חזן המעיין בשבת ברשימת הזכאים ל"מי שבירך", היש בזה איסור קריאת שטרי הדיוטות?

עיקרי הדברים והדעות:

• האיסור העקרוני: קיים איסור לקרוא בשבת בשטרי הדיוטות, כפי שמובא ברמב"ם (הלכות שבת כג, יט) ובשולחן ערוך (אורח חיים סימן שז, סעיף יב). טעם האיסור הוא שמא יבוא לכתוב או למחוק ("שלא יהיה כחול ויבוא למחוק"). שטרי הדיוטות מפורשים כגון חשבונות, אגרות שלוחים למצוא חפץ, דרישות לתשלום מיסים, חשבונות גז/חשמל, ואגרות מסחר.
• הרמב"ם מוסיף שאסור גם למנות אורחים ומנות מכתב, אלא רק בעל פה, כדי שלא יקרא בשטרי הדיוטות.
• הרמב"ם מתיר לקרוא שמות חקוקים על טבלה או על הכותל, כיוון שאין חשש שישנה את הכתוב.
• מרן השולחן ערוך מחמיר יותר ואוסר לקרוא רשימת אורחים אפילו אם כתובה על כותל גבוה (לא חקוקה), מחשש לגזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות. הוא מתיר רק אם הרשימה חקוקה בכותל חקיקה שוקעת. בנוסף, הוא אוסר לקרוא מרשימה בטבלה או בפנקס אפילו אם חקוקה.
• השאלה הספציפית: האם מותר לחזן לקרוא מרשימת תורמים ל"מי שברך" או מרשימת שמות ל"משכבות"? לכאורה, הדבר דומה לרשימת אורחים שאסור לקרוא מתוכה בשבת, בשל הגזרה של שטרי הדיוטות.
• הקלות לצורך מצווה: יש פוסקים שמקלים במקרים שיש בכך צורך מצווה.
• ילקוט יוסף (סימן שז, סעיף יב, סעיף קטן ב) מביא דעה שמותר לשמש לעיין ברשימת עולים לתורה, כיוון שאין בו חשש שימחק או יוסיף, וכן משום שזה נחשב לצורך מצווה שלא גזרו בו שמא יקרא בשטרי הדיוטות.
• עוד נאמר שם שבסעודת מצווה יש להקל לקרוא את שמות המוזמנים מתוך הכתב.
• הבחנה בין החזן לגבאים: הדובר מבחין בין מעמדו של החזן למעמדם של הגבאים:
• החזן: הוא רק מוציא לפועל את מה שכתבו אחרים, לרוב אינו מכיר את התורמים ואינו מעורב בהכנת הרשימה. כיוון שהוא רק מבצע את אמירת "מי שברך" או "משכבות" ויש בכך צורך מצווה, יש מקום להקל לו לקרוא מתוך הרשימה.
• הגבאים: הם מעורבים בהכנת הרשימה, בגביית התרומות ובמשא ומתן עם התורמים. אם הגבאי יקרא מתוך הרשימה לחזן, קיים חשש שמא יתקן או ישנה את הרשימה תוך כדי, או משום שהוא עצמו מעורב בענייני כספים (שטרי הדיוטות). לכן, אסור לגבאים לקרוא לחזן מתוך הרשימה.
• מסקנה: לעניין השאלה, נראה שהדובר נוטה להתיר לחזן לקרוא מתוך רשימת התורמים או שמות ה"משכבות", מכיוון שהוא רק "מוציא לפועל" ויש בכך צורך מצווה. לעומת זאת, אסור לגבאים לקרוא את הרשימה לחזן.

ציטוטים רלוונטיים:

• "אסור לקרות בש טרי הדיותות בשבת שלא יהיה כחול ויבוא למחוק." (רמב"ם)
• "זימן אורחים והכין להם מיני מגדים וכתב וכתב כמה זימן וכמה מגדים מכין להם אסור לקרותו בשבת אפילו אם הוא כתוב על גבי כותל גבוה הרבה משום גזרה שמה יקרא בשטרי אדיותות דהיינו שטרי חובות וחשבונות דא אפילו לעיין בלא קריאה אסור." (שולחן ערוך)
• "אבל השמש מותר לו לאחוז ולעיין בכתב הרשימה דלא שייך בו גזירת שמ ימחוק או יוסיף וגם משום שטרי דיותות לקבזה דחשיב כצורקי מצווה שלא גזרו בזה שמה יקרא בשטרי דיותות וכן בסעודת מצווה יש להקל לקרוא את שמות המוזמנים מתוך הכתב." (ילקוט יוסף)
• "כיוון שיש גם צורך מצווה צירוף של שני הדברים האלה שהחזן מוציא לפועל והוא איננו זה המכין תרשימה הוא לא בעל העניין בדבר וכן תאמור בגלל שיש צורך מצווה ניתן להקל אבל לאבא עצמו המעורב בעניין אסור ולעניינינו אם למשל הגבאי אשר הוא הולך ממתנדב למתנדב, עומד ליד החזן, מחזיק את הרשימה וקורא ואומר לחזן, פלוני אלמונית, פלונית אלמונית וכולי. לא אסור. למה? כי אה, הוא נזכר אה בסוף עם זה לא סגרנו, בסוף עם זה לא סגרנו ואז עלול לתקן או גם משום שטרדיות, כי הוא מעורב בהכנת הרשימה הזו ובמשא ומתן איתם. אבל החזן כאמור לא מעורב. הוא רק מוציא לפועל והוא קורא מתוך הרשימה ומבצע בזה לצורך מצווה. כך יוצא איפה שלעניינינו לחזן מותר לקרוא אבל לא לגבאים לקרוא לחזן." (רבי חניש)

מסקנה סופית: על פי הניתוח במקור, נראה שההלכה המתגבשת היא שמותר לחזן לקרוא מתוך רשימה של תורמים או שמות ל"משכבות" בשבת, לאור העובדה שהוא רק מבצע את הקריאה ושיש בכך צורך מצווה. לעומת זאת, אסור לגבאים שהיו מעורבים בהכנת הרשימה ובגביית התרומות לקרוא מתוכה לחזן, מחשש שיבואו לשנות או לתקן את הרשימה בשבת, וכן בשל מעורבותם בענייני כספי