כיצד הרמב"ם מפרש "טעימה" של אוכל?
שאלה
כיוון שבהלכות ברכות פרק א' הלכה ב' רבינו אומר שניתן לבלוע עד רביעית ללא ברכה וזו ה"טעימה", אך בהלכות תענית פרק א' הלכה י"ד הוא אומר ש"טעימה" היא עד רביעית ואסור שיבלע.
תשובה
בשני המקרים ברכות ותענית מדובר ברביעית, אלא שמטעמת לעניין ברכות גם אם בלע אינו מברך לפניה ולא לאחריה, כי לא היתה לו כוונה אפילו. ואילו לגבי תענית, שמטרתו טעימת התבשיל, די בטעימת הפה, ולא בבליעה, ויזהר שלא יבלע, כי אז הנאת בני מעיו מאותם טעימות פוגעת בתענית.