דילוג לתוכן העיקרי

קדיש ,תחנון ותפילה בפלג

שאלה

בע"ה
לכב' מו"ר, מעוז ומגדול. פונה אליך במספר שאלות:מה שנהגו שאומר הקדיש חוזר אמן יהא שמיה רבה, שמקורו בטור נ"ו סע' א (ובסדר התפילות להרמבם לא מצאתי הוראה כזו) לא חייבים לנהוג כמו בהוראת מהרי"ל לגבי המשך בעמידה, במי שעמד בתחילת הקדיש.
2. מאיפה הגיע מנהג לומר בתחנון 'ויעבור' שמו"ת ?
3. למה שאמר הרמבם תפילת ערבית ,תפילת רשות ,אין מדקדקין בזמנה. והעיר מורי שרק בלילות הקיץ הארוכים או בערבי שבתות נהגו להתפלל בפלג. האם יש סיבה כלשהי להמנע מלהתפלל בפלג?{כמובן שיש חיוב לחזור על ק"ש)

תשובה

1 אכן לפי רבנו אין הש"ץ חוזר על אמן יהא שמה רבא, אבל מהרי"ץ קלט מנהג זה ממקורות מאוחרים.

2 מנהג מאוחר שחדר לתימן ולא כולם נהגו בו.

3 רק כשיש צורך.