דילוג לתוכן העיקרי

מאין מודדים תחום שבת בעיר מוקפת עירוב, ומה מברכים בהבדלה שנדחתה ליום חול?

שלום לכת"ר.
1. האם מדידת מרחק אלפיים אמה מהעיר מתחילה ממקום צורת הפתח שעושים כיום להחשיב את כל העיר כרשות אחת? או שמודדים מהבית האחרון של העיר וצורת הפתח מועילה רק להיתר לטלטל בעיר.
כמו כן, שלוש עיירות שהמרחקים ביניהם כן מאפשרים הליכה ממקום למקום בשבת אך בין עיר אחת לשתי עיירות יש כביש מהיר (כביש 4), האם הוא משפיע על המעמד ההיתר ללכת ביניהם? יש לציין שריבוע עיר אחת נכנס לתחום הכביש במידה וזה משפיע.
אשמח למראי מקומות אם זה לא יטריח את הרב, לצורך המשך ליבון הסוגיה.

מדוע עירוב בכרמלית חל בין השמשות אך עירוב שהונח מחוץ לתחום אינו חל?

לכבוד מו"ר שלום וברכה,

בפ"ו מהל' עירובין הלכה ט רבנו כותב שהשובת ברשות היחיד והניח עירובו בכרמלית עירובו עירוב כיוון שכרמלית אסורה מדרבנן ובין השמשות לא גזרו במקום מצוה או דוחק.
וקשה לי לפי כלל זה מה שפסק רבנו שם בהלכה יא ש"המניח עירובו חוץ לתחום אינו עירוב מפני שאינו יכול להגיע אל עירובו", והרי איסור תחומין מדאוריתא הוא י"ב מיל ורק מדרבנן גזרו על אלפיים אמה, ואם כן לכאורה יחול פה הכלל שלא גזרו בין השמשות במקום מצוה או דוחק כמו בהלכה ט.

ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים

Subscribe to עירובין