איצטגנינות בחז"ל
שאלה
שמעתי את שיעורו הנפלא של הרב בנושא מלחמתו הבלתי מתפשרת של הרמב"ם באיצטגנינות. רציתי לשאול איך הרמב"ם יסתדר עם הסיפור המובא בגמרא על רבי עקיבא שהחוזים בכוכבים אמרו לו שבתו תמות ביום חתונתה והיה דואג על הדבר טוב. או הסיפור על שמואל ואבלט. מסיפורים אלו נראה שיש ממש באיצטגנינות אלא שישראל יכולים לבטל בכל מעשיהם. והרמב"ם הרי אמר שהכל הבל ודמיון כזב ושקר? תודה לכבוד הרב
תשובה
לסיפורים אלו יש מטרה, שנדע שחכמי ישראל עסקו בכל מכל כל, גם בדברים שאין בהם ממש, כדי שניתן אימון בבוראותיהם.
ולא לחינם חברי הסנהדרין היו צריכים לדעת ענייני כשפים ושדים.
וכל הדברים האלה, אין בהם כדי לומר שחז"ל סברו שיש ממש באיצטגנינות, בכשפים או בשדים.