שלום לכבוד הרב רצון ערוסי.
ברצוני לשאול מספר שאלות.
1) למה רב אשי לא כתב את הגמרא בצורה מסודרת בשיטתיות על פי נושאים, כמו משנה תורה למשל?
2) מה הסיבה שלא פסק רב אשי הלכות כבר בגמרא? האם כדי שנלמד את הדרך אליה הגענו, כדי לקנות סברא ישרה?
תודה רבה לכבוד הרב.

שלום רב לכבוד הרב הרה"ג רצון ערוסי.
ברצוני לשאול את הרב מספר שאלות.
1) למסקנה על פי שיטת רבינו ומארי, האם לשיטתינו לכתחילה בזמנינו להיות אברך? או שיש עדיפות לתלמוד תורה ועבודה. והאם באמת הפיתרון שהאישה עובדת הוא טוב, או שיצא שכרינו בהפסדנו שכן כל כבודה בת מלך פנימה? ומה מורה הרב לתלמידיו?
2) בן תורה שהחליט ללכת לצבא, האם הרב ימליץ לו ללכת למסלול ההסדר או ללכת לישיבה לכמה שנים ואחר כך יעשה צבא שלוש שנים? האם חוץ מהבדל טכני יש הבדל רוחני?
3) מה דעת הרב לגבי המנהג הנפוץ היום בישיבות ושמו 'הכתרה', בה מחקים את רבני הישיבה על פי רשותם? האם רשותם מספיקה?

שלום לכבוד הרב הרה"ג רצון ערוסי.
ברצוני לשאול מספר שאלות את כבודו.
1)בבית הכנסת שלנו נוהגים שהבחורים מחלקים ואוספים את ספר מנורת המאור מיד המתפללים, ויוצא שלאחר הקריאה נאמר קדיש בזמן שהבחורים אוספים את הספרים, ולכ' אסור לעשות פעולה בשעת הקדיש. אך גם אם אסור, אולי עדיף שאחלק עם כולם ולא אשאר לשבת במקומי שכן הדבר תמוה בעיני הציבור!
2) מה הייתה הגישה של יהודי תימן אז והיום לגבי לימוד התלמוד, לאור דברי הרמב"ם גם באיגרותיו, וגם בהקדמתו למורה נבוכים, שאין לנו עניין בסברות ודעות שנדחו, ולכ' יחשב זה לבזבוז זמן.

שלום רב לרב שליט"א ,
האם לצורך פרנסתי יכול אני ללמוד במסלול של דיינות או רבנות
או שמא היות ואפשר בדוחק ללמוד ולחיות מתוך לימוד רגיל של כולל
ללימוד ש"ס ומפרשים ופוסקים להרחבת הידיעה וכושר הלימוד, ללא שימוש כדיין או רב מקום ,מטעם שהעת לעשות ל-ה' אולי מוגבל לצורך ממשי לקיום האדם ולא יותר ?
תודה.

בס"ד , שלום עליכם כבוד מו"ר שליט"א,
קיבלתי הצעה ללמד כיתה רק של בנים בבית ספר תיכון דתי מקצועות קודש ומתמטיקה,
באותו תיכון ישנם גם כתות של בנות המקבילות לכיתות של הבנים,
כך שבמרחב בית הספר ובעיקר בהפסקות בין השיעורים ישנה תערובת בין הבנים לבנות.
האם מותר או רצוי ללמד בבית ספר כזה שהכיתות נפרדות אך מכיל בשטחו גם בנות?
האם הדין יהיה שונה בין רווק למי שהוא נשוי? אציין שאני רווק.

רבנו כותב בהלכות ת"ת פ"א הלכה יא' שרבנו כותב בשליש האחרון שיבין אחרית דבר מראשיתו ויוציא האסור והמותר וכו.. האם רבנו מדבר על כל אדם או רק מי שזכה להיות תלמיד חכמים? כי בפועל דבר זה אפשרי רק לתלמידי חכמים.
ועוד, מי שהוא לא בר הכי להבין אחרית דבר מראשיתו מה ילמד באותו השליש האחרון?
ועוד, האם הלכה למעשה לימינו חייב להקדיש שליש בדיוק מזמנו ללימוד התורה שבכתב והרי בימינו רובנו ככולנו מקדישים הרבה יותר זמן ללימוד התורה שבעל פה.
יורנו המורה לצדקה ושכרו כפול מן השמיים.

לכבוד הרב
ילדים שקמים לקרוא את מברך שישי רק 3 פסוקים (ואחריהם קם כמובן ילד שקורא את כל השישי)).
מותר אחרי הברכה 2 פסוקים עד פרשה סתומה
האם יכולים לעלות או שחייבים ללמד אותם את שני הפסוקים עד הפרשה ? תודה רבה

אני מרגיש שהגישה ללימוד תהיה יותר ברצינות כשזה יהיה בתשלום
וכן שלא יחשבו שהזמן של אברכים "פנוי" ממש לא אנחנו מלאים באתגרים והספקים לפעמים המפגש של בעלי בתים עם אברכים הוא בזמן שאברכים יוצאים לנשום וזה נראה ח''ו שאנחנו לא מעריכים את עמלנו
וגם אם לפעמים אנחנו מוותרים על איזה שעות בשביל לעזור לאשה שמפרנסת וכדו'
חשוב לי לייקר את הזמן של אברך בעיני מי שאני לומד איתו
וכן שיעריך את מה שהוא עושה איתי
ומאידך עומדת השאלה של שכר על לימוד תורה

שלום הרב.
ראיתי שכתוב בהלכות ת"ת שתלמידי חכמים פטורים מלשלם מיסים, בין מס שקצוב על כל אנשי העיר בין לתשורות המלך. ובהלכות שכנים נכתב שת"חים פטורים מלשלם לשמירת העיר, כי התורה שומרתן. אבל לתיקון הדרכים- לוקחים גם מהם.
יש לי 2 שאלות-
1. מה הסיבה שהם פטורים ממס?
2. הסיבה לכך שהם פטורים מלשלם על שמירת העיר היא משום שהתורה שומרת עליהם.
אם הכוונה היא שה' משגיח עליהם- אז לכאורה לפי שיטת הרמב"ם כדי שאדם ידע את ה' הוא צריך ללמוד מדעים. וככל שיודע את ה' יותר כך ההשגחה עליו גדלה.

שלום כבוד הרב.
בקשר לפרנסה מלימוד תורה, ראיתי שיש מתירים משום "עת לעשות לה'".
שאלתי היא, האם ההיתר הוא רק כלפי הלומדים, שמותר להם להתפרנס מלימוד תורה, אך על האזרחים אין שום חיוב לפרנס אותם? או שמא זה אומר שאנשים יהיו מחויבים לשלם ללומדי התורה?
בגדול- האם יש בסיס לחייב אנשים לשלם ללומדי תורה?