קדיש ואח"כ גומל או גומל ואח"כ קדיש
שמעתי בהלכה יומית את הפסק שהרב נתן. שאומרים קדיש ואח"כ הגומל או גומל ואח"כ קדיש.
הרב נתן תשובה שקודם אומר קדיש ואח"כ הגומל.
אני התפללתי בכל בתי הכנסת בארץ ובעולם,
ואף פעם ראיתי שלא מפריע לומר גומל לפני הקדיש.
אם אדם קם ראשון או שני, או אם זה כהן שאמר ראשון,
האם הוא צריך לחכות לקדיש כדי לומר הגומל אחרי ברכה אחרונה.
למה לחכות לקדיש ואח"כ גומל?
מה יש לנו מזה שצריך קודש קדיש ואחר כך הגומל?
אם אדם שלא קם על ספר תורה, אז מובן לי.
אבל אדם שקם על ספר תורה, ואמר ברכות תורה, ואמר ברכת הגומל, אין שום הבדל או שמברך ראשון או שני שיגיד הגומל
גם כששאל דרדעי לפי הרמב"ם, חד משמעית אמרו לו שאין בעיה. אומרים הגומל ואחר כך קדיש.
למה הרב פסק פסיקה כזאת שעל פניו קודם כל קדיש ולאחר מכן הגומל?
יכולת להגיד שאין בעיה. ולא לפסוק פסק סופי שרק ככה.
כי התפללתי בארץ ובעולם לא מצאתי שום בית כנסת תימני שיש בו חילוק. כאן זו החלטה שזה ככה לכולי עלמא.
מאיפה נובע?
למה עולה שני /שלישי בשבת ואומר הגומל למה לחכות לקדיש?
אודה לתשובה מפורטת
לא שמעתם טוב את ההלכה.
ודאי שמי שקורא ראשון או שני, מברכים הגומל, ואינם ממתינים לאמירת קדיש בסוף הקריאה, אבל הקורא שלישי בימי שני או חמישי, יברך הגומל אחרי קדיש, כי אמירת הקדיש אחרי הקריאה בתורה היא בגלל הקריאה בתורה וברכת הגומל תיאמר אחרי קדיש, כי ניתן לברך הגומל גם למי שלא קרא בתורה, וכן ביום שבת הששה שקוראים, כל אחד שצריך לברך הגומל, יברך מיד אחרי שמותר לקרוא, ובירך אשר נתן לנו תורת אמת, אבל הקורא השביעי, אם צריך הוא לברך הגומל יקדים את הקדיש ואח"כ הגומל, זו הדרך היותר נכונה, אך גם מי שמברך הגומל, ואח"כ אומר קדיש, אינו עובר עבירה, אבל לא נהג בדרך היותר נכונה, לומר קדיש אחרי קריאת התורה, שהוא מכח קריאת התורה, כשמסתיימת קריאת התורה.