לימוד בתימן.
שלום לכבוד הרב הרה"ג רצון ערוסי.
ברצוני לשאול מספר שאלות את כבודו.
1)בבית הכנסת שלנו נוהגים שהבחורים מחלקים ואוספים את ספר מנורת המאור מיד המתפללים, ויוצא שלאחר הקריאה נאמר קדיש בזמן שהבחורים אוספים את הספרים, ולכ' אסור לעשות פעולה בשעת הקדיש. אך גם אם אסור, אולי עדיף שאחלק עם כולם ולא אשאר לשבת במקומי שכן הדבר תמוה בעיני הציבור!
2) מה הייתה הגישה של יהודי תימן אז והיום לגבי לימוד התלמוד, לאור דברי הרמב"ם גם באיגרותיו, וגם בהקדמתו למורה נבוכים, שאין לנו עניין בסברות ודעות שנדחו, ולכ' יחשב זה לבזבוז זמן.
3) לאור השאלה הקודמת, אם כן, מה הייתה שיטת הלימוד בתימן? בקיאות? עיון? גם וגם?
4) האם הרב חושב שיאה שבחור יקרא וילמד בספר מלחמות ה', עמל ורעות רוח וכו' כמובן לא במובן של התלהמות ומריבה אלא בצנעה.
1 ברור שעדיף לאסוף הספרים לאחר הקדיש.
2 חכמי תימן האחרונים שעסקו בתלמוד, עסקו בו בלימוד הפשוט הלכה למעשה, וזאת כדי שההלכה תתלבן היטב.
3 בקיאות והלכה למעשה.
4 בבחרותו ימלא "כריסו" בבשר ויין, כלומר משניות, תלמוד והלכה למעשה, ורק מאוחר יותר יעסוק היטב בענייני האמונה.