כ"ד בחשוון תשפ"ג

הרב רצון ערוסי
דיני תפילת מנחה
נאמר במסכת ברכות דף כו עמוד ב:
רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפילות אבות תקנום רבי יהושע בן לוי אמר: תפילות כנגד תמידין תקנום. תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: אברהם תיקן תפילת שחרית, שנאמר: "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם" (בראשית יט כז), ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר:  "ויעמוד פינחס ויפלל" (תהלים קו ל) יצחק תיקן תפילת מנחה, שנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" (בראשית כד סג) ואין שיחה אלא תפילה, שנאמר: "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" (תהלים קב א). יעקב תיקן תפילת ערבית, שנאמר: "ויפגע במקום וילן שם" (בראשית כח יא), ואין פגיעה אלא  תפילה, שנאמר: "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפילה ואל  תפגע בי" (ירמיהו ז טז).
ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי: "מפני מה אמרו תפילת השחר עד חצות – שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות … ומפני מה אמרו תפילת המנחה עד הערב – שהרי תמיד של בין הערביים קרב והולך עד הערב 
אמר לך רבי יוסי ברבי חנינא: לעולם אימא לך תפילות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות. דאי לא תימא הכי – תפילת מוסף לרבי יוסי ברבי חנינא מאן תקנה? אלא: תפילות אבות תקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות.

ניתן לפרש שהטעם לקריאת שם התפילה תפילה מנחה, הוא לפי מצב היום, שבו השמש יורדת, כלומר החום והשמש כביכול נחים. מכאן השם "מנחה".
מטרת התפילה היא לחבר את האדם לבורא עולם כדי להוציא לפועל את צלם האלוהים שבו ובכך להפוך לאדם אמוני ותורני.
הרעיון של דברי ר' יהושע בן לוי, שיצחק תיקן את תפילת המנחה היא, שאדם במהלך יום עבודתו, מחובר לצרכיו הגשמיים והחומריים, ובכך הוא מתרחק כביכול מבורא עולם, לכן ציוו חכמים שגם בעיצומה של מלאכתו, יניח הוא בצד את צרכיו ופעולותיו ויתחבר עם בורא עולם באמצעות התפילה.
בנוסף לכך חז"ל רצו לחבר גם את עניין התפילה לעניין הקורבנות, כדי שאדם ירגיש בתפילתו שהוא גם מקריב את יצריו ותאוותיו ומבטלם לפני הקב"ה, ובכך הוא מתקרב לקב"ה, ולכן חז"ל קבעו את זמני התפילות עם זמני הקורבנות. תפילת שחרית כנגד קרובן תמיד של שחר ותפילת מנחה כנגד קורבן תמיד של בין הערביים.
חז"ל תיקנו שני זמנים עבור מנחה, מנחה גדולה שזמנה כחצי שעה לאחר חצות היום, מאחר שבערב פסח שחל ביום שישי, זהו הזמן שהקריבו קורבן תמיד של בין הערביים (כדי שיספיקו לצלות את קורבן הפסח לפני כניסת השבת); וזמן מנחה קטנה שעתיים וחצי לפי השקיעה, שזהו זמן קורבן תמיד של בין הערביים שבכל יום (כי הוא חותם את הקורבנות במקדש באותו יום).
בהלכות יום טוב רבינו מתאר את סדר יומם ביום טוב. היו מתפללים שחרית. לאחר סעודת שחרית היו לומדים עד חצות. היו מתפללים מנחה ולאחר מכן אוכלים ושותים עד הערב. אם כן רואים שניתן גם לכתחילה להתפלל מנחה גדולה, אולם יש פוסקים שאומרים דווקא בנסיבות האלה ניתן להתפלל לכתחילה מנחה גדולה בגלל חשש שכרות בזמן שאוכל ושותה.
לכן לדעת מארי רצוי להתפלל מנחה קטנה, כי הוא כנגד זמן קורבן תמיד שבכל יום, אבל אפשר גם לכתחילה להתפלל מנחה גדולה.
ניתן להתפלל מנחה גם בזמן בין השמשות ובמקרה כזה ניתן לומר נפילת אפיים לאחר צאת הכוכבים, לפי רבנו.
אדם שיש לו מניין של מנחה גדולה במקום העבודה והוא יכול גם להתפלל מנחה קטנה סמוך לביתו, רצוי שלכתחילה יתפלל מנחה גדולה שמא יתעכב ויאחר את תפילת המנחה (בפרט בשעון החורף).
חז"ל אסרו להתחיל מלאכה בזמן תפילת המנחה לפני שהתפלל מנחה, אולם אם יש לאדם מניין קבוע סמוך לשקיעה, יכול לסמוך על פוסקים שמתירים לסמוך על המניין הקבוע שלו.
כל שהגיע זמן מנחה גדולה, אף שזמן מנחה קטנה עדיף יותר, יש איסור להתחיל בסעודה. לכן לכתחילה רצוי שאדם יתפלל מנחה גדולה לפני שיאכל פת או שלא יאכל פת. אין איסור בביצוע קניות מזדמנות לפני תפילת מנחה. לגבי יציאה לטיול, רצוי להתפלל לפני שיוצא לדרך.
אין מנהגנו ליטול ידים לפני תפילת מנחה, אלא אבותינו בתימן נהגו לשכשך את ידיהם במים לפני התפילה.
אדם שהגיע באיחור לתפילה, עדיף שיצטרף לתפילת הציבור באופן מיידי ולא יאמר מזמור תהילה לדוד.
לפי רבינו, אין להתפלל תפילה מקוצרת בה שליח ציבור מתפלל 3 ראשונות בקול רם והשאר מתפללים בלחש, כי אין זה לפי תקנת חכמים (כך גם דעת הרדב"ז), שהרי הש"ץ צריך להתפלל כל התפילה בקול כדי להוציא את מי שאינו ידוע, ולא רק שלוש ברכות ראשונות. אם הזמן מקוצר, יתפללו תפילה אחת בקול רם וכל יחיד יתפלל ביחד עם שליח ציבור. אם אדם נקלע למניין כזה, יתפלל יחד עם שליח ציבור וימשיך בלחש.

סיכם: ערן חבשוש