‏ט' שבט תשפ"ב
11/01/2022
לכבוד
כבוד הרב רצון ערוסי
הנושא: שאלותיי לדברי הרב באתר נצח ישראל מ-7/11/21 בנושא:
האם ניתן לפסיקת הלכה להסתמך תמיד רק על דברי רבנו, מבלי להסתייע כלל בידיעת התלמוד
להלן שאלותיי:
1. הרמב"ם כתב בהקדמתו למשנה תורה : " עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים. כללו של דבר כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חבור הגמרא וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו אחר הגמרא. לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה. לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם."
מציטוט זה עולה כי לדעת הרמב"ם, האדם הקטן והאדם הגדול יכול להסיק מהכתוב במשנה תורה, ללא צורך לקרוא בספר אחר, כדי לדעת מה ההלכה. כמובן, אדם זה חייב לדעת לוגיקה, כדי להסיק היסקים לוגיים מדברי רבנו, ולא היסקים שגויים, אך אינו חייב לשלוט בספרי חז"ל. האם אין זו ההבנה הפשוטה של הטקסט הנ"ל? האם אין זו התשובה לשאלה שהיא נושא הדיון?
2. בנו של הרמב"ם ציטט בשם אביו את התשובה שענה לאחד מתלמידיו, אשר טען כי אין להבין את החיבור משנה תורה, כי אם ע"י התלמוד, ובלי ידיעת התלמוד אין לפסוק מן החיבור. על טיעון זה אמר הרמב"ם : "אלו היתה כוונתנו לפרש את החיבור על ידי התלמוד, לא היינו כותבים את החיבור." האם מסקנת הערה זו אינה זהה לאמור בסעיף 1 לעיל?
3. הרמב"ם היה בן אדם, וכשכזה הוא התכוון בכל הלכה שכתב במשנה תורה, רק להבנה אחת של ההלכה ולא למספר הבנות שונות. כאשר ישנם פרשנים שונים, גדולים ככל שיהיו, בעלי הבנות שונות באותה הלכה ברמב"ם, האם לא חייבים, להשוות את ההבנות השונות לנוסח טקסט הרמב"ם, ולברר איזו הבנה תואמת במידה הרבה ביותר לנוסח ההלכה במשנה תורה? אם לא, האם אין המשמעות שלא נדע מה דעת רבנו?
4. פרשנים שונים עשויים להגיע להבנת שונות בהלכה ברמב"ם מהסיבות הבאות:
4.1. הבנה שונה של פסיקת חז"ל, תוך ניסיון להתאים דברי רבנו להבנתם הם בחז"ל.
4.2. הבנה שונה של ההלכה שלמדו מרבותיהם, הבנה השונה מפשט דברי הרמב"ם.
4.3. הבנה שונה המושפעת ממנהגי עדתם או ארצם, שאינם תואמים פשט הרמב"ם.
כל הבנה השונה מפשט דברי רבנו במשנה תורה, מבלי לציין כי היא שונה מפסיקת רבנו, אלא קביעה כי זו היא הבנת רבנו, האם אין פירושה- אמירה בוטה כלפי רבנו, כי הוא אינו יודע לנסח כראוי את ההלכה? האם שלושת הסיבות הנ"ל להבנות השונות הינן ראויות? לו היו הפוסקים מציינים כי הבנתם אינה זהה לדעת רבנו, והם חולקים עליו, אם מהבנה שונה של דברי חז"ל, או ממסורת הלימוד שקבלו מרבותיהם, או מנהגי עדתם וארצם, אזי הדבר היה לגיטימי, אך חשוב שיהיה ברור, כי הדבר נוגד דעת רבנו. לגבי הביצוע הפועל, האם לא על כל אחד מאתנו להחליט האם הוא פועל כדעת הרמב"ם גם אם היא נגד דעת רבני עדתנו, ונגד מנהגי עדתנו, או אולי להחליט כי איננו פועלים כדעת רבנו?

בברכה
יגאל גיל
ירושלים