כיצד נוהג שליח ציבור שדילג על קדושה לפי ילקוט יוסף שמביא הרב בהסתייגות?
בשבת תפילת מוסף בחזרת הש"ץ הוא לא אמר כתר וישר אתה קדוש וחתם. החזרנו אותו לכתר. אבל הוא לא חתם האל הקדוש, והמשיך ישר למשה צוית. תפילת מוסף נוסח שאמי.
איך הינו אמורים לנהוג?
והאם הינו צריכים לחזור לראש התפילה?
בעניין זה אני עדיין מתחבט מאוד, אבל בשלב זה אכתוב לך, אשר נכתב בספר "ילקוט יוסף".
אם נזכר בטרם חתם האל הקדוש, אומר הקדושה עד סופה.
אם נזכר לאחר שכבר חתם האל הקדוש, וטרם המשיך לברכה שלאחריה, יאמר את הקדושה בלי חתימה, וממשיך בתפילתו.
אך אם כבר התחיל הברכה שלאחר הקדושה, חוזר לראש התפילה.
ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד, תפילה, כרך ב, סימן קכח, הערה ה, עמ' רז.
תכנים לקריאה נוספת
המאחר לתפילה
שלום וברכה כתב הרמב"ם בסוף פ"י מהלכות תפלה:הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור מתפללין.... יתפלל עימו (עם הש"צ) מילה במילה עד שיגיע ש"צ לקדושה.. ומתפלל שאר תפילה לעצמו. ולפני מספר שבועות שאלתיך, בנושא זה, וענית לי שעלי להתפלל עם הש"צ מילה במילה עד שים שלום (אם הבנתי נכון) למה אתפלל תפילה שלמה עם החזן מילה במילה ולא רק עד אתה חונן? כל טוב
מתי עונים אמן כששני כהנים או שני אומרי קדיש מסיימים בהפרש של כמה שניות?
שלום וברכה
1. לפעמים בברכת כהנים, כהן אחד מברך לאט "אשר קידשנו בקדושתו של אהרון", והכהן השני מברך ממש מהר, כך שהם מסיימים את הברכה בהפרש של 4 שניות בערך.
האם לענות אמן רק לראשון, או רק לשני, או לענות אמן פעמיים?
2. וכן אותה שאלה בקדיש אצל ספרדים, שאחד אומרו לאט והשני אומרו מהר, מתי לענות אמן - לראשון או לשני?
תודה רבה
תפילה על במה
ראיתי תשובתו של מרי כאן: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=45648 בנוגע לתפילה על במה. בראש השנה, עברנו להתפלל ממקומנו לבית כנסת אחר אך יש שם במה. רב בית הכנסת לא כל כך הסכים שיתפללו תחת הבמה מכיוון שלדעתו אין מקום לסברתו של מרי יוסף בעניין זה. לכן הדבר היה תלוי בש"ץ אם רצה התפלל מתחת לבמה ואז יכלתי לצאת ידי חובה לענות אמן וכו'. אך כשהרב התפלל מוסף ביום הראשון, ואנשים אחרים התפללו מנחה/ערבית - מצאתי עצמי מתפלל יחידי כי לפי דברי מרי אין לענות אמן ואין יוצאים יד"ח בתפילה של שליח צבור זה. שאלתי היא כזו.
מדוע אין אומרים עלינו אחרי מנחה, ועל אילו קטעים בסליחות אין לדלג?
חודש טוב, כבוד הרב!
1 למה לא אומרים "עלינו לשבח" אחרי מנחה?
2 האם יש קטעי חובה בסליחות שאסור לדלג עליהם (למשל, אם אדם לא מספיק להגיד הכל יחד עם הציבור)?
האם ספרדי המתפלל עם משפחת אשתו במניין תימני רשאי לאמץ הגייה תימנית?
אני פוסק בביתי לפי הרה"ג עובדיה יוסף זצ"ל
אשתי תימנייה
בשבתות וחגים של אירוח של משפחתה אני מתפלל עם חמי וגיסי במניין תימני
האם לפי פסקי הרב עובדיה יוסף אני יכול ללמוד את ההגייה התימנית ולהתפלל, ולברך ולעלות לתורה ולקרוא לפי הגייה זו כשאני מתפלל בכללי במניין תימני ?
קדיש, קדושה וברכו
בס"ד שלום לכבוד הרב!
ברצוני לשאול כך: אם אני מפסיד קדיש קדושה וברכו, אני צריך להגיד מדרשים מסוימים?
בתודה, יאיר.
מניין משותף בלדי ושאמי
שלום כבוד הרב!
בבית הכנסת של אבי מורי ישנו מניין המורכב בימות החול ממתפללים אשר נוסח תפילתם הינו בלדי ואחרים שנוסח תפילתם הינו שאמי, כיצד עליהם לנהוג בקריאת התורה בימי שני וחמישי בשבועות בהן סדר הפרשיות אינו אחיד? האם עליהם לקרוא פרשת בלק כמנהג השאמי או לקרוא פרשת פנחס כמנהג הבלדי? אשמח אם הרב יוכל לפרט את מקור השוני בין המנהגים, והאם שמירת סדר הפרשיות בימי שני וחמישי לפי המנהג הינו בעל חשיבות או שאין עניין בשמירת הסדר בימי שני וחמישי אלא אך ורק בשבתות?
עניית אמן
1. האם כשאני שומע ציבור עונים אמן על קדיש, כשאת אמירת הקדיש אינני שומע - האם מותר לי לענות אמן? או שיש להניח שעבר זמן ניכר מאמירתו בידי הש"צ וכבר אין לענות?
2. כנ"ל לגבי אמירת ב"ה וברוך שמו, האם רשאי אני לחזור כשלא שמעתי את הש"ץ?
3. לגבי אמירת "אמן יהא שמיה רבא", כשאני שומע את הציבור אומרים אותו - אך לא את הש"ץ - האם יש לענות "אמן יהא שמיה רבא" או שרק "יהא שמא רבא" (כמו שראיתי באיזה מקום)?
4. כשאני שומע את הציבור אומרים אמן - אך לא את הש"ץ - כשאני אומר דבר שאינני רשאי להפסיק בו לכל דבר (כמו קריאת שמע) האם אז יש לענות אמן או שלא?
תודה
הערת עורך: הרב מציין במפורש שבעת מתן התשובה הוא עדיין מתחבט בנושא, ומביא בשלב זה את הכתוב בילקוט יוסף. יש לקרוא את הפירוט בהסתייגות זו, ולא כהכרעה עצמאית ומוחלטת של הרב.