דילוג לתוכן העיקרי

האם מותר להגיש לאורחים פירות אוצר בית דין לפני זמן הביעור ואחריו?

בהתאם לשיטת הרב בעניין השמיטה, ובפרט ביחס לפירות המשווקים באמצעות אוצר בית דין, אבקש לברר:

א.    לפני זמן הביעור: האם אדם הנוהג כדעת הרב, ואינו סומך על ההיתר של אוצר בית דין, רשאי להגיש פירות אלו לאורח הסומך על הפוסקים המתירים אוצר בית דין?

ב.    לאחר זמן הביעור: האם אדם הנוהג כדעת הרב רשאי להגיש לאורח הסומך על המתירים פירות אוצר בית דין לאחר שעבר זמן הביעור, אף שלשיטת הרב הפירות טעונים ביעור ממש ?

כיצד סופרים שנות שמיטה ויובל, והאם מברכים על הספירה?

1 בעומר יש ברכה "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות תהיינה".
הרמב"ם כותב בתמידין ומוספין את הל' איך סופרים, איך הברכה וכו'.
אבל יש לנו עוד ספירה, בפרשה, שבע שבתות שנים, עד שנת היובל, גם המצווה הזאת גם אותה צריכה לספור.
והרמב"ם כותב שבי"ד סופר.
לא אמר אם מברכים או לא מברכים.
לא אמר מצווה למנות כמו שסופרים גם ימים וגם שבועות בספירת העומר.
לא כתב איך סופרים, איך ביה"ד סופר, האם לברך,
ומתי סופר, לא כתב כלום.
 

2  הבנתי שאין ברכה. אבל מתי בית הדין סופר? ואיך סופר?

מה פירוש ״רוח״ בהלכות שמיטה ויובל לאור המשמעויות שבמורה הנבוכים?

זאת שאלה ותשובה שכבוד הרב עונה

אבן עזרא לקוהלת ז:ג מסביר המילה "רוח" לויהיה שם נפש בעלת ההרגשה המבקשת שררה וגדולה רוח. האם הרמב"ם מסביר המילה רוח כאבן עזרא. לדוגמא הלכות שמיטה יג:יג או אולי רוח - זה השכל שרוצה חכמה כדוגמא יסודי התורה ד:ח?

האם ״רוח״ אצל אבן עזרא היא אותה נפש שמתאר הרמב״ם ביסודי התורה ובשמיטה?

אבן עזרא לקוהלת ז:ג מסביר המילה "רוח" לויהיה שם נפש בעלת ההרגשה המבקשת שררה וגדולה רוח. האם הרמב"ם מסביר המילה רוח כאבן עזרא. לדוגמא הלכות שמיטה יג:יג או אולי רוח - זה השכל שרוצה חכמה כדוגמא יסודי התורה ד:ח?

בין פרזים למוקפים: מתי נקבע יום הפורים של הנוסע?

תוכן
לפי הפירוש המועדף כאן בשיטת הרמב״ם, הכוונה בזמן קריאת המגילה בליל ארבעה עשר קובעת מעמד אחד לכל מצוות הפורים, גם אם התוכנית השתנתה. מובא גם פירוש אחר, התולה את הבדיקה ביום ובמקום היעד. הקדמת מגילה בגלל שבת אינה הופכת מוקף לפרוז. אין לקיים משלוח מנות המחויב מפירות שביעית, אך אפשר להוסיף מתנת ידידות בתנאים המבוארים.
Subscribe to הלכות שמיטה ויובל