ספק ראש חודש
שלו' וברכה לכבוד הרב שליט"א.
בשבת פרשת קרח האחרונה (שחל בה ר"ח) היה יהודי שלא הרגיש טוב ולא בא לבית הכנסת. לא היה לו לוח שנה בבית, רק בטלפון. הוא לא ידע אם ראש חודש חל גם בשבת או רק בראשון (כנראה שלא יכל לברר עם השכנים, או שחשש שהם יבדקו בטלפון). לאחר השבת הוא שאל כיצד היה עליו לנהוג לעניין: א. יעלה ויבוא בשחרית ומנחה (האם אפשר ללמוד מדברי המשנ"ב בשד"מ,ג שיאמר יעלה ויבוא? האם ישמיט את תיבת "הזה"?) ב. יעלה ויבוא בברכת המזון וערבית (האם זה תלוי במחלוקת לעניין אמירת על הניסים בעיירות המסופקות?) ג. הלל, האם יאמר, וא"כ אם נוהג לברך גם ביחידות, האם יברך? ד. מוסף, האם מספק לא יתפלל כלל?
תודה רבה!
לא הבנתי את שאלתך.
הרי נודע לו שיום השבת היה ג"כ ר"ח, רק לאחר השבת, ואם כן, עבר זמנו בטל קרבנו.
תכנים לקריאה נוספת
עלייה לתורה
לכבוד הרב שלום רב, אני לוי, אצלינו בבית כנסת אין כהן, ובעליות לתורה הולכים לפי סדר עלייה, מה שיוצא שהגבאי ניגש אלי ומעלה אותי ראשון, שני או מה שיוצא, רוב הפעמים אני מעיר לו שאסור לי לעלות אבל הוא לא מתייחס וממשיך בכך. אני ב"ה לומד בישיבה, השאלה שלי האם יש לי לסמוך על דברי הרמב"ם שפוסק שהגדול בחכמה קודם לקרות? (ח"ו אין פה עניין של יוהרה מצידי אלא אליבא דאמת בעוד שרובם אם לא כולם הם בעלי בתים) יורנו הרב דרכי ד' בכבוד רב
האם קטן מותר לקרוא בתורה?
שלום לכבוד הרב.
רציתי לשאול האם מותר לקטן לעלות ולקרוא בתורה?
נוסח תפילה של תימני בבית כנסת ספרדי
אדם שמתפלל את תפילתו בהברה תימנית ובנוסח בלדי. ביקשו ממנו להיות שליח ציבור בבית כנסת ספרדי.
האם בתפילת העמידה בלחש יתפלל בנוסח בלדי, או שהיות והתפילה שלו בלחש היא הסדרת התפילה
לפני חזרת הש"ץ, יתפלל גם בתפילת הלחש בנוסח ספרדי?
מסורת אבות
שלום רב
בן לאב ספרדי ואמו תמניה מאחר וגרו במושב בשכונת הורי האמא ממלא נתחנכו לפי מסורת תימן, האם כעת שכבר גדל הבן צריך ללכת בדרכי אביו בפרט שהמקום בו גדלו שאמי והוא נהג כבלדי, (והאב באין ברירה שתק), רוב תודות
בבירור הבנת דבריך 2
"אני בדעה, שכל פסוק מן התורה, שנאמר במסגרת התפילה, יש לו דין של תפילה, ולא דין של מקרא. ומותר לקראו בעל פה, כדין תפילה. והטעם שלא קראו בטעמים, כדי לתת לקריאה אופי של ריצוי דברים לפני המקום. כיוצא בדבר, פסוקי מקרא, שאנו אומרים בדרשות שלנו, יש להם דין של תורה שבעל פה ולא דין קריאת מקרא. ורק בקריאת מקרא לצורך קריאה בס"ת, אסור לקרוא בעל פה. " זהו ציטוט דבריך. אם כן ילמדנו רבינו מדוע בכל הש"ס ובמדרשים מציינים חצי פסוק ומסיימים ב "וגו' " ?
הלכות תפילה
שלום כבוד הרב
סליחה על השאלה הארוכה, אבל הדבר נצרך לצורך הבהירות.
יצא לי לעיין בדברי הרמב"ם על זמן מנחה וזמן ערבית, ורציתי לשאול על תפילת ערבית מוקדמת.
ההלכות בנידון, הלכות תפילה ב, ו-ז:
ו תְּפִלַּת הָעֶרֶב - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה, הַמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר...
הפיסוק בתפילה
שמתי לב שישנו פיסוק בסידורים של התימנים במעט מקומות שונה משל הספרדים והאשכנזים.
למשל בתפילת ערבית הפיסוק אצל התימנים הוא "אשר בדברו מעריב ערבים, בחכמה פותח שערים, בתבונה משנה עיתים" וכו' .
בניגוד לספרדים שמנקדים "אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה, פותח שעריםבתבונה, משנה עיתים" וכו' .
כמו כן אצל התימנים בתפילת שמונה עשרה מנקדים "והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל, ותפילתם" וכו'
תקיעה בחצוצרות בעת צרה
שלום וברכה, מדוע בימינו לא תוקעים בחצוצרות בכל עיר ועיר וזועקים לה' בעת צרה, מלחמות (צוק איתן) וכד'? לכרואה ראוי לקבוע בכל עת צרה, שאחרי תפילת שחרית בכל בתי כנסיות, יתקעו בקרן בע"ח ויאמרו מס' פרקי תלים, למה הרבנים אינם נחלצים להנהיג מ"ע דאוריתא?