לפי ההלכה מותר לעשות מחיצה של כלי חרס עם מים ע"מ למנוע התפשטות אש שפרצה בשבת, האם ניתן להחיל היתר זה גם במקרה הנדון?
היש הבדל בין דין תבשיל שנתבשל והונח על הפלטה בשבת בנסיבות שכאלה לבין דין כלי המים?
האם מותר להניח בערב שבת תבשיל או מיחם מים על פלטה כבויה שידוע שהגוי עומד להפעילה בשבת לצרכו
ושאים מרכזיים:
- חימום מים בשבת:
- השאלה המרכזית היא האם הנחת מים צוננים (אף שהורתחו לפני שבת) על פלטה כבויה שעתידה להידלק מהווה איסור חימום ("בישול") בשבת.
- הדובר מסביר כי לדעת רבים, חימום מים שהצטננו בשבת נחשב כהרחתה מחדש, ואף על פי שאין במים דין "בישול" ממש כמו בתבשיל, הרתחת מים נחשבת לאיסור תורה בשבת ("עשו תחמו מים הרתחת המים כאילו זה היה בישול ואסור מן התורה").
- הבדל מובא בין מים לתבשיל: בתבשיל מבושל, אין איסור תורה של "בישול אחר בישול" (אלא איסור דרבנן בלבד), בעוד שבמים, חימום מחדש נחשב כחימום ראשוני לעניין איסור שבת.
- עקרון "גרם מלאכה" בשבת:
- הדובר מתייחס לעקרון של "גרם מלאכה" – פעולה הגורמת למלאכה להיעשות על ידי גורם אחר (במקרה זה, הפלטה החשמלית נדלקת מאליה).
- השאלה היא האם הנחת המים על הפלטה הכבויה נחשבת כ"גרם חימום" האסור בשבת.
- הדובר משווה זאת לדין "גרם כיבוי", המובא במשנה ובראשונים (רמב"ם, שולחן ערוך) לגבי הצלת מפני דליקה. מותר לעשות מחיצה של כלים, ואף להניח כד חרס עם מים ליד האש, למרות שהכד עלול להתבקע והמים יגרמו לכיבוי האש ("אפילו כלי חרס חדשים לעמים עושים מהן אף על פי שוודאי מתבקעין ומכבים שגרם כיבוי מותר").
- הדובר מציין שיש מחלוקת האם ניתן להסיק ממותרות "גרם כיבוי" למותרות "גרם עשיית מלאכה" אחרת, כמו חימום. יש הסוברים ש"גרם כיבוי" מותר משום שכיבוי נחשב ל"מלאכה שאינה צריכה לגופה" (לדעת רבי שמעון), ואי אפשר להקיש ממנה למלאכות דאורייתא. לעומת זאת, הרמב"ם פוסק שלדעת רבי יהודה, חייבים על מלאכה שאינה צריכה לגופה, ולכן "גרם כיבוי" מותר משמע שגם "גרם עשיית מלאכות" אחרות מותר. המשנה ברורה מרחיב ואומר ש"גרם כיבוי מותר לאו דווקא כיבוי דהו מלאכה שאינה צריכה לגופה ואפילו בכל מלאכות הדין הוא כן עד כאן יוצא איפה גם עשיית מנחה מותר".
- הבדל בין "ודאי" ל"קרוב לוודאי":
- בדיון על "גרם כיבוי" באמצעות כד חרס, מציין הדובר כי אף על פי ש"ודאי מתבקעין" הכד והמים עלולים לכבות את האש, עדיין ישנם ספקות קלים ("אולי מישהו בוא ילד קטן ויקח את הכת חרס אולי אה אה אולי איך קוראים האש תדעך ותגיע לכלי חרס ויתחמם אותה ולא יתבקע אולי מישהו יעבור ויקל בכת חרס והמים ישפחו לצד יש כל מיני אוליים").
- לעומת זאת, ב"גרם חימום" על פלטה, סביר להניח שהחימום יתרחש בוודאות גבוהה יותר ("האש שתדלק הרבה יותר ודאית מאשר האש תגיע לכת חרז תחבם אותה והכת חרס יתבוקע והמים ישבחו"). עם זאת, הדובר מציין שאולי יהיה קלקול במערכת החשמל.
- גזירות חכמים בדיני שהייה והטמנה:
- למרות שהיה מקום להתיר את הדבר מצד עיקרון "גרם מלאכה", הדובר מציין כי חכמי ישראל גזרו גזירות רבות בדיני שהייה והטמנה בשבת כדי למנוע איסורים.
- הנחת מים על פלטה כבויה שעתידה להידלק נתפסת כ"גרם חימום" או "גרם בישול", ובנושאים אלה החמירו חכמים מאוד, ולכן אסרו זאת ("הועיל וראינו שבזה חכמים הרבה הרבה גזרות אי אפשר להתיר דבר כזה ולכן אמרנו אסור").
- דעות פוסקים והנהגות מעשיות:
- הדובר מזכיר מנהג של חסידות חב"ד, שבה יש תשובות שונות של הרבי בנוגע להנחת תבשיל על פלטה כבויה שעתידה להידלק.
- הוא מציין כי בהקשר של סעודות מצווה וקייטרינג, ההמלצה היא להשתמש בשעון שבת מראש כדי למנוע מצבים של חימום ישיר בשבת.
- הוא מביא את דעת ה"ילקוט יוסף" (סימן רשג סעיף יא) המתייחסת להנחת תבשיל צונן עם מרק על פלטה כבויה מערב שבת, שתדלק על ידי שעון שבת. יש מתירים זאת (בהנחה שאין חשש קלקול), ויש חולקים ואוסרים. ה"ילקוט יוסף" מצדד בדעת המקילים בדיעבד, אך ממליץ להחמיר לכתחילה.
- השוואה להנחת קדרה במקום שגוי יבעיר:
- הדובר מזכיר את דברי הרמ"א (סימן רנג סעיף ה) שאוסר לישראל להניח קדרה במקום שידוע שגוי יבוא ויבעיר את האש לצורכו בשבת.
- יש מהפוסקים הסוברים כי איסור הנחת תבשיל על פלטה כבויה שעתידה להידלק נסמך על דברי הרמ"א הללו.
- הדובר מעלה תמיהה על דברי הרמ"א, ומביא דוגמה מהנהגת אנשים שהיו מניחים תבשילים בתנור של מאפיית ויז'ניץ הכבוי בערב שבת, ביודעם שהגוי יפעיל את התנור בשבת לצורכו. הוא שואל מדוע דבר כזה יהיה אסור, הרי הישראל נהנה רק "דרך אגב" מפעולת הגוי.
מסקנה:
למרות שמצד הדין היבש של "גרם חימום" אולי היה מקום להקל, נפסק להלכה שאסור להניח מים שהצטננו על פלטה כבויה בשבת כדי שיתחממו מאליה, בשל גזירות חכמים הרבות בדיני שהייה והטמנה, שמטרתן להרחיק מאיסורי שבת. ההיתר של "גרם כיבוי" אינו מהווה ראיה להתיר "גרם חימום" במקרה זה, במיוחד לאור החמרות ההלכתיות בנושאי בישול וחימום בשבת. עם זאת, ישנן דעות מקילות יותר בהקשר של הנחת תבשיל מבושל מערב שבת על פלטה שתופעל על ידי שעון שבת.
ציטוטים מרכזיים:
- "עשו תחמו מים הרתחת המים כאילו זה היה בישול ואסור מן התורה"
- "מדאורייתא אין בשול אחר בשול מה שאין כן המים אשר הצטננו והוא מרטיח אותם מחדש הוא כלא מרטיח ביום שבת"
- "מותר לעשות מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין רקנים כדי שלא תעבור הדלקה"
- "אפילו כלי חרס חדשים לעמים עושים מהן אף על פי שוודאי מתבקעין ומכבים שגרם כיבוי מותר"
- "גרם כיבוי מותר לאו דווקא כיבוי דהו מלאכה שאינה צריכה לגופה ואפילו בכל מלאכות הדין הוא כן עד כאן יוצא איפה גם עשיית מנחה מותר"
- "אף על פי שלך אורה כאן החימום הוא ודאי זאת אומרת האש שתדלק הרבה יותר ודאית מאשר האש תגיע לכת חרז תחבם אותה והכת חרס יתבוקע והמים ישבחו בכל זאת אולי יהיה איזה קלקול בטורבינה במקור החשמל"
- "וראינו שחכמי ישראל גזרו כל כך הרבה גזרות בדיני שייה בדיני התמנה הרי זה לא כמו גרם כיבוי אלא גרם חימום גרם בישול והועיל וראינו שבזה חכמים הרבה הרבה גזרות אי אפשר להתיר דבר כזה ולכן אמרנו אסור"
- "יש אומרים שמותר לתת מערב שבת תבשיל צונן שיש בו מרק על גבי פלטה חשמלית שאין פועלת ובשך השבת הפלטה תדלק על ידי שעון שבת והתבשיל תחמם בשבת ויש חולקים ועוסרים אפילו כשנות תבשיל מערב שבת והעיקר לדינה להקל כסברה ראשונה ומכל מקום מחמיר תבוא על הברכה"
- "אין לישראל להניח קדרה במקום שיבוא הגוי אחר כך ויבעיר"
הדובר מסכם כי למרות שהייתה אפשרות עקרונית להתיר את חימום המים על בסיס עקרון "גרם מלאכה", ההלכה אוסרת זאת בשל החמרות והגזירות הרבות של חכמים בדיני שבת הנוגעים לבישול וחימום