דילוג לתוכן העיקרי

מדוע נקבע הלל בחנוכה ולא בפורים, ומהם שני התנאים הנדרשים לכך?

שאלה

שלום לכבוד הרב הגאון.
לפני מספר שבועות שאלתי את כבוד הרב לגבי דעת הרב קאפח בעניין יום העצמאות. [תודה רבה על תגובת הרב]

שאלתי את הרב איך חכמים קבעו אמירת הלל שלם בימי החנוכה?
והרב השיב לי שהיה בי"ד שנהנה מגיבוי כנסת הגדולה של ימי הפורים.
[השאלה והתשובה מצויים בסוף השאלה]

אולם קצת קשה לי ואשמח אם הרב יוכל להסביר לי את הדברים:
לגבי פורים כותב מארי יוסף: "וכיוון שחז"ל הקפידו והחמירו שלא לומר אותו הלל שלא במקומו ושלא בזמנו כדלקמן, לפיכך לא מלאם ליבם לתקן אותו אמירת הלל..." - [מארי יוסף מבאר שאף בימי הפורים לא היה בכוחם לתקן אמירת הלל],
ושאלתי היא: אם בימי הפורים לא היה ביכולתם לתקן אמירת הלל, כיצד ניתן לאמר שמכוח אותו הזמן, נקבע ההלל בחנוכה?

[השאלה ששלחתי לרב:
ידועה דעת הגאון מארי יוסף קאפח בדין אמירת הלל ביום העצמאות [וכן בשאר חגים שנקבעים במשך הדורות], שאין חכמים שבכל דור יכולים לקבעו מלבד אנשי כנסת הגדולה. ושאלתי היא, איך חכמים קבעו אמירת הלל שלם בימי החנוכה?

הרב השיב לי:

כי היה ביה"ד הגדול שנהנה מגיבוי של כנסת הגדולה בימי פורים.]

תשובה

בשביל לקבוע גמירת הלל, יש צורך בשני תנאים:

א סמכות הלכתית

ב תנאים שמצדיקים גמירת ההלל

בפורים, היתה סמכות הלכתית ולא היו תנאים מתאימים,

ובחנוכה, היתה סמכות הלכתית וגם תנאים שמצדיקים גמירת ההלל.