שו"ת בדיני הונאה הלכה למעשה
1. במידה ואדם יודע על עובד בעבודה שמבצע משהו לא ראוי (כגון קביעת פגישות פקטיביות כדי שיחשבו שיש לו הרבה עבודה) ומבצע עוד דברים לא ראויים כנגד המערכת האם חלה עליו חובה לדווח?
2. אם אדם רוצה לבדוק מחירים האם הוא חייב לציין זאת בפני המוכרים שמראש הוא בודק ללא רצון לקנות? אלא אם יקבל מחיר טוב מול שאר המקומות שבדק?
3. האם מותר להשתמש בטלפון בעבודה לשיחות אישיות? האם זה בגדר דבר שהבעלים מוחלים ויודעים שיש מציאות כזאת רק לא להפריז?
4. כשאדם מוכר פירות, ורוצה לשים פירות יפים שימשכו את העין של הקונים מעל הפירות הפחות יפים, האם עליו לציין שהבדיקה באחריות הלקוח?
5. יש ארגוני צדקה שמבטיחים ישועות לכל מי שיתרום, האם יש בכך משום אונאה?
6. אדם שמוכר דירה שיש בה פגמים מסויימים, האם עליו לפרט או שיאמר לקונה, יש לך הזדמנות לעשות כל בדיקה שתרצה לפני הקניה, ובכך יפטור עצמו מלהודיע? האם יש הבדל בין סוגי פגמים?
1 יוכיח אותו, ואם אינו משנה דרכו הקלוקלת, יתייעץ עם מורה הוראה, אם מותר לו למסור את המידע למעביד כדי להצילו מהפסדים.
2 כן, מותר, הואיל ואם יקבל מחיר טוב, הוא יקנה. כך דרך המסחר. ורק אם הוא מתעניין במחיר כאילו הוא רוצה לקנות, ובאמת אינו רוצה לקנות, זו אונאת דברים.
3 אסור, אלא אם כן ידוע לו בבירור שהבעלים מתירים.
4 מותר לצבוע או לייפות את הסחורה כדי למשוך את הקונים, אך אסור לו לעשות כן בדרך של העלמה והסתרה של המוצרים הפגומים.
5 לפי רבנו, אפשר שיש בזה משום אונאה, במיוחד כשהם מבטיחים ישועות והצלחות ושכאילו ההבטחות בטוחות.
6 הוא רשאי לוותר לקונה, ראה את הדירה, ואני מוכר לך אותה כפי שהיא as is, ואינו חייב לפרט, מאחר והוא מאפשר לקונה לבדוק את הדירה כפי שהיא, אלא אם כן במומים נסתרים, שאין מגלים אותם, כגון רטיבות בימות הגשמים, שבזה יש אונאה, אם הסתיר מומים אלו.