דילוג לתוכן העיקרי

הלל בקירוי בחנוכה

שאלה

בעניין הלל בקורי לפי הרמב"ם. התפללתי בביכנ"ס שנוהגים הלל בחנוכה בקירוי, אבל הם אמרו את ההלל בחיפזון, מהר מהר, הללוליה, הללויה.

אבל הלל זה שירה, שכל הציבור אומר יחד את ההלל כמו בפסח עם נעימה.

לדעתי, הכוונה של הרמב"ם שיאמרו בנחת, לא בחיפזון, כפורקי עול.

יש ציבור שממהר לעבודה ואין סיכוי שישתפר.
יתרה מזו, הרמב"ם איש ההיגיון והשכל הישר בלחץ זמן עדיף שיאמרו בשירה ביחד.
כפי שהעיר בעניין תפילת לחש וחזרה, שזו המצווה שבתפילה, בתנאי שלא ידברו בחזרה, העדיף שיתפללו תפלה אחת שהציבור עוקב אחרי שליח הציבור.
 

תשובה

אתה צודק.

אבל אפשר שאותו ציבור, יתקיים בהם, מתוך שלא לשמה יבואו לשמה, וישתפרו באמירת ההלל בקירוי ובנחת,.

בנסיבות שהם ממהרים לעבודה, מוטב שיקראו הלל בקירוי, במהירות, מאשר יקראו בלי קירוי.

כי באופן זה הם ישתדלו לקרוא הלל בקירוי בלי למהר, לכשהדבר יתאפשר להם.