קשירת תפילין של יד
לק"י
שלום לכבוד הרב.
התעוררה שאלה לגבי קיום מצוות תפילין של יד. למשל אדם רוצה לשטוף ידיו, או לשטוף כלים, או להקליד במקלדת. לעשות פעולה ממושכת אשר לצורך עשייתה הוא צריך להתיר הקשר שעל גבי האצבע.
נשמע מדברי רבנו כי עיקר הקשירה בכדי לקיים המצווה היא במקום תפוח. ואפילו שם נגמרה הרצועה אם קשר במקום תפוח קיים המצווה.
זכור לי ממה שלמדתי כי קיום מצווה של יד בקשירה ושל ראש בהנחה.
כיום אנחנו באזור תפוח רק מהדקים. ההידוק עצמו, האם לבדו, ללא קשירה ניתן לומר שיש עליו שם קשר? היר הידוק לבדו ללא קשירה, התפילין יפלו.
לכן נראה לי כי ההידוק הוא רק תחילת הקשר, ומתנאי הקשר. משום שקשר ללא הידוק גם כן אינו מחזיק. יוצא שלקשר תפילין שני תנאים. ההידוק והקשירה.
כיום את ההידוק אנחנו מקיימים על מקום תפוח אך לא את הקשירה. את הקשר אנחנו מקיימים באצבע ובה מסתיימת מצוות הקשירה.
לכן אדם שעושה מלאכה וצריך להתיר קשר של אצבע, אם יכרוך הרצועה בלבד, מבלי לקשור על פרק הזרוע (מקום השעון)
א. האם עדיין מקיים מצוות תפילין של יד באופן זה?
ב. במידה ולא, האם בכדי לקיים מצוות תפילין של יד יספיק לתחוב הרצועה באזור פרק היד בכדי שיהיה שם שם "קשירה"?
ג. כאשר יסיים פעולתו, ויחזור לקשור על האצבע, מה יעשה בעניין ברכה?
תודה רבה.
ההידוק של תפילין של יד על הקיבורת היא הקשירה, והקשירה על האצבע היא רק קשירה תמה, ואינה מעכבת, עיין שו"ת רבנו סי' קנט.
ועיין דברי מהרי"ק ז"ל, על רבנו, תפילין ומזוזה וס"ת, ד, ה, אות יב. וכדי לחדד את הדברים, עלינו לדעת שאם נקטעה כף ידו של אדם, יניח תפילין על הקיבורת, ויהדק וגם בלי קשירה באצבע הוא קיים את המצווה.