עיר שברחובה הראשי בוקעים למעלה מ- 60 רבוא בכל יום, האם ערוב צורת פתח עושה אותה רשות היחיד?
מה הן ההגדרות של "רשות הרבים" לרמב"ם והאם מבחן ריבוי אוכלוסין נכלל בהגדרות אלו?
מה ההבדל בין שיטת הרמב"ם לשיטת השו"ע בכביש מפולש (חוצה את אורכה של העיר) מעיר לעיר?
האם ערוב צורת פתח נקרא מחיצה דאורייתא או תקנת חכמים בלבד?
. המחלוקת הבסיסית סביב הגדרת "רשות היחיד" ו"רשות הרבים":
הדובר פותח בשאלה העוסקת בהשפעת כביש ראשי עם תנועה ערה (מעל 60 ריבו ביום) על דין העיר כ"רשות היחיד" אם היא מוקפת "עירוב צורת פתח". הוא מציין כי קיימת מחלוקת בין חכמי ישראל (גאונים, ראשונים ואחרונים) בנוגע להגדרה של "רשות היחיד" ו"רשות הרבים".
- דעת הגאונים וראשונים (כפי שמובאת ב"אור החיים", סימן ש"מ): דרך מפולשת מתחילת העיר ועד סופה, שבוקעים בה 60 ריבו, נחשבת ל"רשות הרבים".
- דעת הרמב"ם (כפי שמובאת על ידי מרן הבית יוסף): הרמב"ם אינו מתנה את "רשות הרבים" בכך שבוקעים בה 60 ריבו. לדעתו, רחוב ברוחב 16 אמה שהוא מפולש מערים, שדות ומדברות הוא "רשות הרבים".
- פרשנות מורי לשיטת רבנו (הדעה המרכזית בקטע): מורי מסביר שרבנו (כנראה הרמב"ם) סובר שריבוי בני אדם אינו הופך מקום ל"רשות הרבים", אלא צורת העיר והמבנה המקיף אותה. לדברי מורי:
- "ולעולם עיר שהיא מוקפת מחיצות או צורות פתחים... היא רשות היחיד אפילו נמצאים בה או עוברים בתוכה 200 ריבו בכל יום."
- "כלומר הדברים ברורים לפי מורי כי אכן באמת עיר אפילו שיש ברחוב ראשי שבוקעים בו למעלה מ-60 ריבו בכל יום הרי אם היא מוקפת צורת פתח לאו דווקא מחיצות לו דווקא חומה היא ממוקפת צורת פתח הרי היא דינה כרשות היחיד כי מספר אוכלוסין אינו מעלה ולא מוריד."
2. מעמדו של "עירוב צורת פתח":
הדובר מסביר כי "עירוב צורת פתח" (קנים המוקמים בצדדים ומעליהם, היוצרים подобие חומה עם פתחים) מועיל, לדעת רבים, רק כאשר מדובר ב"רשות הרבים" מדרבנן (כרמלית), אך לא ב"רשות הרבים" מדאורייתא.
- שיטת האשכנזים: גם אם רחוב מפולש מעיר לעיר ורוחבו 16 אמה, אם אין בו 60 ריבו, הוא עדיין ככרמלית, ולכן ניתן להכשיר אותו על ידי "עירוב צורת פתח". "ולכן הם באים ואומרים התקנה לעשות מסביב לעיר עירוב צורת פתח... הכאילו הזה מועיל דווקא אם הרשות הרבים היא מדרבנן כרמלית אם מדאורייתא הכאילו הזה לא מועיל."
- דעת מרן הבית יוסף (כפי שהובנה על ידי הדובר): רחוב מפולש מעיר לעיר ברוחב 16 אמה הוא "רשות הרבים" מדאורייתא, ולכן "עירוב צורת פתח" לא יועיל לו. "מרן אומר בסתם אני פוסק כמו הרמבם אבל כבר למדנו להבין זה לא בדיוק כמו הרמבם הוא פוסק כמו הרמבם שרחוב בן 16 עמה ברוחב 16 אמה גם בלי 60 ריבו אם הוא מפולש מתחילת העיר עד סופה הוא רשות הרבים דאורייתא לדבריו ובזה הוא צודק שאין צורך בתנאי של 16 של 60 פה אלא שלפי רבנו אם זה מעיר לעיר זה עדיין כרמלית אבל הוא טוען זה רשות הרבים דאורייתא כך הוא הבין בדברי רבנו."
- דעת מורי בנוגע ל"עירוב צורת פתח" מדאורייתא: מורי טוען ש"עירוב צורת פתח" נחשב למחיצה מדאורייתא, ומביא כראיה את דיני כלאי הכרם: "כך העירוב צורת פתח מסביב העיר זה נקרא מחיצה דאורייתא אומר מורי ואין לנו מה לחשוש."
3. יישום הלכה למעשה וההמלצה של הרב עובדיה יוסף:
לאור המחלוקות, הרב עובדיה יוסף פוסק שלכתחילה יש להחמיר ולא לסמוך על "עירוב צורת פתח" בערים עם רחובות מפולשים גם אם אין בהם 60 ריבו, אלא רק בשעת דוחק. "ולכן הרב עובד יוסף פוסק שלכתחילה צריך להחמיר שכל הערים קופות צורת פתח ויש בהם רחובות מפולשים מתחילת העיר עד סופה אף שאין בהם 60 ריבו לא לסמוך על עירוב צורת פתח רק בשעת דוחק במצבים מיוחדים יש לסמוך על המקירים על אשכנזים אבל הם לא לסמוך."
4. עמדת מורי בנוגע למציאות בימינו:
מורי טוען כי למעשה, ברוב הערים כיום אין רחוב שמפולש מתחילת העיר ועד סופה באופן ישר, ולכן לשיטות רבות אין כלל "רשות הרבים" מדאורייתא, אלא רק מדרבנן (כרמלית). "לסיכום יוצא איפה קודם כל באמת בימינו ברוב הערים אין רחוב אשר חוצה את העיר מתחילת העצופה אפילו לשיטתם אין רחוב כזה ברוב הערים כי בדרך כלל הרחובות מתעקמים פה ושם אז כבר אין לנו רשות הרבים דאורייתא אלא דרבנן."
5. השלכות מעשיות (נפקא מינה):
הדובר מציין מספר השלכות מעשיות למחלוקות אלו:
- כביש גהה (כביש מרכזי): אם יש כביש עם מעל 60 ריבו, ייתכן שלדעות מסוימות "עירוב צורת פתח" לא יועיל שם. "א' יש לנו את כביש גיהה שאומרים פוקעים בו 60 ריבו ואז אולי לכאורה ערב צרות פתח שעושים שמה אין לו לא מועיל לשיטתנו הליבה דמורי זה מועיל."
- שהייה בשליחות בחו"ל: במקומות רבים בחו"ל יש מחלוקות האם קיים עירוב תקף, ובערים גדולות החרדים לרוב אינם סומכים על העירוב בשל ריבוי העוברים.
- תנאים נלווים לתוקף העירוב: הדובר מדגיש כי "עירוב צורת פתח" לבדו אינו מספיק, ויש צורך גם ב"עירובי מבואות", "שיתופי חצרות" וקניין מראש העיר כדי לנטרל את השפעת גויים הגרים בעיר. "הבעיה שם היא אחרת לא די בעיר צורת פתח בערב צורת פתח צריך עירובי מבואות ושיתופי ערובי חצרות ושיתופי מבואות וקניין מראש העיר כדי לנטרל את העניין של הגויים וכל הדברים האלה."
- המצב בארץ: בארץ, בה יש רוב יהודי, ניתן לבצע את כל הקניינים הנדרשים עם ראש העיר, ולכן ניתן לסמוך על "עירוב צורת הפתח" לפי שיטת רבנו כפי שמובאת על ידי מורי. "אבל אצנו ברוך השם שאנחנו כאן רבנו ברוך השם יהודים ואנחנו יכולים לעשות ועושים עם ראש העיר את כל הקניינים המועילים וכולי אזי אנחנו יכולים לסמוך על עירוב צורת הפתח בימינו עליבה דרבנו לפי מורי רבי חנין."
בסך הכל, קטע השמע מציג דיון הלכתי מעמיק ומורכב סביב סוגיית עירובין, תוך התמקדות במחלוקות השונות וביישום ההלכה למציאות החיים. הדעה המרכזית המוצגת היא שיטת מורי, המקלה יותר בנוגע לתוקפו של "עירוב צורת פתח" גם במקומות עם תנועה ערה, במיוחד כאשר מדובר בערים בישראל בהן ניתן לבצע את כל התנאים הנלווי