תענית בכורות
שאלה
תלמיד מיוצאי שרעב, שהוא בכור.
עד גיל 13 אביו צם בעדו תענית בכורות. בגיל 13 אמר לו שהוא צריך לצום.
השאלה:
נכון שאנו יהודי שרעב לא נהגנו כך. האבא נפטר השנה.
וכך הכרתי את הבן שהתחיל לבוא לביכנ"ס ולשיעורים ואומר שבצוואת אביו שיצום.
מה לומר לאותו תלמיד? זה נדר? התרת נדרים? או שימשיך לצום כי ככה מכבד את אביו?
תשובה
אין מדובר בנדר של הבן. אלא בצוואת האב.
צוואה זו יש יסוד להניח, שבטעות יסודה, שהאב כנראה חשב, שיש חיוב לצום.
זאת ועוד, אין אב יכול בצוואתו לחייב את בנו לצום, והדבר נתון לרצונו הטוב של הבן.