איסורי דרבנן בדיני מבשל בשבת
1. א האם מותר לשים ג'חנון קפוא ולא מוכן לבישול בליל שבת לאחר שהפלטה כבתה, והיא תידלק מאליה בשעון שבת לאחר שעה?
ב האם הדין ישתנה אם מדובר בג'חנון מוכן אבל קר שזקוק רק לחימום?
2. מהי הגדרת כלי שני אינו מבשל או הלכתי או עובדתי?
ת:
3. מהי בדיוק הגדרת יד סולדת בו לפי רבנו?
4. האם מותר להעביר סיר מפינת הפלטה לאמצעה בגרירה מבלי להרים את הסיר?
5. האם אדם שהרתיח חלב מפוסטר בשבת חייב מדאורייתא או מדרבנן?
6. אדם שנרטבו בגדיו מן הגשם האם יכול להניח אותם על רדיאטור שדולק בשבת? האם מותר להניחם על כסף שנמצא ליד הרדיאטור?
7. אשה שצריכה לטבול במוצאי שבת, והימים קרים ביוצר, האם אפשר להכין שעון שבת שיחמם את המים בשבת, והיא תוכל לרחוץ מיד בצאת השבת? ובנוסף האם מותר לעשות פעולה זו בשבת אם לא נעשתה מערב שבת? היינו לתכנן שעון בשבת בבוקר, שידליק את הדוד בשבת בשעה ארבע כדי שיהיו מים חמים בצאת השבת
8. בשבוע שעבר בסוף השיעור מרי הורה לברך שהכל על פרי שנתרסק והפך להיות כנוזל. מדוע? הרי רבנו בהלכות ברכות לא חילק בין נוזל לעיסה, אלא נקט כדרך העולם שנתן דוגמה מתמרים שמעכן בידו, וקשה מאד במציאות למעך תמרים ביד ולהוציא נוזל כי אם עיסה. ומרי שם בהערה י' כתב בדרך אגב כשחילק בין מי שלקות וברכותיהן, וכתב: "שאין מי שלקות כסוחט פירות... והוי כטוחן את הפרי במקום שדרכן לאכלו טחון דמברך ברכתו כאלו לא נשתנה כדלקמן בתמרים". ולענ"ד אין נפקא מינא בין יצא נוזל ויצא עיסא, כל שמרסק או טוחן כל גופו של הפרי, הרי ברכתו היא כברכת הפרי ולא שהכל. יורנו מורנו גם בדבר זה.
9. בשבוע שעבר מרי הורה שיש לבדוק אם גידלו פרי מסויים על מנת לרסקו ולהכין ממנו מיץ (שייק) פירות, ואם לא, הרי שאסור לרסקו ולהכין ממנו מיץ פירות בגלל קדושת שביעית במידה ומדובר בפרי/ירק מהיתר מכירה. ושאלתי מדוע? שהרי בימינו כבר יש חנויות רבות לממכר מיצים כאלה, והדבר נפוץ בכל העולם שאותם חנויות קונים פירות מן השוק (ואני מדבר כמובן על מקום שיש לו תעודת כשרות) שיש שקונים אותם לאכילה ויש שקונים אותם לריסוק והכנת מיצים.
ואין גידול מיוחד למנגו או אננס או מלון או אבטיח או תפוח או גזר או רימון למיץ בלבד, כי אם לבחירת הלקוח. ירצו יאכלו, ירצו יטחנו וישתנו.
מלבד מן הפירות הקפואים שמגדלים אותם במיוחד לטחינה.
אם כן, נראה שניתן להכין מיץ על ידי ריסוק הפרי גם כזה הקדוש בקדו"ש.
1 א ת: לא, כי הג'חנון טרם נאפה מע"ש אף שהתנור יידלק ע"י שעון, אבל הוא מניח ג'חנון בלתי אפוי כדי שייאפה בשבת.
ב מותר.
2 לפי מארי, זהו דין הלכתי, שאפילו הוא חם ביותר, אין לו דין מבשל.
3 נחלקו הפוסקים. י"א 40 מעלות, יש אומרים 45 מעלות, ויש אומרים 80 מעלות, ואין בדברי מארי דברים ברורים. יש מקור שלכאורה נראה מדברי מארי כ 80 מעלות אך יש ספק בדברי הר"א חממי.
4 בגרירה נראה שאין איסור.
5 אסור מדאוריתא, כי החלב כבר נחשב למבושל, ואין בישול אחר בישול, רק מדרבנן.
6 על הרדיאטור אסור, מדין מבשל, מאדה את המים. על כיסא ליד הרדיאטור מותר, מדין כנגד המדורה לא על המדורה.
7 אם השעון מתוכנת מע"ש, מותר. לא כן כשמכוון בשבת, שאסור.
8 מאחר וכך מוסרים בשם מארי, אני מבטל דעתי מפני דעתו הגדולה.
9 אם נכונה השמועה, שרק את הבררה שולחים לטחינה ולריסוק, לכאורה, יש לשמור קדושת שביעית בפירות בריאים שאין לסחטם, מדין קדושת שביעית, שהרי לא נוטעים בשביל בררה.