ברכת לבנה
שלום וברכה! אם שכחתי ולא בירכתי ברכת הלבנה בחידושה. האם עדיף לברך למחרת או כיוון שכבר אינו לכתחילה לרמב"ם, עדיף להמתין עוד כמה ימים שיהיה בזמן לכל הפוסקים?
שלום לכבוד מו"ר.
השו"ע בסימן קס"ח סעיף י"ד כותב שפת שנחלטה ואח"כ נאפתה , דינה כפת גמורה וברכתה המוציא.
האם זהו הדין גם בסופגניות בימינו שמגיעות מטוגנות מהמפעל ואח"כ נאפות במאפיה ? ואם לא - האם דינם כמעשה קדירה שאפילו קבע עליהם סעודה ברכתם מזונות ובסוף על המחיה או שמא דינם כפהב"כ שאם קבע עליהם סעודה דינם לברך עליהם המוציא וברכת המזון? מה דעת הרמב"ם בנושא?
בברכה
תמיר חאזי (חריש)
סופגניה שטוגנה בשמן עמוק - ברכתה מזונות גם אם קבע עליה סעודתו.
אפילו אם לאחר בישולה (טיגונה), אפאה, מברך עליה מזונות.
כמו אטריות שנאפו אף שברכתם מזונות בגלל שנתבשלו לפני שנאפו.
שלום וברכה! אם שכחתי ולא בירכתי ברכת הלבנה בחידושה. האם עדיף לברך למחרת או כיוון שכבר אינו לכתחילה לרמב"ם, עדיף להמתין עוד כמה ימים שיהיה בזמן לכל הפוסקים?
מהו המאפיין של רוב ברכות השחר ומדוע אין בנוסח שלהם "אשר קדשנו במצוותיו וצונו"?
האם גם אשה תתחייב בברכות התורה והרי לכאורה היא חייבת בחלק ממצוות התורה?
מהו הטעם לנט"י שחרית ומדוע קבעו חכמים בברכתה הנוסח "אשר קדשנו במצוותיו" בניגוד לשאר ברכות השחר?
כבוד לרב: השאלה שלי עולה מתוך לימוד וחשוב לי לדעת כיצד יד לנהוג למעשה. רמב"ם כותב (הל' ברכות ו, א), כי עלינו ליטול ידיים "על כל דבר שטיבולו במשקין". מכאן אני מבין שצריך ליטול ידיים לפני פירות וירקות כאשר הם רטובים, והוא הדין לדגני בוקר וכיוצא בזה.
1. האם הבנתי את ההלכה בדרך הנכונה?
2. האם יש להבחין בין דבר שאדם טבל אותו בכוונה לדבר שנרטב בדרך שאינה תלויה במעשה מכוון?
תודה ויישר כוחך!!!
1. האם על קרוטונים (לחם קלוי) אני צריכה לנטול ידיים?
2. כמה זמן אחרי שברכתי "שהכל" אני עוד אוכל לשתות?
לק"י
שלום כבוד הרב,
א) כתב הרמב"ם בהלכות ברכות: "כשרוחץ פניו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, המעביר שינה מעיניי ותנומה מעפעפיי..."
האם ניתן לברך ברכה זו במקלחת שמשמשת גם כשירותים? כמובן כאשר השירותים נקי ומכוסה ואין ריחות לא נעימים.
ב) "כשחוגר חגורו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אוזר ישראל בגבורה."
מתי עלי לברך ברכה זו? האם לפני לבישת המכנסיים או לפני חגירת חגורה? ומה הדין אם אינו חוגר חגורה?
בברכה
מהם התנאים הנדרשים, לדעת הרמב"ם ומרן השו"ע, שבהתקיימם יחול חיוב "שבע ברכות"?
האם יחול חיוב "שבע ברכות" גם במקום קידוש וטעימה שאינה מתחייבת בברכת המזון?
מי שנהגו לברך "שבע ברכות" גם שלא במקום סעודה בניגוד לפסיקה והמנהג התערער, האם חייבים לחזור למנהגם?
מה הגדרים לברכה לאדם ההולך בדרך ואוכל, שנע ממקום למקום (מצד שינוי מקום, היכן יברך ברכה אחרונה - האם מחויב לחזור למקום בו התחיל? וכו') או שמא הדבר אסור מלכתחילה...
האם כלי תחבורה נחשב מקום לעניין זה?
אם אפשר אשמח אם הרב יזכיר את המקורות...
שלום לכת"ר, ידועה פסיקת מארי שמברכים על הלחוח לעולם מזונות. עם זאת ידוע שאין זה נובע ממנהג ברור שהרי בתימן הכינו אותו מדורה, ובארץ מחיטה. על כן אין הדברים בהכרח ברורים. ישנה תשובת רבנו בה הוא פוסק שהקטאייף הערבי הינו פת הבאה בכיסנין, ולפי מה שבדקתי - הערבים מכינים אותו קבוע ברמדאן שנים בארצות שונות והוא ממש דומה ללחוח. גם בלחוח שלנו אנשים שונים מכינים אותו שונה. ישנם המכינים את הבלילה דלילה מאוד כמים. וישנם בלילה רכה אך לא כמים הדומה מאוד לקטאייף.
שלום רב,
רציתי לדעת מה המקור לכך שתימנים יכולים לדבר אחרי נטילת ידיים או להמתין למשך זמן מאוד ארוך מבלי שזה ייחשב להפסק (הייתי בשבת חתן של תימנים וההפסק בין הנטילה לברכה היה קרוב ל -10 דקות, אחרי שהגישו את כל האוכל לכל השולחנות ורק אז בירכו).
תודה מראש.
מה הברכה על פיתה שעשויה טחינה גולמית וקמח שקדים, שנאפית במיקרוגל?
האם ברכתה מזונות או שהכל?
לק"י, שלום לכבוד הרב.
1. לגבי ברכה אחרונה על פירות שאכל בסוף סעודה האם יש לברך את ברכה לפני ברכת המזון?
2. האם לפי רבינו ברכה מעין שלוש פוטרת את פירות אדמה? וכן האם על הגפן ועל המחיה פוטר את פירות העץ?
3. בסעודה ללא פת, האם יש לברך ברכת בורא נפשות על פירות האדמה לפני מעין שלוש?