עד כמה צריכה להיות רמת ההפרדה בין כסף פרטי לכספי צדקה?
באילו נסיבות ניתן יהיה להחזיר לבעלים את סכום כספם הפרטי מקופת הצדקה?
האם מותר על בסיס השערות בלבד למשוך מקופת הצדקה סכום ע"מ להחזירו לבעליו?
נושא מרכזי:
הסוגיה המרכזית היא האם מותר לקחת מכספי צדקה כדי להחזיר כסף פרטי של עובדות צדקה שהוכנס בטעות לכספת הצדקה, ולאחר מכן ככל הנראה הופקד לחשבון הבנק של הצדקה.
פרטי המקרה המתואר:
- ארגון צדקה מסייע לנזקקים בתחומים חיוניים, אוסף תרומות ומשתמש בהן לרכישת או מימון צרכיהם.
- התרומות נשמרות בכספת עד להפקדתן בבנק או לשימוש בהן.
- פקידות בארגון אספו כסף פרטי כדי לקנות מתנה לעמיתה.
- הן הניחו את הכסף הפרטי בכספת הצדקה.
- כשבאו לקחת את הכסף הפרטי, הוא לא נמצא.
- ההנחה היא שאחת הפקידות, שלא ידעה על הכסף הפרטי, הפקידה את כל הכסף שבכספת לחשבון הצדקה.
השאלה ההלכתית:
האם מותר לקחת כעת מכספי הצדקה כדי להחזיר את הכסף הפרטי לאותן פקידות שאספו אותו?
התשובה העולה מהדברים (שלילית):
נראה שהתשובה היא שאסור לעשות כן. הנימוקים העיקריים לכך הם:
- זהירות בשימוש בכספי צדקה: גזבר או גבאי צדקה חייב להיות זהיר מאוד בשימוש בכספי הצדקה כדי שלא ייראה שהוא משתמש בהם לצרכיו האישיים.
- "וגזבר צדקה או גבי צדקה צריך מאוד מאוד להיות זהיר בשימוש בחספי הצדקה שלא יראה שהוא עושה את זה בשביל עצמו."
- טעות בהנחת הכסף הפרטי: הנחת הכסף הפרטי בכספת הצדקה מלכתחילה היא טעות.
- "ולכן הנחת הכסף הפרטי באותה כספת טעות היא בידם. זה כמו שאדם שם את הכסף הפרטי שלו, גבאי צדקה, בארנק של כסף הצדקה, שאז מתערבב ואז זה מעורר חשד."
- מעמד כספי הצדקה: אף על פי שכספי צדקה ניתנים באופן כללי לנזקקים לפי שיקול דעת הגבאי ועדיין לא זכו בהם עניים מוגדרים, יש הסוברים שהגבאי אחראי לכסף זה ואין לפגוע בו.
- "אבל בכל זאת יש כאלה שאומרים שכבר ממון כזה לא נקרא ממון שאין לו טובעים כי הגבאי אחראי לכך ומשום כך אסור לפגוע בכסף זה."
- היעדר ודאות: אם לא יודעים כמה כסף היה בכספת לפני שהוכנס הכסף הפרטי, אין ודאות שהכסף הפרטי אכן הופקד בטעות לחשבון הצדקה. ייתכן שהכסף הפרטי נגנב בנפרד.
- "אבל אם אין יודעים אם אין יודעים של כמה היה בארנק של הצדקה אזי כיוון שהכסף היה צרור בפני עצמו לא נתערבב אין אנו יודעים אולי מישהי גנבה מעלה או מישהו אחר גנב את אותו צרור כסף והועיל בכם אזי כל מה שבקופת הצדקה בכספת ההיא חזקה היא שזה של הנזקקים וכל המוציא מאותה קופה טובע את אותה קופה עליו הראיה צריך המוציא מאותה קופה להוכיח כי אכן באמת הכסף שלו עובר לשימוש לצדקה אז הקופה זיר לו אבל כל עוד אין ביטחון שהקופת צדקה השתמשה בכסף שלו וזו רק השערה אזי אסור בשום פנים ואופן לקחת מכספי צדקה ולהחזיר לאותם בנות שאספו כספים פרטיים וניחו באותה כספת רבי חניה בןגש אומר"
- נטל ההוכחה: מי שמוציא כסף מקופת הצדקה צריך להוכיח שהכסף שלו נועד לצדקה. במקרה זה, הפקידות צריכות להוכיח שהכסף הפרטי שלהן אכן נבלע בכספי הצדקה. בהיעדר ביטחון בכך, אסור לקחת מכספי הצדקה.
אפשרות תיאורטית שלא התקיימה:
אם היו יודעים כמה כסף היה בכספת לפני הכנסת הכסף הפרטי, ובבדיקה בחשבון הבנק היה מתגלה עודף, היה סימן שהכסף הפרטי אכן הופקד, ואז אולי היה מקום לדון על החזרתו. אולם, במקרה המתואר, אין ודאות לגבי סכום הכסף המקורי בכספת.
מסקנה:
על פי העקרונות ההלכתיים המובאים בקטע השמע, אסור לקחת מכספי הצדקה כדי להחזיר את הכסף הפרטי של הפקידות, במיוחד בהיעדר ודאות שהכסף הפרטי אכן הופקד לחשבון הצדקה ובהיעדר הוכחה ברורה לכך. האחריות לנזק שנגרם מוטלת על הפקידות שהניחו את כספן הפרטי במקום המיועד לכספי צדקה