המתים מספרים זה עם זה
בספר בעל הטורים על פרשת וילך, פסוק ראשון, "וילך משה" הלך לאברהם ליצחק וליעקב להגיד להם, שקיים הקב"ה את שבעתו והכניס ישראל לארץ.
במדרש כתוב, מכן שהמתים מספרים זה עם זה. משה הלך להגיד לאבות, ה' קיים ההבטחה, שה' הכניס אותנו לארץ.
הייתי רוצה לשאול, אם מדרש זה עולה בקנה אחד עם משנת רבינו?
אם כן, איפה רואים את זה? ואם לא, לשמוע הסבר מדרש שלא עולה בקנה אחד עם דברי רבינו שהמתים מספרים זה עם זה.
מה השקפת הרב בעניין זה?
1 אם זה לא כפשוטו, לגבי המדרש, שמשה רבנו הלך לאבות וסיפר שה' קיים הבטחתו - מה המסר שלו לפי המשל והמליצה?
2 אז ירננו כל עצי היער - מה הכוונה?
מדרשים כאלה, לפי רבנו, לא מתפרשים כפשוטם, אלא כדרך משל או מליצה, כאילו המתים דיברו בינם לבין עצמם כמו אז ירננו עצי היער, כאילו עצי היער אמרו שירה.
1 הכל בדרך משל, כאילו משה הלך אל האבות וכאילו בישר להם על קיום הברית של ה' עמם, עם האבות.
2 מתוך התבוננות בעצי היער, בצמיחתם, בהתפתחותם ובתרומתם לנו, אנו משבחים ומודים לה' על כך. וזה כאילו העצים מרננים לה'.