לכבוד הרב,
כאשר יש סתירה בין אגרת תימן לבין המשנה תורה, איזה מהם עיקר?
איזה כתב הוא בתראי?
ויש גם נפקא מינות למעשה.
לדוגמה, בענייני גאולה.
גישתו של הרמב"ם בהלכות מלכים לגבי המשיח שונה לגמרי
מגישתו באגרת תימן.
כנ"ל לגבי איסור שלושת השבועות שמובא באיגרת תימן ולא
הובא להלכה במשנה תורה.
אז השאלה שלי היא עקרונית, איזה כתב נחשב לבתראי ואיזה
כתב נחשב לעיקר לדעת הרמב"ם.
בברכה
בעיקרון, לספר משנה תורה עדיפות על אגרות הרמב"ם ותשובותיו, אלא א"כ ניכר בעליל מתוך האיגרת או מתוך התשובה שנכתבה אחרי משנה תורה, ורבינו משנה שיטתו.
באגרת תימן אין רבנו מזכיר את משנה תורה, ולפי מארי, עמ' יב, הוא כתבה לפני משנה תורה, ולכן עמדתו במשנה תורה היא העיקר.
