חליטת נענע לתה והכנת "מדקוק"- מותר בשביעית?

תזכיר תמציתי - הלכות שביעית: שינוי פירות ממראיתם ובישול

מקור: קטעים מתוך טקסט בנושא הלכות שביעית.

נושא מרכזי: הדיון עוסק בשאלה האם מותר לשנות פירות וירקות שחלה עליהם קדושת שביעית ממראיתם הטבעית, ובפרט בנוגע לבישול, חליטה, ריסוק והכנת מיץ. העיקרון המרכזי המוצג הוא האיסור לשנות פירות שביעית ממראיתם כדרך שאין משנים תרומה ומעשר, אלא לנהוג בהם כדרכם הרגיל.

נקודות עיקריות:

• עקרון אי שינוי הפירות: הרב מצטט את דברי רבנו (הרמב"ם) בהלכות שמיטה ויובל, לפיהם "ולא ישנה פירות מברייתן כדרך שאינו משנה בתרומה ומעשר כלומר קדושת פירות שביעית באה על ידי ביטוי בכך שאין אנו משנים את פירות השביעית מברייתן אלא נוהגים בהם כדרך שנוהגים רגיל דבר שדרכו לאכל חי לא יאכל אותו מבושל ודבר שדרכו לאכל מבושל אין אוכלין אותו חי".
• דוגמאות לאיסור שינוי: מובאות דוגמאות כדי להבהיר את העיקרון:
• מלפפון: "אם אדם יקח מלפפון ויבשל אותו אין דרך לאכול מלפפון מבושל אז אם יעשה כן הוא פוגע בקדושת שביעית אלא צריך לאכול את המלפון חי".
• תפוחי אדמה/קישואים: "ואם אנחנו ניקח תפוחי אדמה ונאכה או קישול ונאכל אותה חי הרי פגענו בקדושה שביעית".
• היתר לירקות שאינם אסורים באיסור ספיחים: הדיון מתמקד בירקות "שאינם אסורים באיסור ספיחים ויש בהם קדושת שביעית", כמו ירקות שגדלים באזורים שלא החזיקו בהם עולי בבל (כדוגמת סביבות אשקלון) או נענע.
• בישול עלי נענע: עולה השאלה האם מותר לבשל עלי נענע שהם קדושים בקדושת שביעית בתוך תבשיל, או לעשות מהם חליטה.
• בישול: יש מקום להתיר בישול עלי נענע מכיוון ש"מעשים רבים שאנחנו רואים שמבשלים עלי ירקות בתוך התבשילים וכל דבר שדרך הרבה בני אדם לעשות כן אז אם כן זה דרכו ולפי זה באמת יהיה מותר לבשל עלי נענה".
• חליטה: גם אם לא רבים מבשלים נענע, יש מקום להקל בחליטה מכיוון ש"החליטה אינן נבשול לכל דבר ועיקר כי הרי זה לא כלי ראשון אלא זה בדרך כלל אירוי מכלי ראשון וכיוון שמעשים שבכל יום שאחרי ששותים את התי שנחלטו בו עליי נענה שעדיין הנענה לא נהרסו בגלל על הבישול אלא קרובים להיות חיים. נראים הדברים שחליטת עלינע מותרת."
• גזר - ריסוק לעומת מיץ: נדונה שאלת הגזר:
• ריסוק: "הגזר מותר לרסק אותו כי עדיין צורתו ניכרת".
• מיץ: "להבדיל ממיץ גזר. מיץ גזר זה כבר באנו למחלוקת". נזכרת מחלוקת כללית לגבי הוצאת מיצים משאר פירות וירקות מלבד ענבים (יין) וזיתים (שמן) כפי שנראה בהלכות תרומות. עם זאת, יש מקום להקל בשביעית בזמננו על דברים שנהגו בהם רבים כמו מיץ תפוזים. "דומה שמיץ גזר עדיין הוא לא בדרגה של תפוצה גבוהה כמו מיץ ענבים אה כמו מיץ תפוזים. אי אפשר לבוא לומר שמיצי גזר משובוקים בשוק ברמה של מיצי תפוזים. ולכן מיץ גזר אין לעשות רסק גזר מותר לעשות".
• מדגוג (מעיכה) קטניות: לגבי אפונים ופולים שיש בהם קדושת שביעית, "אם מקולים אותם לצורך ג'עלה ודחים אותם בטור מדגוג מותר מאחר וזה מנהג עדתנו כך לנהוג ומאחר ועדיין ברוב ה מקרים צורת המקור ניכרת. זה לא כמו הבישול. לכן מותר לעשות נדגוג מיבולים שהם קדושים בקדושת שביעית."

מסקנות עיקריות:

• קיים איסור עקרוני לשנות פירות שביעית ממראיתם הטבעית באופן שאינו דרך אכילתם הרגילה.
• ישנה הקלה מסוימת במקרים בהם דרך השימוש נפוצה בקרב בני אדם (כמו בישול עלי נענע) או כאשר שינוי הצורה אינו קיצוני וצורת הפרי ניכרת (כמו ריסוק גזר או מדגוג קטניות).
• הכנת מיץ מירקות כמו גזר נתונה במחלוקת, ויש הבדל בין מנהג נפוץ מאוד (כמו מיץ תפוזים) לבין שימוש פחות נפוץ. חליטת עלי נענע נראית כמותרת בשל אופי הפעולה והעובדה שהעלים נשארים קרובים למצבם הטבעי.

ציטוט מרכזי:

"ולא ישנה פירות מברייתן כדרך שאינו משנה בתרומה ומעשר כלומר קדושת פירות שביעית באה על ידי ביטוי בכך שאין אנו משנים את פירות השביעית מברייתן אלא נוהגים בהם כדרך שנוהגים רגיל דבר שדרכו לאכל חי לא יאכל אותו מבושל ודבר שדרכו לאכל מבושל אין אוכלין אותו חי."