האם מותר לאשה לבקש מחברתה להמנע מלהשתמש בתמרוק זהה לשלה?
לכבוד תורתו הרב רצון ערוסי שלומות כנהר,
מעשה בבחורה שראתה קרם גוף מסוים בעת ביקור אצל חברתה ושאלה לשמו. החברה סירבה לנקוב בשם הקרם כיון שהיא מרגישה שזה משהו שיחודי לה וכיו"ב. הדבר גרם מירמור אצל הבחורה. לבסוף הבחורה הצליחה לפענח ממה שהספיקה לראות, את שם הבושם ואף איתרה ורכשה אותו. כעבור ימים היא מיוזמתה התודתה על כך בפני חברתה. הדבר גרם לחברה מורת רוח וצער והיא ביקשה שלפחות לא תשים אותו בנוכחתה. למיטב ידיעתי הן הסכימו לפשרה זו. מדובר בקרם גוף שמטרתו למנוע יובש אולם גם יש בו ריח עדין (שזהו בעצם הדבר שניכר בו). הקרם נמכר ברשת חנויות מסוימת ואינו יכול להיות מוגדר כנדיר, אולם לדעתי גם אינו נפוץ במיוחד. בתחילה, כל אותו ויכוח היה נראה לי משעשע וילדותי אולם במחשבה שניה הבנתי שיתכן שדוקא מדובר בדבר חשוב עבורן, ועובדה היא שזה עורר רגשות כל כך חזקים וזה עדין נמשך למרות שיש רצון טוב מצידן. שאלתי אם כן - כיצד היה על אותה בחורה לנהוג וכיצד עליה לנהוג כעת וכיצד על החברה לנהוג? אשמח לשמוע את דעת הרב הנכבדת על הענין בכללותו.
תודה רבה מראש.
יזכה הרב למצוות ויפוצו מעינותיו,
תומר גבאי
נכבדי,
לצערי, הבעיה היא אצל הבחורה שרוצה בלעדיות על אותו קרם.
אמנם חז"ל כבר עמדו על חולשה נשית זו, כשאמרו שאין אישה מתקנאת אלא בירך חברתה, אבל עניין של קרמים ואיסורים וכל כיוצא בזה שמצויים בשוק, ויש פרסומים מסחריים, הם נגישים לכל דורש ולכל מבקש, ולכן זו צרות עין מצדה, שהקפידה על כך שחברתה הצליחה להשיג קרם זה ולהשתמש בו. אבל אין להקפיד עליה ויש להכיל אותה, כי ביום מן הימים היא תבין את טעותה.