ברכת כוהנים
האם אדם שהוא כוהן שמחלל שבת בפרהסיה, יכול לעלות ולברך ברכת כוהנים? בתור יחיד או בתור מצטרף לכוהן אחר. מה הדין? והאם מותר לו לעלות ראשון בתור כוהן לקרוא בתורה? אשמח לדעת מה ההלכה ומאיפה היא לקוחה?
סיכום שיעור יום שישי, כ"ו בתשרי תשע"ז
במשנה בדף נ"ט עמוד א' נאמר:
אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום. מערבין...
משנה זו עוסקת בתקנות של חכמים, שתכלית אותן התקנות היא לדאוג לשלום בין הבריות.
אחת התקנות היא שבקריאה בתורה בציבור, יעלה כהן ראשון, לוי שני וישראל שלישי. תקנה זו לדעת רוב המפרשים היא מדרבנן, ורש"י מבאר, משום שלא יבואו לריב.
וכתב הרמב"ם בפירוש המשנה:
דע שדבר זה המפורסם בכל מקום שיהא הכהן קורא בבית הכנסת ראשון בין שהיה תלמיד חכמים או עם ארץ, בין שהיה שם מי שגדול ממנו בחכמה או שלא היה, הרי הוא דבר שאין לו שום יסוד בתורה כלל, ולא נזכר דבר זה בתלמוד, ואינו הענין המכוון אליו בהלכה זו. ואני מתפלא מאד שגם אנשי "אלרום" נוהגים כן על אף היותם ניצולים ממגרעות המנהגות ומסברות האחרונים ותקנותיהם ואין אצלם אלא דברים המתאימים ללשונות התלמוד, ואיני יודע מאין בא להם הפגם הזה, אלא סדר הענין כפי שבא בקבלה הוא כמו שאבאר, הכהן קודם ללוי והלוי לישראל ואמר ה' וקדשתו כי את וכו', ובא בקבלה לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון ולטול מנה יפה ראשון. במה דברים אמורים כשלא היה שם גדול ממנו בחכמה כגון שהיו שם כהן ולוי וישראלים והיו כולם בדרגה אחת בחכמה ולא היו גדולים זה מזה, אז חוזרים אחרי קדימת היחס, ומקדימין הכהן ואחריו הלוי ואחריו הישראלי. ויבוא לך לשון זה בסוף הוריות אמרו אמתי בזמן שכולם שוין אבל אם היה ממזר תלמיד חכמים וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכמים קודם לכל דבר. ובלשונות התלמוד שאחד החכמים קרא בספר תורה ראשון בשבת ורבמי ורבסי הגדולים ביותר בכהני ארץ ישראל היו שם אלא שהוא היה גדול מהם בחכמה. וכן אמרו רב קרא בכהני, כלומר קרא ראשון במקום כהן מפני שהיה גדול בחכמה מן הכהנים שהיו שם ואין בזה שום מחלוקת. ועוד מן הכללים אצלינו שכהן שהיה ראוי לקרוא ראשון אם הרשה לישראל שהוא כמותו או פחות ממנו שיעלה ויקרא ראשון הרי זה רשאי, אלא שאסרנו את זה מפני דרכי שלום, לפי שיכולה לבוא בכך מחלוקת, שיאמר השני למה הרשה לזה לעלות ולא הרשה לי כיון שהדבר תלוי בו, לפיכך אמרנו שיקרא הוא בעצמו ראשון ולא ירשה לזולתו, ועל ענין זה נתכוון בהלכה זו באמרו כהן קורא ראשון וכך באר התלמוד.
העולה מדברי הרמב"ם
העולה מדברי הרמב"ם, שהתקנה של כהן, לוי וישראל נתקנה רק כשכולם שווים, אבל עדיין סדרי הקדימויות והעדיפויות בקריאת התורה הוא לכל הגדול בחוכמה מחברו על אף שאינו כהן.
הקריטריונים לגדול בחוכמה נקבעים לפי מספר התלמידים, ועד כמה הוא משמש כמורה הוראה הלכה למעשה, אפילו שהוא לא משמש בתפקיד רשמי.
מדברי אביי בסוגית הגמרא עולה:
כתב הרמב"ם בהלכות תפילה פרק י"ב:
יח בכל קריאה מאלו, כוהן קורא ראשון, ואחריו לוי, ואחריו ישראל. ומנהג פשוט הוא היום, שאפילו כוהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול מישראל; וכל מי שהוא גדול מחברו בחכמה, קודם לקרות. והאחרון שגולל ספר תורה, נוטל שכר כנגד הכול; לפיכך עולה משלים, אפילו גדול שבציבור.
יט אין שם כוהן, עולה ישראל; ולא יעלה אחריו לוי, כלל. אין שם לוי, כוהן שקרא ראשון חוזר הוא עצמו, וקורא פעם שנייה במקום לוי; אבל לא יקרא אחריו כוהן אחר, שמא יאמרו הראשון פסול ולפיכך עלה כוהן אחר, וכן לא יקרא לוי אחר לוי, שמא יאמרו אחד משניהם פסול.
העולה מדברי הרמב"ם, הוא שמרביעי ואילך אין הגבלה ויכולים לעלות כהן אחר כהן או לוי אחר לוי ואין חוששים לפגם. וכן כתב מארי בהערה נ"ח:
כלומר, רק כשהכהן עולה בעליית כהן או לוי בעליית לוי יש חשש של פגם הראשון, אולם כשכהן או לוי עולים לתורה מרביעי ואילך שלא מחמת היותם כהנים או לויים, אין חשש לפגם.
לעומת זאת כתב הטור בסימן קל"ה:
ויש מקומות שנוהגין לקרות הרבה כהנים בהפסק ישראל ביניהם ואין חוששין שיאמרו הראשון פגום הוא כיון שקראו ישראל אחריו, וכ"כ רב עמרם:
וכתב בבית יוסף שכן המנהג להעלות כהנים עם הפסק ישראל ביניהם. וכן פסק בסימן קל"ה סעיף י':
נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם ואומר החזן כשקורא לשני אף על פי שהוא כהן וכיוצא בזה נוהגים בלוי אחר לוי:
כתב מרן בבית יוסף:
כתב עוד רבינו הגדול מהרי"א ז"ל בשם א"ח שאם בא כהן לב"ה קודם שיברך ישראל על התורה אע"פ שאמר ברכו את ה' המבורך כתב רי"ף שיעמוד בתיבה ולא יקרא עד שישלימו כהן ולוי ואח"כ יקרא ואין בזה בושת כלל ע"כ וכ"כ הרד"א שאם נכנס הכהן אחר שהתחיל הישראל לברך ברכת התורה אינו פוסק אבל ברכו לא הוי התחלה.
וכן כתב מרן בסימן קל"ה סעיף י:
אם נכנס הכהן לבית הכנסת אחר שהתחיל הישראל לברך ברכת התורה אינו פוסק אבל ברכו לא הוי התחלה ועומד הישראל בתיבה עד שישלימו כהן ולוי ואז יקרא. אם אין כהן בבית הכנסת קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו לוי:
לדעת הרמב"ם, מאחר והישראל עלה לתורה, כשלא היה כהן, והחל בברכה, הדין כדין נתפרדה החבילה, אפילו אם אמר רק ברכו, והישראל יקרא.
גם אם הקורא בירך, הרי יש חשש שיחזיקו ממנו כלוי, ולכן אפילו שברך לא יקרא שלא יחשבו שהא לוי. ולכן יעלה לוי במקומו והוא ימתין לקריאת שלישי (ויכול אפילו לקרוא על סמך ברכתו הראשונה). אולם הלכה למעשה, ניתן לתת לו לקרוא פסוק אחד ואז להעלות את הלוי ללא ברכה ראשונה (כפי הדין של הקורא שנשתתק באמצע הקריאה). וזאת כדי שלא יחשבו שכאילו הוא בירך ברכה לבטלה.
כתב מרן בסעיף ה':
אם הספר תורה פתוח והכהן קורא את שמע אינו רשאי להפסיק וקוראים ישראל במקומו:
כמו כן, גם אם מסיבה אחרת הכהן מנוע מלעלות כגון שלא מרגיש טוב או שלא יודע לקרוא (לא הכין את הקריאה) אין חובה להעלות כהן ונתפרדה החבילה.
במקרה זה לא יעלה כהן אחר משום פגמו של ראשון וכן לא יעלה ישראל שלא יחזיקו אותו כלוי, אלא כהן יברך והחזן יקרא את הקריאה.
אם במקום שיעלה כהן ראשון, עלה מי שגדול בחכמה, נתפרדה החבילה ויעלו העולים לפי הגדולים בחכמה (או לפי מכירה או תור כאשר אין מדרג ברור).
הכלל של "דמים מוכיחים" לא תופס לגבי עליות של כהן ולוי אלא יש תמיד לקיים את התקנה. אולם יש שנוהגים שבפרשת בראשית (ויש נוהגים גם בפרשת "נח") למכור גם לישראל.
דיני סדר העולים לתורה ודין "נתפרדה החבילה"
האם אדם שהוא כוהן שמחלל שבת בפרהסיה, יכול לעלות ולברך ברכת כוהנים? בתור יחיד או בתור מצטרף לכוהן אחר. מה הדין? והאם מותר לו לעלות ראשון בתור כוהן לקרוא בתורה? אשמח לדעת מה ההלכה ומאיפה היא לקוחה?
שלום לכת"ר,
1. האם זמן הנחת תפילין כפי שפסק רבנו "עד שתשקע החמה" הכוונה השקיעה הנראת? או עד כוכב אחד?
2. כיצד מודדים שעות זמניות? (בעיקר לעניין זמן ק"ש ותפילה). האם לוקחים את הזמן מעלות השחר עד צאת שלשה כוכבים ומחלקים ל12? א"כ מאמתי הוא זמן עלות השחר? הרי לפי דברי מארי אין לו זמן קבוע אז כיצד נמדוד? או שלוקחים את הזמן שהוא ודאי יום מהנץ החמה עד שקיעה? א"כ איזו שקיעה? הנראת או כוכב אחד?
שלום עליך מארי. אנא ענה על 2 שאלותי:
1) האם מותר להתחיל בתפילת 18 במנחה,60 שניות לפני שעובר זמנה?
2) הרב אמר בתשובות לפני מס' שבועות, שאפשר לא למלמל את ברכות ק"ש עם החזן. אך הרמב"ם כתב "ומתחיל ופורס על שמע בקול רם, והן עונין אמן אחר כל ברכה וברכה, והיודע לברך ולקרות קורא עימו, עד שמברך גאל ישראל." הרי זהו הדין, אז מדוע לא עושים זאת?
תודה רבה
היש להתייחס לעצמו של יום התענית כדינו של יום הכיפורים או לקבוע דיני היום לפי מצב המתפללים?
לשיטת הנוהגים שלא להעלות לתורה מי שלא צם, כיצד מוסיפים "עננו" בערב התענית והרי טרם החל הצום?
מהו מקור המנהג שלא להעלות לתורה או לשמש כש"צ את מי שלא צם או אף להוציאו חוץ לביהכ"נ אם הוא כהן?
בס"ד שלום עליכם כבוד הרב!!!
1. האם אשה שהיא נדה יכולה ללכת לבית העלמין ולבית הכנסת? נושא אחר:
2. אני מתפלל שחרית עם אחינו האשכנזים. האם שאני בתוך קדושת "ובא לציון" עצמה מותר לענות לקדיש?
3. האם הרב מכיר תימנים מעדתנו שמקיימים בכל ההלכות שלהם לפי הרמב"ם בלבד?(רק לדגש בהכל)
4. האם יש גרסאות שונות ברמב"ם שכתוצאה מכך ההלכה שונה בין גרסת פרנקל לבין הרב קאפח זצ"ל?
שלום לכבוד הרב בקדיש בלאדי אומרים וימלוך ואילו בקדיש שאמי אומרים וימליך
א.האם יש הבדל במשמעות.
ב. אם אומרים בקדיש שאמי ימלוך ובבלאדי ימליך האמ משנה את משמעות הקדיש. בברכת התורה
כמה פעמים ביום יש חיוב לאבל לקרוא קדיש על הוריו בשנת האבל, לאחר החודש הראשון?
שלום לרב,
הבנתי שעל פי הרמבם על היוצא לדרך להתפלל 4 תפילות, כדעת בן עזאי.
ברצוני לדעת-
1. מה נוסח התפילות? עד כה לא הצלחתי למצוא את נוסח התפילות בשום מקום.
2.מה המרחק המינימלי לתפילת הדרך?
3. האם צריך לומר תפילת הדרך במקרה ואינו "בדרך" אך שוהה במקום סכנה?
שלןם כבוד הרב
בבית הכנסת יש לנו שני חזנים קבבועים המוציאים
ספר תורה .בזמן האחרון איפשרנו לשני בחורים צעירים בני 18 ו24 להוציא ספר תורה במנחת שבת . האם ניתן שהם יקראו גם בשחרית שבת.
האם להלכה מותר להם וזאת מבלי לפגוע בחזנים הקבועים?
מה ניתן לעשות ואיך?
האם הם חייבים להיות בקיאים מאד?
והאים 3 קריאות ראשונות אפשרי?
מחכה לתשובה
תודה
באלו נסיבות ניתן לסמוך עליו כלוי גם ללא צורך לבדוק אחריו?
אמירת הזמירות, האם הם חובה מעכבת או שזה שבח בלבד לאומר אותם?
מהי ההתייחסות היותר נאותה ויותר רצויה מצד הציבור לפעול בנסיבות אלו?
מהן הנסיבות שמבחינה מעשית, אף שיש לזה טעם לפגם, יוכל לשמש ש"צ למרות שלא אמר זמירות ?