תגיות
19/12/07 י' טבת התשס"ח
המקור הראשון, קטע שמע, דן בשאלה הלכתית הנוגעת לאישה בהריון תאומים לאחר הפריית מבחנה, בשאלה האם עליה לצום בעשירי בטבת. הדובר מציג את דעת הרמב"ם והשו"ע, לפיהן נשים בהריון ומניקות פטורות מצומות מלבד תשעה באב, ואף מציין שהרמ"א מודה שמעיקר הדין הן פטורות, ורק נהגו להחמיר. לעומת זאת, המקור השני, ציטוט מתוך "יַלְקוּט יוֹסֵף", מציג גישה מחמירה יותר, המחייבת נשים שטרם עברו שלושה חודשי הריון לצום אלא אם כן הן סובלות. בסיכום, הקטע השמעי נוטה להקל על האישה, במיוחד לאור העובדה שמדובר בהריון תאומים לאחר הפריית מבחנה, בעוד ש"יַלְקוּט יוֹסֵף" מציג קריטריונים שונים לפטור מצום.
קובץ שמע - מלא
נקודות מרכזיות ורעיונות חשובים:
- דעת הרמב"ם והשולחן ערוך: הדובר פותח בדברי הרמב"ם בהלכות תעניות (פרק חמישי הלכה עשירית) לפיהם "עוברות ומניקות מטענות ומשלמות בתשעה באב". לדברי הדובר, מכך משמע שביתר הצומות (צום גדליה, עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז) הן פטורות מן הצום. השולחן ערוך (אורח חיים סימן תקנד סעיף ה) מביא את דברי הרמב"ם ומבאר שאכן בשלושת הצומות האחרים הן פטורות מלהתענות, אך "ראוי שלא תוכל להתענג במאכל ומשתה אלא כדי קיום הולד". עם זאת, מודגש כי לדעת השולחן ערוך, הן פטורות מלהתענות בצומות אלו.
- ציטוט מהשולחן ערוך: "עוברות מניקות מטענות בתשעה באב כדרך שמתענות ומשלמות ביום הכיפורים אבל בשלושה צומות אחרים פטורות מלטענות".
- השגת הרמ"א: הרמ"א (הגהות על השולחן ערוך, אורח חיים סימן תקנ סעיף א) מביא דעה אחרת. הוא מציין ש"הכל חייבים את ארבעה צומות הללו ואסור לפרוט גדר". עם זאת, הוא מוסיף הגהה המתייחסת לעוברות ומניקות: "עוברות מיקות שמצטערות הרבה אין להטענות ואפילו אינן מצטערות אינן מחוייבות לטענות אלא שנהגו להחמיר ודווקא בשלושה צומות אבל שאבאב מחוייבות להשלים".
- ניתוח דברי הרמ"א: הדובר מדגיש את הסתירה לכאורה בדברי הרמ"א. מצד אחד הוא אומר שאם מצטערות הרבה הן פטורות, אך מיד לאחר מכן הוא קובע שאפילו אם אינן מצטערות, הן אינן מחויבות מהדין להתענות בשלושת הצומות האחרים (מלבד תשעה באב), אלא שנהגו להחמיר. הדובר מבין מדברי הרמ"א כי מעיקר הדין אין חובה על מעוברת להתענות בצומות אלו, והחיוב נובע ממנהג בלבד.
- התייחסות לחודשי ההריון הראשונים: הדובר מעלה את הסברה המקובלת שדין "מעוברת" מתחיל לאחר שלושה חודשי הריון, ולפני כן האישה לכאורה בכלל החיוב. אולם, הוא דוחה סברה זו בהקשר הנדון, מכיוון שלדעת הרמב"ם והרמ"א (כפי שהובן על ידי הדובר), הפטור לעוברות ומניקות בצומות הקלים אינו תלוי בשאלה האם הן מצטערות או לא, אלא בכך שהן לא נכללו בגזירת הצומות מלכתחילה. לכן, אין זה משנה אם ההיריון הוא בתחילתו או לאחר שלושה חודשים לעניין עצם הפטור מדין.
- דעת הרב יוסף בירקות יוסף: הדובר מביא את דעת הרב יוסף בירקות יוסף, שלפיה אישה מעוברת או מניקה אינה מתענה בשבעה עשר בתמוז ושאר תעניות אלו, ואף לבנות אשכנז יש להקל בכך שמסתמא נחשבות מצטערות הרבה. עם זאת, הרב יוסף מוסיף שאם לא עברו שלושה חודשים להריון, האישה חייבת להתענות אלא אם כן היא סובלת מהכאות או חולשה רבה. הדובר מבקר גישה זו, באומרו שהיא אינה מתיישבת עם הבנת דברי הרמ"א לפיהם מעיקר הדין הנשים פטורות ורק נהגו להחמיר. לדבריו, היה עליו לומר שאם הן מצטערות, הן פטורות גם אם נהגו להחמיר, אך לא ליצור דין כללי של חיוב לפני שלושה חודשים אלא אם כן יש צער.
- מסקנה לגבי השואלת: לאור העובדה שהשואלת נמצאת בחודש השני להריון תאומים לאחר הפריית מבחנה (הליך שלטענת הדובר הוא קשה בפני עצמו), ומכיוון שכבר עברו 40 יום להריון, הדובר מגיע למסקנה שאין מקום לחייב אותה לצום אפילו מדין חומרה. זאת משום שלדעתו, מצד הדין היא פטורה גם אם טרם עברו שלושה חודשים להריונה, ובמיוחד לאור העובדה שהריון תאומים מהפריה חוץ גופית סביר להניח שאינו הריון קל. הוא מדגיש שכל מי שלא נהג להחמיר פטור מצד הדין לחלוטין.
ציטוטים רלוונטיים נוספים:
- הרמב"ם: "עוברות ומניקות מטענות ומשלמות בתשעה באב".
- הרמ"א: "אפילו אינן מצטערות אינן מחוייבות לטענות אלא שנהגו להחמיר ודווקא בשלושה צומות אבל שאבאב מחוייבות להשלים".
- הרב יוסף בירקות יוסף: "אישה מעוברת או מנקת אינה מטענה בתענית 17 בתמוז ושאר תעניות אלה ו אף לבנות אשכנל יש לה הכל בזה שמסתמה נחשבות מצטערות הרבה ומעוברת היא מעברו עליה שלושה חודשים לאריונה ואם לא עברו שלושה חודשים והיא סובלת מהכאות או מחושים וחולשה רבה מותר לה לא לאכול בצומות אלו חוץ מתשעה באב".
לסיכום: הדובר נוקט בגישה מקלה ביחס לאישה בהריון מוקדם (תאומים מהפריה חוץ גופית) לעניין צום עשרה בטבת, ומסתמך בעיקר על הבנתו את דעות הרמב"ם והרמ"א לפיהן מעיקר הדין אין חיוב צום על עוברות ומניקות בשלושת הצומות הקלים, וההחמרה נובעת ממנהג בלבד. לאור נסיבות ההיריון המיוחדות, הוא פוסק שאין מקום לחייב אותה אפילו מדין חומרה.
Question1
מה הדין לגבי אישה בהריון בחודש השני להריונה בצום עשרה בטבת על פי שיטת רבנו (הרמב"ם)?
Answer1
דעת רבנו היא שאישה בהריון פטורה מצום בעשרה בטבת ושאר צומות (מלבד תשעה באב), ללא כל חילוק אם היא מצטערת או לא. רבנו כתב בהלכות תעניות שעוברות ומניקות מתענות ומשלמות בתשעה באב, ומשמע מכך שבשאר הצומות הן פטורות.
Question2
כיצד מפרש השולחן ערוך את דברי רבנו בנוגע לצום אישה בהריון בשאר הצומות מלבד תשעה באב?
Answer2
השולחן ערוך מביא את דברי רבנו וכותב שעוברות ומניקות מתענות בתשעה באב כדרך שמתענות ביום כיפור, אך בשלושה צומות אחרים (צום גדליה, עשרה בטבת, ושבעה עשר בתמוז) הן פטורות מלהתענות. עם זאת, מוסיף השולחן ערוך כי ראוי שלא תתענג במאכל ומשתה אלא כדי קיום הוולד.
Question3
מהי דעת הרמ"א (רבי משה איסרליש) בנוגע לחיוב צום לאישה בהריון בשאר הצומות?
Answer3
הרמ"א חולק על השולחן ערוך ומפנה לסימן אחר בו השולחן ערוך עצמו כתב שכולם חייבים בארבעת הצומות. הרמ"א מגיע למסקנה שנשים בהריון ומניקות שמצטערות הרבה פטורות מצום, ואפילו אם אינן מצטערות אינן חייבות מצד הדין, אלא שנהגו להחמיר בשלושת הצומות (מלבד תשעה באב, בו הן חייבות להשלים אם לא צמו). כלומר, הרמ"א מודה שמעיקר הדין אין חובה על אישה בהריון לצום בצומות אלו.
Question4
האם יש הבדל בדין בין אישה בהריון בשלושת החודשים הראשונים להריונה לבין לאחר מכן?
Answer4
הרב יוסף בספרו "ירקות יוסף" מציין שבדרך כלל, ההגדרה של "מעוברת" לעניין צום היא לאחר שלושה חודשים להריונה. לפני כן, לכאורה היא בכלל החיוב, אלא אם כן היא סובלת מהכאות, חולשה רבה או כאבים, שאז מותר לה לא לאכול בצומות אלו (מלבד תשעה באב), במיוחד לאחר 40 יום להריונה. עם זאת, הרב המדבר במקור מציין שדעת רבנו והרמ"א היא שמעיקר הדין נשים בהריון אינן בכלל הגזירה ללא הבדל אם הן מצטערות או לא, ואין הבדל בין לפני או אחרי שלושה חודשים לעניין עצם החיוב מהדין.
Question5
מה המסקנה ההלכתית העולה מהדברים לגבי אישה בהריון בחודש השני עם הריון תאומים שהושג באמצעות הפריית מבחנה?
Answer5
לאור העובדה שמדובר בהריון תאומים שהושג לאחר הפריית מבחנה (תהליך שכשלעצמו יכול להיות קשה), ושהאישה כבר עברה את 40 יום להריונה, נראה שאין מקום לחייבה לצום מדין חומרה. מצד הדין, היא פטורה אף על פי שטרם עברו שלושה חודשים להריונה, כיוון שהריון תאומים הוא לרוב הריון מורכב יותר.
Question 6
האם המנהג משפיע על חיוב הצום לאישה בהריון בשאר הצומות?
Answer6
הרמ"א מציין שהנשים נהגו להחמיר על עצמן ולצום בשלושת הצומות (מלבד תשעה באב), אך מעיקר הדין הן פטורות. הרב המדבר במקור מדגיש שהחיוב לצום בצומות אלו נובע רק ממנהג, ומי שלא נהגה להחמיר אינה חייבת מצד הדין.
Question 7
מה הייתה דעתו של הרב יוסף בירקות יוסף בנוגע לחיוב צום לאישה בהריון שטרם עברו שלושה חודשים להריונה?
Answer7
הרב יוסף סובר שאם לא עברו שלושה חודשים להריון, האישה חייבת בצום באופן עקרוני, אלא אם כן היא סובלת מתופעות קשות כמו הכאות, כאבים או חולשה רבה, שאז מותר לה לא לאכול בצומות אלו (מלבד תשעה באב), במיוחד לאחר 40 יום להריונה. דעה זו שונה מההבנה של הרב המדבר את דברי רבנו והרמ"א.
Question 8
מהי ההמלצה הסופית לאישה השואלת, בהתחשב בהיותה בחודש השני להריון תאומים לאחר הפריית מבחנה?
Answer 8
לאור העובדה שמדובר בהריון תאומים שהושג לאחר טיפול הפרייה, ושהאישה עברה כבר 40 יום להריונה, נראה כי מצד הדין היא פטורה מצום עשרה בטבת. גם אם ישנו מנהג להחמיר, נסיבות הריון מיוחדות אלו מצדיקות הקלה, ובפרט לאור הדעות שמעיקר הדין נשים בהריון פטורות מצומות אלו. כל אישה צריכה להתייעץ עם רב או פוסק הלכה באופן אישי לקבלת הנחיה סופית.
קובץ שמע - TXT
071219hy.txt
(6.3 KB)