האם ראוי להחזיק תינוק בידיים בעלייה לתורה ובקדושה של תפילת העמידה?
מהו שאדם עולה לקריאת התורה ומחזיק תינוק ביד. וכן בקדושת תפילת העמידה מחזיק את התינוק ביד.
היכן כבוד בית ה'?
האם צריך למחות על דבר זה?
מדובר באדם יודע ספר
שלו' וברכה לכבוד הרב שליט"א.
בשבת פרשת קרח האחרונה (שחל בה ר"ח) היה יהודי שלא הרגיש טוב ולא בא לבית הכנסת. לא היה לו לוח שנה בבית, רק בטלפון. הוא לא ידע אם ראש חודש חל גם בשבת או רק בראשון (כנראה שלא יכל לברר עם השכנים, או שחשש שהם יבדקו בטלפון). לאחר השבת הוא שאל כיצד היה עליו לנהוג לעניין: א. יעלה ויבוא בשחרית ומנחה (האם אפשר ללמוד מדברי המשנ"ב בשד"מ,ג שיאמר יעלה ויבוא? האם ישמיט את תיבת "הזה"?) ב. יעלה ויבוא בברכת המזון וערבית (האם זה תלוי במחלוקת לעניין אמירת על הניסים בעיירות המסופקות?) ג. הלל, האם יאמר, וא"כ אם נוהג לברך גם ביחידות, האם יברך? ד. מוסף, האם מספק לא יתפלל כלל?
תודה רבה!
לא הבנתי את שאלתך.
הרי נודע לו שיום השבת היה ג"כ ר"ח, רק לאחר השבת, ואם כן, עבר זמנו בטל קרבנו.
מהו שאדם עולה לקריאת התורה ומחזיק תינוק ביד. וכן בקדושת תפילת העמידה מחזיק את התינוק ביד.
היכן כבוד בית ה'?
האם צריך למחות על דבר זה?
מדובר באדם יודע ספר
לכב' הרב,
אנו מניין קבוע זה שנים. מניין מצומצם 10-12 איש. אחד מהמתפללים מקפיד להגיע בזמן.
אם תפילת מנחה ב 16:45, הציבור צריך להגיע כבר ב 16:40.
אנו דנים כל אחד לכף זכות.
באחד הימים התפללנו יחיד מנחה. לערבית הגיע מניין בדיוק. מה עשה אותו אדם? עזב אותנו וגרם שגם את ערבית התפללנו יחיד. לא בגלל שהוא ממהר, אלא לחנך אותנו שנגיע בזמן. זו לא פעם ראשונה. אתמול הוא לא הגיע למנחה, כי רצה לחנך אותנו שוב שנגיע בזמן.
הוא אדם שפוי בדעתו.
מה לעשות?
א שלום הרב,
א הייתי בטוח שהתפללתי מנחה. הגעתי לכולל. כשבאתי לבהיכנ"ס עיינתי בשיעור לאחר ערבית.
כשהתחלתי להתפלל ערבית, נזכרתי ששכחתי להתפלל מנחה.
אזי ההלכה אומרת שתכף אחרי ערבית, אני צריך להתפלל את התפילה המשלימה, החסרה לי.
ב אבל עכשיו אני צריך להעביר שיעור.
לא יכולים להתעכב 12 איש עד שאסיים תפילה אחת.
מה דיני לפי הרמב"ם?
האם אפשר אחרי כן?
האם תכף זה רק לכתחילה, אבל בדיעבד אפשר?
מדוע שתקו המשנה והתלמוד ובעקבותיהם הרמב"ם בקשר למקור חיוב קריאת ההפטרה?
היש הבדל בדין קריאת ההפטרה בין ציבור שקרא בס"ת פסול לבין ציבור שקרא בחומש?
האם ניתן לסמוך על טענת כפרים מסויימים בתימן שהעידו שקבלה בידיהם לקרוא בהפטרה גם בנסיבות אלו?
האם בנסיבות אלו נחשבת נגיעה זו בנשים שלא לרצונו כאיסור נגיעה בעריות?
כיצד רשאי רופא לטפל בנשים והרי מדובר לשיטת הרמב"ם באיסור דאורייתא של אביזרייהו דעריות?
מה עדיף בתחבורה הציבורית, לשבת ליד אשה או לעמוד ולהתחכך עם נשים בדוחק?
מה קורה בזמננו זה בשנה מעוברת שפרשיות קורח חוקת ובלק נקראות כל אחת בפני עצמה בחוץ לארץ לא היתה בעיה בגלל יום טוב שני שחל שבת
שלום למרי. לעיתים (לא תמיד, כי אני שוכח) אני נוהג כרבנו ולפני תפילת מנחה אני נוטל ידיים בברכה. אחד מן המתפללים ראה אותי במעשה זה והעיר לי שאין דרכי נכונה.
1. מדוע? הרי רבנו פסק כן וכי מי שיפסוק לפני רבנו אינו נוהג כשורה?
2. כיצד עלי לנהוג? אם ארצה להתחמק ממנו שלא יראה אותי, הרי שאטול ידיי בברכה לפני שאני יוצא מן הבית לתפילה.
שלום.
אנו דוחים בקשת גשמים, אחת הסיבות כדי שיגיעו עולי הרגל לבתיהם ( למרות שלא רלוונטי שנים רבות). היום אנו במלחמה וברור לכולם שלחימה בזמן גשם קשה יותר ויכולה להביא לסכנת נפשות גדולה יותר.
מדוע לא נדחה את בקשת הגשמים. ובמיוחד בזמננו שיש התפלת מים.
אולי נכון לפנות לרבנות הראשית לבקש זאת?
שלום,
האם מותר לי להתפלל מנחה באוטובוס כאשר אני חוזר מהעבודה? האם מותר בישיבה? הסיבה היא שאין לי זמן אחר.
תודה
לק"י
שלום וברכה לכובד הרב!
לאחרונה התחלתי להתחקות אחרי מנהגים קדמונים, והגיע לידי סדור תכלאל קדמונים וראיתי שם שברכת השכיבנו הקצרה שונה ממה שהייתי רגיל, וכך הוא גם בנוסח הרמב"ם ברכת השכיבנו קצרה וברכת השכיבנו עם 18 פסוקים, וכך גם ראיתי שמורי כתב להגיד את ברכת השכיבנו עם 18 פסוקים.
אני לומד בישיבה והתפילות כמנהג אשכנז, ואם אני אגיד את הארוכה אני לא אספיק כדי לסיים את הברכה עם הציבור.
האם להגיד את ברכת השכיבנו הקצרה כמו שכתוב בתכלאל קדמונים וברמב"ם? או להגיד את ברכת השכיבנו הנהוגה כיום אצל רוב הבלדי עם חתימת 'המולך'? או להגיד את ברכת השכיבנו הנהוגה רגיל?
שלום כבוד הרב.
ישנם דעות אשר טוענים כי לפי הרמב"ם אין צורך בתפילת הלחש ומספיק רק תפילה אחת. אני עיינתי בהלכה וראיתי שהרמב"ם מייחס זאת לציבור שאינם בקיאים. או כשהזמן דחוק. שאלתי לכבוד הרב שיאיר את עיניי להבין את ההלכה כי ישנם כאלה הטוענים כי אין צורך בשתי תפילות והם גם עושים זאת ועל מה הם מסתמכים