רבינו פסק שאסור להתפלל בגילוי ראש, ודייקו שבדווקא, והילוך ד"א וברכות מותר. אך העיר מארי שם שכיוון שהתקבל גילוי ראש כפריקת עול - אסור לברך שום ברכה בגילוי ראש.
כותב רבינו שבשעה שייקץ משנתו יברך אלהי נשמה, וזה לפני חבישת הכיפה... האם לברך עוטר ישראל ולחבוש כיפה ולאחר מכן לברך אלהי נשמה?
דבר נוסף, אם יודע אדם שידיו עסקניות הן, ונוגעות במקומות מכוסים תוך כדיי השינה, האם יש בעיה של נקיות וצריך ליטול ידיים לפני כל הברכות?
לשואל היקר
כל המדקדק בלשונו של מארי, למד כי חובת כיפה היום היא בבחינת כבר נהגו ישראל, ובפרט בבית הכנסת שנראה כאפקירותא, ומכך אתה למד שכל שלא נעשה ברים כדוגמת האדם בביתו, אין בכך כלום לעיוכוב מצד הדין פרט למתפלל בקורונה בביתו והבן. לכן יכול לברך ברכות השחר על בבביתו על מטתו מבלי כיפה או כופיייה לראשו. וכפי שסידר התלמוד ופסקה רבינו והקדים מתיר אסורים ומלביש לעוטר ישראל.
אף שתיקנו כמים נטילה לתפילה משום שסתם ידים עסקניות, יש לברך עליהם לפני נטילה עובר לעשייתן, ואין סתם ידים מעכבות לברכות, בפרט לרבינו. וסתם ידים הם במקומות המכוסים שמצוי בהם מלמולי זיעה כי לדעת רבינו הנוגע במקומות אלו אין צריך נטילה. ורק אם נגע בצואה וכיו"ב וכיוצא בזה הרי הידים צריכות נקיות ובכל מידי דמנקי מועיל, בכדי לברך או ללמוד, אבל לתפילה כאמור לא מספיק למידי דמנקי אלא נטילה.
