נגיעה בנידה
לכבוד הרב לא הבנתי את שיטת הרב בעניין השאלה האם נדה היא בכלל עריות לגבי איסור לא תקרבו ויהרג ואל יעבר. הרב טוען שמגע בנידה פנוייה אינו קשור לאיסור "לא תקרבו" אלא לאיסורים אחרים של "ולא תתורו" וכו'. וראיתי את הראיות שמביא הרב.
שלום הרב, אני מעיין כעת בסוגיית כיסוי ראש האישה, ורציתי להבין דברי הרמב"ם בזה -
א. האם לפי הרמב"ם חובת כיסוי הראש (או יותר נכון, איסור פירוע ראש) הוא דאורייתא או דרבנן?
אם דאורייתא, מדוע לא מנאו במנין המצוות, אף שהיה ראוי למנותו לפי הכלל השני (שדבר הנלמד מדרשה נמנה אם כתוב בו 'דאורייתא')?
וכן, למה כתב האיסור על האישה ללכת פרועת ראש בתוך הלכות איסורי ביאה, בין איסורים שרובם הנהגות צניעות דרבנן (ואפילו באותה הלכה עצמה 'ולא תלך אשה בשוק ובנה אחריה', שבוודאי אינו איסור תורה)?
ב. מהי הגדרת 'דת משה' לפי הרמב"ם? האם רק הדברים המנויים במשנה, או שכל דבר איסור בכלל?
ג. בהלכות סוטה כתב שעומדת ביניהן 'בלא רדיד ובלא מטפחת אלא בכפח שעל ראשה, כמו שהאשה בתוך ביתה'. האם משמע מכאן שגם בבית יש חובת כיסוי לפחות בכפח?
תודה רבה!
כתב רבנו בהלכות אישות, כד [י] (יא), "ואלו הן הדברים, שאם עשת אחד מהן עברה על דת משה, יוצאה בשוק, ושער ראשה גלוי", וכתב המ"מ, שם, "ונתבאר בסוגית הגמרא שם (=כתובות, עב), שאם היא הולכת בשוק ושערה מגולה, שהיא עוברת על דת משה", וכן אמרו שם, "ראשה פרוע דאוריתא היא, דכתיב ופרע ראש האשה". ע"כ.
וכן כתב מארי, ע"ז, יב, י, הערה כא, שגילוי שערות האשה היא עבירה על דת משה, ודע שלא כל פרט שהוא אסור מן התורה, הוא לאו בסה"מ, כי יש והוא כלול באחד הלאוין. ורק ארבעה עשר כללים כתב למנות בספר המצוות.