אבלות וקדיש
1 חבר תימני שאל אותי:
מהו המקור להלכה שאין חובה לאחים של הנפטר לומר קדיש על אח/ות. אם יש בן לנפטר שיאמר קדיש ?
אשמח אם הרב יוכל להתייחס לשאלה זו ויאיר את עינינו למקור ההלכה ?
2 שאלה נוספת בשם חבר תימני:
האם ביום השלושים של אחי הנפטר יכולים להסתפר ולהתגלח בבוקר, בבחינת מקצת היום ככולו. או שיש להמתין עד השלמת היום.
יש מנהגים שונים בענין זה.
1 לפי מנהג תימן הקדום, שהוא תואם את הרמב"ם והתלמוד, אין קדיש יתום אלא קדיש על לימוד תורה ועל רבנן, אלא שבתקופות מאוחרות, חדר לתימן המנהג שיתום אומר קדיש, אבל לא בדקדקנות שקיימת אצל העדות השונות. והמציאות שהתגבשה לאחרונה יתום או בן היתום, נכד, ואם אין, אז גם אח המנוח, אבל לא בהקפדה ובדקדקנות יתר.
ומה טוב ומה נעים, אם נשלב בין המנהג הקדום ובין המנהג המאוחר, שהיתום ישתדל להשתתף בשיעורי תורה, ויאמר קדיש דעתיד לחדתא עלמא, שהוא אצלנו היום מושאל ליתום, ויעלה בידו גם לימוד תורה שהוא זכות גדולה, וגם אמירת הקדיש, זאת מלבד אמירת קדיש לעתיד לחדתא בתפילות, אחרי אמירת חלקים שהם דברי משנה או ברייתא.
2 כן. מקצת היום ככולו גם לעניין זה.