דילוג לתוכן העיקרי

שחלק מחכמתו ליראיו

שאלה

פירוש התפילות לרבנו יהודה בר יקר:
"של כל אחד ואחד מהם. הרואה חכמי ישראל ומלכיהם בשביל מעלת החכמים אומר מעלת הגדולה ברוך שחלק מחכמתו ליראיו. וזהו כבודו של מקום ע"ש דכתוב לי בינה"
"והרואה מלכי בני ישראל אומר שחלק מכבודו ליראיו, ומלכי אומות העולם שנתן מכבודו לבשר ודם, וחכמי בני ישראל ב' א' ה' שחלק מחכמתו ליראיו, וחכמי אומות העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם"

"בדרשות ר"י אבן שועיב כתב: "אין השכל יכול להשיג הדברים הרוחניים שהן מלמעלה ממוצאו, זולתי מי שחננו השם השכל... בעם ישראל לבד שיודע כל אלו הדברים האלקיים שהן למעלה מן השכל הקנוי, וברצות השם בעמו ישראל ובאהבתו אותם, נתן בהם נביאים... כך הקב"ה עשה החכמות שלשה חלקים, נתן השכל לכל האומות, ונתן התורה היא נובלות חכמתו לישראל והנשאר גנזו לעתיד... ולכן אמרו ז"ל הרואה חכמי ישראל... ברוך שחלק מכבודו... הרואה חכמי אומות העולם... ברוך שחלק מחכמתו".


 משמע,  שצריך שתהיה בחכם 'כל' נובלות חכמתו יתברך.  אז גם נסתר.  וגם כמובן ש"ס בבלי ירושלמי, ספרא , סיפרי  ו 4 חלקי שו"ע.. אמת?
ולפי זה יובן היוסף אומץ?

"המקור הראשון שנדרש לעניין יוסף אומץ שכתב: "הברכה לראיית חכמי ישראל... לא כתבתי, שלדעתי, אין בזמננו מי שראוי לקרות חכם. אכן מי שרוצה לאומרה בלא שם ומלכות לא הפסיד".
 
 לפי החוות יאיר, צריך "מנימום", שהוא יהיה גדול הדור?

"בהקשר זה מעניינים דבריו של ר' יאיר חיים בכרך ב'מקור חיים': "צל"ע דהרואה רנים גדולים ופרט בפולין שתחת ממשלתן כמה קיהלות וישובים, למה לא יברך גם ברוך החולק מכבודו וי"ל מפני שגלה כבוד מישראל... נ"ל דע"כ נשתקעו ברכות דחכמה, דבעינן דווקא מופלג וגדול הדור כעניין מלכים הנאמרים ולא ידעינן גדרו, דאם בשביל שנעשה רב ומ"ץ".

ושוב נחזור לדברי תלמיד הרשב"א, מהר"י שועב. למסקנת אחרונים:

"במנחת עני כתב: "נראה פשוט ודאי שדוקא על חכם מופלג אשר הוא לפלא והפלא ללב הוראה, לכן ןעל גדולי החכמים בסתם יאמר ברוך שחלק וכו' בלא שם ומלכות".

"כן הכריעו ב'פח הדביר', ר' אלעזר פאפו, ב'חסד לאלפים', 'בן איש חי', ו'כף החיים', ב'ערוך השולחן' כתב: "הרואה חכם מחכמי ישראל... וכמה שיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר, ולכן נמנעים עתה מברכה זו". וכן פסק בעל 'ציץ אליעזר'.

מה דעת מר שליט"א?

 

תשובה

תשובתי לשאלתך היא עקרונית, ולא מתייחסת לחכם זה או אחר.
עקרונית, כל הרואה חכם שמפורסם בהוראת ההלכה ומפורסם בידיעותיו הרחבות בתורה, על כל תחומיה וענייניה, הדבר פשוט שצריך לברך שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות.
אולם בספר ברכת משה, להרב אביעד אשואל, ברכות, פרק י, עמ' כט-של, מארי ז"ל כתב ש"מחשש ברכה לבטלה, יש להימנע מלברך בשם ומלכות". ומארי הוסיף והעיר הערה אישית, "ולא שאני מזלזל בחכמי ישראל אלא יש לי נימוקים השמורים עמי", ואפשר לומר, ברוך שנתן וכו'. ומאחר וזו עמדתו של מארי ז"ל, אין לי כח להורות לברך בשם ומלכות.