רציתי לשאול מה דעתו של הרב שליט"א לגבי הטלת תכלת בטלית, (כמובן אין הכוונה לתכלת ראדז'ין שלא נתקבלה ע"י חכמי ישראל, אלא על הארגמון קהה קוצים, שלא התפרסמו הפרטים המציאותיים אצל רוב רבותינו שבדור הקודם משום שעוד לא נכתבו ע"ז הקונטריסים שצילמו התמונות וכתבו את המציאות שצריך לדעת בשביל לברר את הענין, ובאמת הגאון ר' משה שטרנבוך שהיה מתנגד לתכלת זו החל ללבוש בעצמו (לפעמים) לפני שנים בודדות לאחר ששמע חלק מן הראיות, וכן הרה"ג ש"י זעפראני שמעתי בשמו ממקור מוסמך שהשיב לשואל 'אני חושב שצריך ללבוש' וכן הרה"ג שלמה מחפוד לובש בט"ק כל היום ושמעתי מכלי ראשון שאמר לשואל 'בודאי שצריך ללבוש תכלת', וכן להבהל"ח הרה"ג ר' מאיר מאזוז זצוק"ל לבש בט"ג ובט"ק והיה אומר לתלמידיו שילבשו, ואמנם הכל ללא רעש וצילצולים מפני המחלוקת אבל המציאות היא שאין תשובה על הראיות ואכתוב כאן אי"ה בקצרה המציאות הידועה לנו בנושא, וקודם לכן אומר שלא יתכן שהיה חילזון של תכלת בזמן חז"ל שהוא פסול לתכלת, וזאת משום שא"כ חז"ל היו צריכים ללמדנו זאת כמו שלימדונו שאסור לסכך בכלים, וכיון שלא הזהירונו שלא לסכך בעץ זית ממילא פשוט שהוא כשר לסיכוך, וה"נ בדומה לזה לא יתכן שיהיה חילזון פסול בזמן חז"ל, ויותר מזה יש ברייתא כמעט מפורשת בתוספתא דמנחות פ"ט התכלת אין כשרה אלא מן החילזון הביא שלא מן החילזון פסולה ע"כ, ומוכח שלא היה חילזון פסול לצביעה,
וכעת נבוא בס"ד לברר אם מצאנו חילזון מסיים מזמן חז"ל הקדושים, והנה יש בים חילזון הצובע תכלת (מה שנתגלה שצובע תכלת הוא לפני כשלושים וחמש שנה ע"י חוקרים וע"י הרב אליהו טבגר, ולקח שנים רבות עד שנכנסה סוגיא זו לביהמ"ד לדוגמא מרן הנאמ"ן זצוק"ל למד זאת בפעם הראשונה בשנת התשס"ח וגם אז הדברים לא היו מבוררים כה"צ ולכן בתחילה היה לובש רק בשבת)
והנה אנו מוצאים בצור שהיא עיר שכתוב בכתבי האומות מזמן חורבן ביהמ"ק השני בקירוב, ששם היתה צביעה בחילזון הנקרא פורפורא וצבע תכלת, ושם היתה עיקר הצביעה העולמית בו, וכמובן לפי מה שנתבאר פשוט שהוא כשר לתכלת, ורואים שגם הגוים השתמשו בתכלת של היהודים, וזה דבר פשוט וכן כתוב לגבי שלמה ששלח מומחים לחילזון אל מלך צור וכל העולם השתמש בזה וכמו שבזהב כולם התשמשו ומה גם שמצויין בדברי חכמי האומות שהיה יקר מזהב! וזה תואם להבדיל לדברי חז"ל הקדושים במנחות פ' התכלת לפיכך דמיו יקרים.
ועכ"פ אנו מוצאים שם בצור ערימה ענקית של קונכיות חילזון זה, כאשר הן מנוקבות במקום שצריך לנקב את הקונכיה בשביל להוציא את הצבע מגופם, ומוכח שהיה לצביעה, ועוד שמצאו בחפירות בהר הבית למעלה מעשרים קונכיות של חילזון זה, וכן הוא תואם לכל דברי חז"ל הקדושים בכל הגמרות והמדרשים (ונתבארו הגמ' בקונטריסים שנכתבו עבור זה כגון חותם של זהב ולבוש הארון) ולהבדיל תואם לסימנים המוזכרים בספרי חכמי האומות, כגון שמצוי בין צור לחיפה, וכן שדמו מפקד פקיד, ושצריך להוציא את דמו מיד כשהוא יוצא מן הים, וכן שגופו דומה לים ושצורת הקונכיה בצורת דג כמבואר בהתכלת מד ע"א, וכן שיש בקונכייתו ז' חישוקים בצורת ספירלה, וכן יש מטבעות עתיקים של צור שיש בהם ציורים מדוייקים של החילזון הזה וזה מוכח לכל מי שרואה זאת מיד ללא התבוננות מיוחדת, כל אחד מוזמן לראות זה נמצא בקובץ מצוות התכלת בסופו, וזו דוגמא לחיסרון פירסום הפרטים המציאותיים שהפעם הראשונה שנדפס בצורה מדוייקת צילומים של המטבעות זה בקובץ הזה והוא חדש וקשה להשיגו, ואשים כאן אי"ה תמונות אמנם פחות מדוייקות שיש בידי אבל עדיין זה מספיק.
ויש לציין שאין מקום לדברי הרבי מראדז'ין כיום לא רק מן הטעם שרבותינו לא קיבלוהו והחזו"א אמר שאין לומר ע"ז אם לא יועיל לא יזיק משום שזה כמו אותו שהלך עם משקפיים ללא עדשות ואמר אם לא יועיל לא יזיק, אלא משום שהתברר שאין הצבע יוצא מדמו של דג הדיונון, אלא רק בעזרתו של הדם, וכן הראדז'ינר בכלל לא הביא ראיות שפעם צבעו עם הדג הזה אלא התאים אותו לדברי חז"ל, אבל יש על זה עוד קושיא משום שחילזון זה בריה עם קונכיה וכן מבואר בריטב"א בשבת עה, וכן להבדיל בספרי אוה"ע קראו בזמן הגאונים לפורפורא 'חלזונא' בארמית, וכן במילונים עתיקים וכן עד היום לא השתנתה המילה והממע"ה, וכן איתא במדרש תהילים פכ"ג חילזון זה נרתיקו גדל עימו, ונדחק בזה הגאון מראדז'ין והסביר שזה הולך על הדג שבידו כיון שיש בו עור סחוסי המקיפו, אבל אין מובן מה זה שייך לשפוני טמוני חול שאמר ר"י במגילה ו. דאיירי אחילזון, והנה הדג שלו אינו מתאים לזה שאינו נספן בחול, וכן מבואר בכל הראשונים שהוא לימצ"א (חילזון שבלול).
ואין כאן מקום להאריך בראיות ועד כמה שהדברים אמיתיים, עיין בספרים הנזכרים,
והרב ינון מלאכי מאלעד היה צריך להביא את החומר למרן הגאון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בשנותיו האחרונות, וזלא איסתייעא מילתא מעיכובים שונים, ומאז הרבה רבנים אינם מוכנים לשמוע על הסוגיא בכלל ודוחים הכל על הסף אבל הזוכים לעיין בזה זכו לקיים מצוה שלמעלה מאלף שנים לא התקיימה כתקנה.
ואל תקשה כיצד זכינו לזה בדורנו הפעוט, משום שכתב ר"ש מאוסטרופולי שכל הטעם שנעלמה התכלת הוא משום מש שכתב האריז"ל שכשאין בית המקדש אין אור החכמה מאיר על המלכות וכו' אבל מבואר בזוהר שמשנת ת"ר יכקעון מעייני דחכמתא, ולפי"ז כתב שיכול צריך להתגלות התכלת אף לפני ביאת המשיח, עכ"ד ולכן אין קשה מה שמבואר במדרש שהתכלת נגנז כיון שאין הכוונה עד ביאת גוא"צ אלא עד שנהיה ראויים ללובשו כלו' מאז שאור החכמה וכו',
ודבריו ניתנים להאמר בדעת האריז"ל כיון שמבואר בגמ' במנחות שהאמוראים בזמן אביי צבעו תכלת ואפי' שלא היה ביהמ"ק וע"כ שהאור המשיך להאיר עד אז.