שחייה בבריכה בשבת, באילו נסיבות יהיה מותר?

נושא מרכזי: הדיון סובב סביב האיסור ההלכתי של "אין שתין על פני המים בשבת" והגדרתו, כמו גם חששות נוספים העולים משחייה בשבת.

עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים:

1. הגדרת "אין שתין":

• השאלה הראשונית היא מה פירוש "אין שתין". האם הכוונה לאיסור שימוש בכלי שייט (חבית של שייתין) בלבד, או שמא כולל גם איסור שחייה עצמה?
• רבנו תנחום הירושלמי ורבותינו בתימן פירשו ש"חבית של שייתין" הכוונה לדוביה (מצוף), ולכן האיסור הוא גזרה שמא יתקן מצוף.
• לפי פירוש זה, ברמה העקרונית שחייה ללא מצוף מותרת, אך ברמה המעשית אסורה כגזירה שמא יתקן מצוף.

1. בריכה בחצר כת יוצא מן הכלל:

• המשנה בהלכות שבת (פרק כ"ג הלכה ה') מתירה לשוט בבריכה שבחצר, מכיוון שאין חשש שיבוא לתקן בה חבית של שייתין, ובתנאי שיש לה שפה מוקפת שלא תאפשר למים להיעקר ממנה.
• "בריכה שבחצר מותר לשוט בה שאינו בא לעשות בה חבית של שייתין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים כדי שיהיה הקר והפרש בינה ובין הים."

1. התייחסות לבריכת שחייה מקורה עם גג ואבני שפה:

• לכאורה, לפי הדין של בריכה בחצר, בריכת שחייה סגורה עם גג ואבני שפה אמורה להיות מותרת, מכיוון שאין בה את הדמיון לנהר או לים.
• "לכאורה, ברגע שאנו מדברים על בריכת חייה בתוך אולם עם גג, ובדרך כלל לברכות כאלה יש אבני שפה... אז לכאורה לפי הדין הזה מותר ואין בזה שום איסור."

1. דרישה לגודל ועומק הבריכה:

• מורו של הדובר, על פי פירושו ב"ער יד", מציין שני תנאים להיתר שחייה בבריכה בחצר: קירות מסביב ומים לא עמוקים, כדי שלא יהיה לה דמיון לנהר או לים.
• אמנם, דרישה זו של בריכה קטנה ולא עמוקה אינה נזכרת במפורש בדברי רבנו.
• השולחן ערוך (אורח חיים סימן של"ט סעיף ב') מתיר שחייה בבריכה עם שפה מוקפת גם אם המים נעקרים, ולא מגביל זאת לבריכה לא עמוקה.
• לעומת זאת, רבנו פרחיה ורבנו נסים (תלמידו של הרמב"ם) מציינים במפורש שמדובר בבריכה שאין בה מים כל כך, מחשש שמא יתיז ברגליו מים לרשות הרבים (אם הבריכה נמצאת בכרמלית).
• הגמרא במסכת שבת (דף מ' עמוד ב') מתארת את רבי זירא ששט בעם בטה (בריכה קטנה), ומתירה זאת בשל הדופן המקיפה והיותה בתוך חצר.

1. הגדרת בריכה עמוקה לעומת לא עמוקה:

• נראה שההגדרה של בריכה עמוקה היא כאשר המים מעל לגובה אדם בינוני, ובמקרה כזה השחייה אסורה.
• בריכה שאינה עמוקה היא כאשר אדם יכול לעמוד במקום הכי עמוק והראש שלו עדיין מעל המים, ובמקרה כזה מותר.

1. גישת הפוסקים בני זמננו:

• למעשה, פוסקים בני זמננו כמעט ולא מאפשרים שחייה בבריכת שחייה.
• "שמירת שבת כהלכתה" אוסר שחייה גם בשבת וגם ביום טוב, ואף להתרחץ בים או בבריכה גם בלי לשחות, מחשש איסור ניגוב ושחיטת שיער.
• הרב יוסף ב"ילקוט יוסף" מפרט את הדינים ומביא שיקולים לכאן ולכאן, אך בסופו של דבר גם הוא נוטה לאסור במרבית המקרים.
• "ביל קוט יוסף" (סימן של"ט) מציין שיש לחוש שמא יעשה חבית של שייתין גם בבריכה שבחצר, ומתיר רק בבריכה עם שפה מוקפת.
• במקום אחר ב"ילקוט יוסף" מובאים תשעה נימוקים שיש לדון מצדם האם יש לאסור רחצה בבריכה בשבת, וביניהם: איסור התעמלות, גזירת חז"ל, איסור שחיטה בשערות, חשש טלטול שיער, חשש סחיטת מגבת ובגד ים, איסור רחיצה במים חמים (שאינו רלוונטי כאן), ואיסור הוצאת טיפות מים מרשות לרשות (שאינו קיים בבריכה סגורה).

מסקנה סופית (על פי הדובר):

• לפי דעת רבנו (הרמב"ם) ותלמידיו, שחייה בבריכת שחייה לא עמוקה, בבית סגור, עם אבני שפה, שאין לה דמיון לנהר או לים, וללא חשש הוצאה מרשות לרשות או שחיטת שיער (אם נזהרים), מותרת ברמה העקרונית.
• עם זאת, בפועל, רוב הפוסקים בני זמננו נוטים להחמיר ולאסור שחייה בבריכות בשבת בשל חששות שונים.
• הדובר מציין כי הרב יוסף ב"ילקוט יוסף" מפרפר בין הרצון להתיר בתנאים מסוימים לבין המגמה הכללית לאיסור, אך בסופו של דבר גם הוא ממליץ שלא לשחות.

ציטוטים מרכזיים:

• "אין מספקין ולא מרקדים ולא מתפחין בשבת גזרה שמה יתקן כלי שיר ולספק להחר ידו מותר זה הרשע של ההלכה שאינה נוגעת לשאלה שלנו והספע אין שתין על פני המים גזרה שמה יתקן חבית של שייתין בריכה שבחצר מותר לשוט בה שאינו בא לעשות בה חבית של שייתין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים כדי שיהיה הקר והפרש בינה ובין הים."
• "מה זה נקרא אין שתין האם הכוונה בכלי שית או הכוונה גם שאין לסחות ובאמת אה היו כאלה שחשבו שהחבית של שייתין היא היא סירה קטנה, ספינה קטנה שמה יתקן חבית של שייטין סירה קטנה מורי א אומר שאין הדבר כן אלא חבית של שייטים הכוונה דוביה דהיינו מצוף שנקשר לאדם הסוחה כדי שהוא לא יטבע כך פירש רבנו תנחום הירושלמי במילונו ערך שית וכך פירשו רבותינו בתימן וכך גם פירש רבנו בכבודו עצמו במסכת כלים פרק שני הלכה שלישית שזה החבית של שייתין יוצא איפה שהכוונה היא לאו דווקא לשט באמצעות צירה אלא באמצעות חייה ברמה העקרונית מותר ברמה המעשית אסור גזרה שמ תקן חבית של שייתין את המצופים הללו."
• "בריכה שבחצר מותר לשוט בה שאינו בא לעשות בה חבית של שייתין והוא שיהיה לה שפה מוקפת שלא יעקר ממנה המים כדי שיהיה היקר והפרש בנה ובין הים."
• "נמצאנו למדים שבאמת דברי רבנו ומורי או בית מדרשו של רבנו רק שהבריכה איננה עמוקה. מה היא בריכה עמוקה? מה היא בריכה שאינה עמוקה? נראים הדברים שאם המים מעל לגובת לגובה אדם בינוני, זה נקרא בריכה עמוקה ואסורה. אבל אם היא לא מעל לגובה של האדם בינוני, כל אמת שהוא עומד במקום הכי עמוק בבריכה, עדיין ראשו מזדכר, אדיי זה נקרא בריכה לא עמוקה. ומותר."
• "אסור לסחות אומר שמירת שבת כיל חטה בפרק יד הלכה יב אסור לשחות גם בשבת וגם ביום טוב ונוהגים גם לא להתרחץ בים או בברכה ואף אם בלי לשחות למה כיוון שהם חששו אפילו מקום סגור בגלל איסור ניגוף, שחיטת שיער אז נכנסו לזה וכבר עשו את הכל."
• "בבריכת חייה שיש לה אבני שפה מוקפים והיא בחצר או באולם כל שכן בעולם ואז זה מותר ואין אולו לחשוב אם הוא חם מטעם התעמלות גם בזה אין אין לאסור ואף שאין סוחים בים או בנהר בשבת מכל מקום רחיצה בים או בנהר ולסחיה מותרת ומי הוא ראוי ונכון למנע מרחצה בים בשבת אף כשאינו סוחה למה כי בזמן שהוא דן בכל הדין הזה ראוא גם ראו רבותיי כמה הוא דן בכמה עניינים."
• "לפי רבנו מותר לסחות בבריכת חייה לא עמוקה בבית סגור שאין שום בעיה של הוצאה מרשות לרשות ויש לה אבני שפה ואין לה שום דמיון לא לנהר ולא בים ואין לחוש משום שחיטת שיער אם באמת לא ישחט בגדים לא יהיה בבגד ים וכל הדברים האלה ברמה העקרונית מותר