מדוע החילבה נקראת תבשיל? (כך הגדיר אותה מארי)
הלוא אני לא יכול לשים אותה כתבלין במרק, "בשל ויפה לו".
כי אם אני מבשל, הבישול יהיה יפה, אלא שכאן יהיה מר. לכן אני לא יכול לתבל את החילבה לכתחילה ולשים בתוך מרק. רק בתור תבלין. משהו שמלפתים אתו.
אם אבשל את החילבה, רק משום שלא תחמיץ לי עוד 2-3 ימים, כי עפ"י רוב עושים אותה עם עגבניות או ירק אחר, וכך שהיא לא מחזיקה מעמד בהקצפה. במרקר לא בפריז.
הייתי קורא לזה כמו יין. שיין חייב לעבור תהליך פיסטור אם לא יעבור תסיסה של 40 יום. מה לי זה ומה לי החילבה.
בשני המקרים אני מסרס את הקטניות והופכן למעין תבשיל בקטע של פיסטור. לא בישול. בישול הוא כבר יהיה מר אם אעשה אותו. אלא אם כן אוסיף מלח ותבלינים כנראה שישמור על המרקם שלו. כפי שזכור לי מאמא, היינו עושים רק שיחזיק כמה ימים במקרר ולא בפריז.
זה מבחינתי נראה לי לאחר מחילה ממארי לעניות דעתי, קטע של פיסטור כמו יין. הרי קטניות זה דבר שמסריח, לא תופח. ולכן לא יכול להחזיק כמה ימים במקרר, אם לא אקציף אותו. ולאחר ההקצפה צריך לשמר בדרך כלשהי. משום מה זה נראה לי כפיסטור.
גם פיסטור הוא דרגה של בישול.