א יש שמייחסים מנהג זה לאביו של רבנו.
אבל ייחוס זה מוטל בספק גדול.
בתימן לא נהגו במנהג זה.
ב יש שהטעימו מנהג זה שהוא זכר לנס השמן, בנוסף להדלקת נרות ע"י אכילה.
ג הדבר פשוט, כי כלל גדול בהלכה, חמירתא סכנתא מאיסורא.
והרי כבר נחנקו ומתו.
ואשר להשמנה וסוכר, הדבר פשוט שההלכה מחנכת אותנו להיות מרוסנים םביצרינו, לרבות יצר תאוות האכילה, כדי שנשמור על בריאותנו.