כהן שנצטרד, האם רשאי לשאת כפיו עם שאר הכהנים או אף ככהן יחידי?
באלו נסיבות נפטור אותו ממצווה זו ובאלו נסיבות חייב לשאת כפיו למרות צרידותו?
מה נשתנה דין ברכת הכהנים שחובתה בקול רם מדין התפילה שחובה לאומרה בלחש?
באלו נסיבות נפטור אותו ממצווה זו ובאלו נסיבות חייב לשאת כפיו למרות צרידותו?
מה נשתנה דין ברכת הכהנים שחובתה בקול רם מדין התפילה שחובה לאומרה בלחש?
באלו תנאים רשאי כהן יחיד שהינו ש"צ לשאת את כפיו עפ"י פסקו של מרן השו"ע?
לשיטת הרמב"ם, האם רשאי כהן המשמש כש"צ שלא לשאת את כפיו כאשר ישנם כהנים נוספים?
מהי שיטת היעב"ץ בנסיבות שכאלו והאם ניתן להניח שהרמב"ם היה מסכים לו?
שלום,
מדברי רבנו בהלכות תפילה פ"טו ה"יא נראה כי רק במצב שאין כהנים אחרים יכול הכהן להיות חזן אם הבטחתו שיחזור כראוי לתפילתו
ומעשים שבכל יום שאנו רואים שעולה חזן כהן למרות שיש שם עוד כהנים.
אם הבנתי נכונה בדברי רבנו מה יעשה כהן שעלה ויש עוד כהנים האם ראשי להקריא את הכהנים או שיעמוד בשתיקה עד לסיום ברכת כהנים ?
תודה רבה
איך ינהג שליח ציבור תימני שמתפלל בציבור אשכנזי בברכת כהנים בגולה במיוחד .כשהם לא נוהגים בברכת כהנים פרט לחגים
שלום עליך מארי רצון ערוסי לגביי אמירת אמן כן יהי רצון בברכת הכוהנים שאין כוהנים הבנתי שיש בזה בעיה על פי מארי ורבנו יש לאומרה?תודה ושבוע טוב ומבורך.
לשיטת החוששים מהפסק בתפילה ע"י ש"צ, האם בתפילה אחת לא יחשב הפסק גם לאחד מן הקהל?
מי אמר קריאה זו לפי מנהג תימן הקדום ומדוע שינה מהרי"ץ בניגוד למנהג קדמונים?
האם יש מקום בכל מקרה להנהיג ולחזור לעיקר הדין שש"צ הוא הקורא לכהנים?
האם רשאים הכהנים לשאת כפיהם בתפילת המוסף ביום שמחת תורה לאחר שהפסיקו לצורך קידוש?
מה יעשו כהנים בשמחת תורה באופן שעושים קידוש על יין בין שחרית למחנה?
מהם ההבדלים בין דיני נשיאת כפיים לבין דיני כניסת הכהנים לבית המקדש?
היש בכוחו של מנהג לבטל מצוות עשה של נשיאת כפיים בכל מקרה של שתיית משקה משכר כולל חלב?
ברצוני לשאול את הרב לגבי ברכת כהנים עפ"י נוסח תימן. האם צריך לקרות את הכהנים עפ"י הטעמים בתורה (מלרע)? או שזה משנה ואפשר גם במלעיל?
שלום הרב.
האם כשהכהנים מתחילים לברך מי שנמצא מצידם או לפניהם (אבל בצד) צריך ללכת אחורה כדי שהכהנים יהיו מלפניו כמו שנוהגים האכנזים?
הרמב"ם פסק שכהן שטרם נתמלא זקנו מנוע מלפרוש כפיו משום כבוד ציבור, האם גם כאשר הציבור מוחל על כבודו?
בנסיבות שכל הציבור עמי ארצות ואין מי שיכול להיות ש"צ מלבד אותו נער, האם אז יהיה רשאי לשמש ש"צ?
היש להתחשב בכבוד הציבור שלא יפגע ולהתיר נשיאת כפיים בנסיבות של ימינו אף למי שטרם נתמלא זקנו?