שאלות:
1. האם מותר לקפל סוכת נצח ולהחזירה למחסן ביום שישי?
2 אדם אשר מעוניין לסעוד סעודת חג בסוכה שתחת פרגולה קבועה שיש לו כמו בשאר ימות השנה. האם רשאי או שמאחר והוא משתמש בה כסוכה בימי הסוכות נראה כבל תוסיף?
3. האם יש חובה להשלים קריאת שניים מקרא ואחת תרגום לפרשיות שלא קרא במהלך השנה?
4 מה מקור המנהג של "שמחת תורה" ביום שמיני עצרת (אין אזכור לכך בדברי רבינו).
5 מי שבקש בתפילה ותן טל ומטר מיד לאחר שמחת תורה, האם צריך לחזור?
6. מה דין אדם שלא אמר "ותן טל ומטר" ונזכר באמצע תפילת העמיד, האם עליו לחזור? האם עליו להזכיר ב"שמע קולנו" והאם יש הבדל אם נזכר לפני "שמע קולנו" או לאחר מכן? ומה הדין אם נזכר בתפילת "אלהי נצור לשוני...".
7. אדם שמסופק אם ביקש גשמים או שאמר את הנוסח של "בטללי רצון", כיצד עליו לנהוג והאם יש הבדל אם בתוך 30 יום מז' בחשוון או לאחר 30 יום?
8. לאור ההתקדמות הטכנולוגית ואמצעי התחבורה, מדוע הרבנות הראשית אינה מתקנת לבקש גשמים מיד במוצאי שמחת תורה?
9. מה משמעות של הקרבת פרי החג כנגד אומות העולם?
- מה הרעיון של שמיני עצרת כזמן שמחתינו, הלא סוכות הוא זמן שמחתנו
- האם זה איסור לשבת בסוכה בשבת זו?
- האם מותר לאכול את האתרוג בשבת?
- האם צריך להקפיד לקדש בליל שבת שהוא ליל יו"ט, רק לאחר יציאת שלשה כוכבים?
- יש לנו בבית הכנסת ספר תורה אחד כשר ואחד פסול. האם מותר לקרוא בכשר את פרשת וזאת הברכה, ולאחר מכן את קריאת המנהג של בראשית בפסול? כי יקח זמן וטורח ציבור לגלול את הספר מסוף ועד תחילה, ובינתיים יגללו את הכשר למפטיר.
- האם מותר למחוא כפיים בשינוי בזמן הקפות?
- האם כשנמשכים בסעודה שלישית, בעיקר כעת שמדובר בשבת וחג, וכבר הופיעו שלושה כוכבים, יאמרו "רצה והחליצנו" ו"יעלה ויבוא" בברכת המזון?
- שלחנו שאלה לרב בהקבלת פני הרב אך לא הוקראה בשלמותה, ושמא הרב יוכל לענות לנו כעת. האם מותר לפתוח מקרר בשבת כשיש בתוכו נורות לד שידלקו בעת הפתיחה? מה הדרך אם כך לעשות זאת? האם בשניים שעשאוה גם לפתוח וגם לסגור?
- יש לי נענע ומרווה בגינה, האם עלי לעשר בזמן שאני רוצה לקחת כמה עלים לתה? האם יש הבדל אם אקח את העלים לסלט לאכילה?
19 בשיעור של יום ששי, "הלכות שמחת תורה" - ייראה לי שכבוד הרב הביא את טעם מארי לפי שו״ע שאפשר לומר 30 פעם את שאלת הגשמים ותן טל ומטר וככה שאם יסתפק מה אמר לא יצטרך לחזור, אלא שהרב אמר שיחזור 30 על בקשת הגשמים משיב הרוח ומוריד הגשם במקום שאלת הגשמים ותן טל ומטר.
תשובות
1 סמוך לסוף היום – כן.
2 נראה כבל תוסיף, ולכן יניח בה סירי בישול, או יניח ניילון על הפרגולה.
3 מדברי רבנו, תפלה, יג, כה, שהחובה לאדם שבוע בשבוע, עד שישלים פרשיות עם הציבור, כלומר כשהציבור קוראים את הפרשה.
4 גאוני בבל הם שהנהיגו מנהג זה, בגין סיום התורה ביום זה.
5 אינו חוזר, כי זהו זמנו, רק חז"ל ציינו אותו מפני עולי הרגלים.
6 עליו לחזור לראש התפלה, עיין רבנו, תפילה, י, ח, שאפילו הוא בעצמו באמצע הברכה השנייה, חוזר לראש התפלה, אך עיין שו"ת הריב"ד, אהבה, ח"ג, עמ' רלז, שאם סיים הברכה השנייה חוזר לראש התפילה, וכך אם נזכר יותר מאוחר.
7 עיין שו"ת הריב"ד, אהבה, ח"ג, עמ' רלד, שלדעת מארי ר' יוחנן, בירושלמי אמר שכל שלושים יום, אם הוא מסופק אם אמר ענין הגשם, חוזר כי בודאי התפלל לפי הרגלו, ומארי בדעה שאין סיבה לומר שרבנו לא יסכים לדין זה, אף שצריך טעם מדוע רבנו לא זכר דין זה כמו בשו"ע.
8 תקנת ביה"ד הגדול רק ביה"ד הגדול ישנה אותה.
9 זו דרשה, ומשמעותה שהגויות תלך ותבטל מן העולם ובסופו של דבר יכירו כולם במציאות ה' יתברך אחד ושמו אחד , וכי מציון תצא צורה ודבר ה' מירושלים.
10 בשמיני עצרת אין סוכה ואין לולב, ולכן השמחה נטו רק בה', נגילה בך, בך באלוהותך.
11 אין איסור, אבל צריך שיפסול את הסוכה לפני כניסת החג-שבת.
12 כן. מותר לאכלו. כי בין השמשות של ליל שמחת תורה כבר לא הוצקה למצוותו.
13 לשיטתנו לא, רק הסעודה מצאת הכוכבים.
14 לא. יש להוציא את הספר מן הארגז, ולגלול אותו במקומות הקריאה, כמו אקורדיון, כך שבקלות ניתן לעבור מזאת הברכה לבראשית ומבראשית למפטיר.
15 אין זה מנהגנו, ואין לשנות מן המנהג, ושמחה צריכה להיות סולידית ואצילית.
16 לשית, לא זה ולא זה, אך פשטה ההוראה לומר רצה והחליצנו ולגבי יעלה ויבוא י"א שלא יאמר.
17 שיפתחו המקרר שניים, ויכבו את הנורה שניים, כדי שלא תחזור ותתגלה ותכבה בשימוש החוזר ונשנה במקרר במהלך השבת.
18 יש שיטות נוספות להפרשת תרו"מ עתידיות, כגון במקרים כאלה.
19 אתה צודק, מרוב לחץ בלבלתי ביניהם.