הבדלה מבעוד יום וסדר ההבדלה
מקורות: גמרא ברכות דף כז: ודף נב: עד דף נד. הלכה: רמב״ם, שבת, רמב״ם הלכות שבת פרק כ״ט.
- אדם שהגיע מאוחר לסעודה שלישית לאחר חשיכה, שאסור לו לאכול, הרי שאם מבדיל אפילו מבעוד יום שטרם יצאה שבת, מותר לו לאכול כעת סעודה שלישית.
- אדם שממהר ודחוק במוצאי שבת, יכול להבדיל מבעוד יום;
- אונן בשבת שהקבורה תהיה ביום ראשון, הרי שבמוצאי שבת אסור לו להבדיל מדין אונן, הרי שהוא יכול להבדיל מבעוד יום כי בשבת אין דין אונן.
- חולה שצריך לאכול בתשעה באב שחל במוצאי שבת, הרי שלשתות יין בצום אסור לו ולכן פתרון הוא להבדיל מבעוד יום לפני צאת השבת.
- גם בריא אשר צם בתשעה באב שחל במוצאי שבת, יכול להבדיל מבעוד יום לפני כניסת הצום.
תכנים לקריאה נוספת
התפללו ערבית מבעוד יום, האם חייבים להזכיר "יעלה ויבוא" כאשר מדובר בליל ראש חודש?
בארצות שהשמש שוקעת בשעות מאוחרות האם יתפללו ערבית של שבת כתפילה של החול?
המקדשים מבעוד יום או מבדילים על הכוס טרם צאת השבת, האם ישתנה נוסח הקידוש או ההבדלה מחמת שאינו בזמנו?
מדוע יהודי תימן אינם נוהגים לקדש בבית הכנסת בליל שבת כתקנת חכמים?
רבינו הרמב"ם הזכיר תקנה זו הן בחיבור והן בתשובה וכן רס"ג הזכירו בסדורו ולמרות זאת לא נזכר בסידורי תימן?
האם יהודי תימן התעלמו מהכלל שגם הרמב"ם מחזיק בו: 'אע"פ שבטלה הסיבה ,תקנה לא זזה ממקומה?
אם אין לאורחים יין יכולים לקדש על הפת. אם כן, לאיזה נסיבות תקנו חכמי ישראל לקדש על היין עבור האורחים בבית הכנסת?
ישיבה בקידוש
ידוע כי מנהגנו הוא לקדש בנחת,ברוגע ובאצילות,ומעל הכל ביישוב הדעת,ועל כן אנו מקדשים בישיבה(לבר מסוכות...),אז מדוע אנו עומדים בתפילה? כי אנו עומדים בפני מלך ואין זה דרך כבוד? וכי קיום ציוויו של מלך וקידוש יום מנוחתו אין זה זוקק כבוד? שגם בקידוש נעמוד בזיע וברתת ללא התנוענעות?! מהו הקו המנחה?