דילוג לתוכן העיקרי

רמבם מאכלות אסורות יז:יד

שאלה

שלום רבי
מהי האחדות הנושאית של ההלכה:

עַכּוּ''ם שֶׁבִּשֵּׁל לָנוּ יַיִן אוֹ חָלָב אוֹ דְּבַשׁ אוֹ פְּרִישִׁין וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ (מִכָּל) דָּבָר הַנֶּאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא חַי הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. וְלֹא גָּזְרוּ אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא חַי. כְּגוֹן בָּשָׂר וְדָג תָּפֵל וּבֵיצָה וִירָקוֹת. אִם בִּשְּׁלָן הָעַכּוּ''ם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף וְלֹא נִשְׁתַּתֵּף יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ בְּבִשּׁוּלָן הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עַכּוּ''ם:

האם הפטור שנאכל חי וגם הפטור שאם יהודי בתוך הבישול אותו דבר? שאוכל שנאכל חי, הגוי לא עושה מאה אחוז בתהליך שאוכל להיות ראוי לאכילה?

תשובה

לצערי, דבריך לא ברורים.
א מאכל שניתן לאכלו חי, ובכל זאת בישלוהו, והבישול נעשה ע"י גוי (כמובן שהכל כשר), מותר, ואין בו איסור מדין בישולי גויים.
ב מאכל שלא ניתן לאכלו חי ובישלוהו ע"י גוי (כמובן בכשרות) אסור מדין בישולי גויים, אבל אם יהודי השתתף בבישול, המאכל מותר, ולא גזרו עליו משום בישולי גויים.