תלמוד ועפסיקת הלכה
שלום עליכם כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א.
ידוע שכבוד הרב היה תלמידו של הרב יוסף קאפח, רציתי לשאול את כבוד הרב כמה שאלות בעניין פסיקת הלכה והיחס למנהגים ופוסקים מאוחרים במשנת הרמב"ם והרב יוסף קאפח.
א. בעניין לימוד התלמוד. האם בשלב הראשוני של לימוד התלמוד למי שעדיין לא זכה לסיימו, כדאי לו ללמוד זאת עם הראשונים או שלאחר לימוד התלמוד יסתכל בדברי רבינו הרמב"ם וידע כיצד היא ההלכה? וא"כ עם איזה ראשונים ללמוד?
ב. באיזה שלב כבר אדם יכול להכריע לעצמו הלכה כדברי ראשון זה ולא כזה לפי מה שנראה בעיניו כפשוט בסוגיא? וכיצד אדם יכול להכריע ולפסוק הלכה בין דעות הראשונים? והאם אדם רשאי לקחת על עצמו פוסק (כהרמב"ם) ושהוא יהיה רבו ולהכריע כמותו בכל דבר? ואם רשאי לקחת על עצמו את הרמב"ם ושהוא יהיה רבו, כיצד מכריעים ע"פ דעתו בדברים המתחדשים כגון חשמל בשבת וכדומה?
ג. האם חומרה או דין או מנהג שאין לו מקור תלמודי צריכים להתייחס אליו או להחמיר כמותו או שאין שאין צורך?
ד. מהי דעת הרמב"ם ומורי לעניין פסיקת הלכה ממדרש אגדה? ואם יש מנהג שיש לו מקור ממדרש אגדה האם יש להביא ראיות ממדרשי אגדה?
תלמוד ופסיקת הלכה:
א באופן בסיסי, רש"י, רבנו חננאל והמאירי.
ב רק אם הגיע להוראה. אם טרם הגיע להוראה, יעשה לו רב וינהג כהוראותיו.
ג רק רב מורה הוראה יכול להנחותך בעל שאלה כזו.
ד עקרונית אין פוסקים הלכה מאגדה
מעשית יש וחוששים ממנהג קדום ע"י מקור אגדי.