דילוג לתוכן העיקרי

טלטול טלית מקופלת + קציצת עצים בשביעית

שאלה

 1. כזכור לרב בשיעור ביד הרמב״ם בצהרי שבת קודש, העירני הרב גבי הטלית שאסורה בטלטול לרה״ר בשבת כשהיא מקופלת כמו שכתב רבינו בה׳ שבת פ׳ יט ה׳ יט. והרי היום יש לנו עירוב האם איננו סומכים עליו? 

2. למדנו גם בה׳ שמיטה ויובל פ׳ ה ה׳ י״ז (שטיינזלץ) ״מותר לקוץ אילנות לעצים בשביעית״ 
ביאר הרב לאור התנאים בהלכה, כל עוד יש לאדם רווח גדול יותר מגידול העצים יהיה מותר.
האם לא נדייק מהלכה זו שההיתר הוא רק למטרת רווח ממכירת העצים עצמם? כי הרי כתב רבינו ״מותר לקוץ אילנות לעצים״ ולמה הוצרך לכתוב ״לעצים״ אם לא בשביל דיוק זה? 
אם הדיוק אינו נכון, נפקא לאדם פשוט שחי בבית צנוע סטנדרטי שרוצה להרחיב את ביתו בשל צפיפות או אפילו לא משום צפיפות ודוחק אלא  רוצה להרחיב את הבית כי הדבר יתן לו נחת ורוגע נפשי. ואותה הרחבה תתבצע על חשבון קרקע שיש בה עצים בשביעית. האם גם כאן נתיר משום רווח נפשי או שהרווח המדובר הוא ממוני בלבד? 

 

תשובה

1 אתה צודק, ובכל זאת יציאה לרחוב העיר עם טלית מקופלת מונחת על הכתף, היא בגדר משוי, וכך נהגו בימי חול, ולכן אין לעשות כן.

2 לקוץ לעצים פירושו של דבר שהעץ הקצוץ לא העוקר, ועץ קצוץ לא נועד לנטיעה אלא לשימוש בעצים אלו לריהוט או להסקה וכיו"ב.

לכן, כל שהאילן הנטוע גורם לו הפסד, וקציצתו לעצים תמנע הפסד ותגרום לו רווח, מותר, מדין בל תשחית וגם מדין שמיטה.

אשר למי שרוצה להרחיב דירה, ואין לו מקורות, אלא במקום שנטוע אילן, נתיר לו, אם יעתיק אותו אילן למקום אחר, ולא ישחיתנו.