1 לא. ולא היה צורך בכך, כי ההלכות שפסק להלכה למעשה מבטאות עניין זה, הל' תפלה, ז, ג, הברכה הראשונה בברכות השחר "הנשמה שנתת בי טהורה, אתה בראתה, ואתה יצרתה, ואתה נפחתה בי, ואתה משמרה בקרבי, ואתה עתיד ליטלה ממני, ואתה עתיד להחזירה לי לעתיד לבוא... המחזיר נשמות לפגרים מתים". וזו תחיית המתים. היות הגוף מחדש, כי בעולם הבא, יש רק נפשות אלודיות, בלי גופות. וכן עיין הל' ברכות, י, יב, "והוא עתיד להקים אתכם (=את המתים) לחיי עולם הבא, בא"י מחיה המתים". עולם הבא בהפטרה זו הכוונה לאחרית הימים ולא לעולם הנפשות האלוהיות, עיין הר"י קאפח שם. וכן עיין בסדר התפילה בברכת מחיה המתים ברוך רופא חולים, הכוונה לחיי הגופות.
2 קיבלנו מחז"ל חכמי התורה שבעל פה שתחיית המתים היא עיקר אמוני, אחרי שנסי יציאת מצרים הם כבירים, ואכן הרבה מצוות נשענות עליהם, זכר ליציאת מצרים. ותחיית המתים היא תהיה היסוד לחידוש האמונה בה' ובתורתו לעתיד לבוא.