שורשי החורבן

ידועה אימרה של חכמי ישראל שבגלל שנאת חינם חרב בית שני, בעקבות כך אמר מגדולי חכמי הדור הקודם שרק באהבת חינם יבנה בית שלישי. אם כך, יש צורך לברר מהי ההגדרה של שנאת חינם ומהי ההגדרה של אהבת חינם.

נעיין בכמה מקורות מדברי חז"ל המתייחסים לאותה שנאה שבגינה נחרב בית שני, ומטבע הדברים ולא יתייחס רק לשנאה כשנאה אלא על הרקע הכולל כי שנאה לא באה בלי שיש איזה שהוא אקלים רוחני שעל רקע שלו מתפתחת השנאה.

המשנה בראשיתה של מסכת יומא (א,א) מתארת לנו כיצד מכינים את הכהן הגדול לעבודת יום הכיפורים: "שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין, ומתקינין לו כהן אחר תחתיו, שמא יארע בו פסול".

כיוון שכל עבודת יום הכיפורים נעשית רק על ידי הכהן הגדול. ואילו היה כהן גדול חכם מיומן גם אז היינו צריכים להיות בטוחים שהוא שולט לגמרי עיונית ומעשית בכל המכלול של עבודות יום הכיפורים המרובות שכאמור הוא עושה אותם ורק הוא. על אחת כמה וכמה לו יתואר שיש לנו כהן גדול שאיננו מספיק מומחה, איננו מספיק חכם, אז ודאי וודאי שהוא צריך איזה שהיא הכנה כדי שידע לעבוד את עבודת יום הכיפורים.

שבעת ימים הללו מפרישים אותו אל לשכתו המיוחדת, לשכת הכהן הגדול, על מנת ששם יקבל את כל ההכשרה לעבודת יום הכיפורים. אבל המשנה שהיא ברוב רובה המכריע כתובה בלשון הקודש משתמשת במילה לועזית ללשכת פלהדרין. וברור מעל לכל ספק שזהו כינוי שיש לו משמעות והשאלה היא מהי המשמעות של אותו כינוי?

אנחנו מוצאים בתלמוד הירושלמי על משנה זו נאמר כך: "ללישכת פלהדרין, אבא שאול היה קורא אותה לשכת בולווטין בראשונה היו קורין אותה לשכת בולווטין ועכשיו הן קוראין אותה לשכת פלהדרין פראידתין".

במילים אחרות, פעם היו מכנים את לשכת הכהן הגדול לשכת השרים (בולווטין) אבל עכשיו קוראים לאותה לשכה פלהדרין, לשכת הפקיד, לשכת הפקידים, עושה דבר המלך. ז"א שאפילו בשם עצמו חל פתיחות. הלשכה הזו היתה מתוארת מקום נכבד ועכשיו האיש היושב בדרגה כל כך גבוהה, הכהן הגדול, הפך להיות איזה מן פקיד במובן הזול של הדברים, ולכן קראו ללשכה של הכהן הגדול לשכה של פקיד פלהדרין.

אין צל של ספק שלא לחינם ללשכה הזו דבק השם הזה כי כנראה היתה צורה מיוחדת של חיים או דרכי בחירה או דרכי מינוי שגרמו לפיחות הגדול הזה. בתלמוד הירושלמי שם נאמר: " בראשון שהיו משמשין הוא ובנו ובן בנו שימשו בו שמונה עשר כהנים" כלומר, בבית ראשון במשך 410 שנים היו הכהן הגדול נבחר לאחר מכן בנו אחריו, לאחר מכן בן בנו בדרך של ירושה. מה שבד"כ היום בגישה המודרנית פוסלת עניין של ירושה בענייני שררות אבל ברור שמדובר בירושה שבאמת היורש נמצא כשיר ומתאים לתפוס את העמדה במשרה הרוחנית הגבוהה הזאת. ואף על פי כן, ברוך ה', במשך 410 שנים מילאו את התפקיד 18 כהנים גדולים.

"אבל בשני על ידי שהיו נוטלין בדמים", כלומר, בכסף מנסים לשחד להפעיל מנגנונים וכו'.

"וי"א שהיו הורגין זה את זה בכשפים", כלומר, לא רק להזרים כספים ושוחד אל המנגנון הבוחר את הכהן הגדול, אלא בכשפים. אז ברור לי שאני עוד לא יודע באיזה כשפים עשו אז, אבל אני יודע מה אילו היה בימינו אם אנחנו היינו מגיעים וזוכים בעזרת השם לבניין בית שלישי, ולבחירת כהנים גדולים ואם חלילה, חלילה היינו חוזרים אל אותה אווירה עכורה של התחרות פרועה די לך מדי פעם פעם להזרים לכלי התקשורת כל מיני נאצות, כל מיני הוצאת שם רע ואתה גמרת עליו. פגעת, הרגת אותו בהבל הפה, באמירת השם המפורש לא יותר. אמרת פלוני כזה וכזה, ובזה גמרת עליו. אז לפחות במובן של ימינו אני יודע מה, איך עשו את זה אז לא יודע, אבל זה נאמר במפורש שיש אומרים שהיו הורגין זה את זה בכשפים.

שימשו בו שמונים כהנים וי"א שמונים ואחד וי"א שמונים ושנים וי"א שמונים ושלש וי"א שמונים וארבע וי"א שמונים וחמש ומהן שימשו שמעון הצדיק ארבעים שנה

עליך להרשם לאתר על מנת להוריד קבצים.

להרשמה | להתחברות

במשך 420 שנה שימשו בו 80 כהנים, כשהכהן הראשון החזיק 40 שנה. ז"א תורידו 40 שנה מתוך 420, אנחנו כבר עומדים על 380. 380 תחלקו את זה ב- 79 תראו כמה זמנים קצרים היו לכל כהן. אבל יש תופעה מעניינת, ומהי? ויש אומרים 81, לא 80 אלא 81. האם האחד הזה מעלה או מוריד? תכף תראו. ויש אומרים 82, נו, אני לא יודע לאן זה ילך, לביקורת המדינה? ויש אומרים 83. ויש אומרים 84. ויש אומרים 85. זה כבר משנה מאוד. ז"א אם ככה, יתחילו עם יש אומרים הזה עד אין סוף, בכלום, בפרק זמן של 380 שנה או 420 שנה כבר אי אפשר לדעת. אפשר לטעות באחד, אולי גם אז, אבל אפשר לטעות רבותי ב- 5? יש אומרים 81, 82 איפה הוא נעלם? יש מישהו שנעלם? היה ופתאום איננו? מה קרה. פשוט חד וחלק. היו כאלה שנבחרו והיו כאלה שערערו על אותה בחירה וטענו אני לא מכיר בפלוני. וזהו. אז... הוא קיים... והוא לא קיים וכך על עוד אחד, על עוד אחד. ז"א היהודיות היו כל כך קשות בין הכיתות ואתם לא צריכים להתפלא. זה סימן שאלה, זה סימן שאלה, זה סימן שאלה. אני מתאר לעצמי לפי, עד כמה שהקדוש ברוך הוא חנן אותי להכיר את דרכי לשון חכמים וחידותם שכשהם אומרים יש אומרים 81, יש אומרים 82, ויש אומרים 83 ויש אומרים 84 ויש אומרים 85 אם הם טרחו להגיע ל- 85, זה לא אומר שזה עד כאן נעצר, אלא מזיז את התיק הלאה. מי הזיז את התיק הלאה. כלומר, עסק מפוקפק מאוד, עסק מפוקפק מאוד. והיכן מדובר בצררה הרוחנית הגבוהה ביותר בתוך בית המקדש, המוסד הרוחני הגדול ביותר. כהן גדול שעלה באורים ותומים. שהוא רבותי זוכה לרוח הקודש. אנחנו לא נתפלא עוד מעט נגיע ונראה שבית שני לא היה רוח קודש. אין בכלל אקלים רוחני שיזכה בדבר כזה. הרי קודם כל תראו את היריבויות, יריבויות אישיות, יריבויות כיתתיות וכל המטרה לקדש את כל האמצעים. הרי שהמטרות מקדשות את כל האמצעים, פסולים שלא פסולים. זו היתה האווירה. ורבותי, אנחנו תכף נראה שכל האווירה הפרועה הזאת נמצאת בתקופה רוחנית משגשגת וזה משונה מאוד. איך אפשר רבותי שהאווירה העכורה והפרועה הזאת היא מתבטאת בבית שני שעוד מעט נראה שהיא תקופה רוחנית משגשגת. עוד מעט נתוודע אליה. אז אומרים בתלמוד הירושלמי כאן, ומעל שמשו שלטון הצדיק 40 שנה, כלומר אל תחשוב שכשאנחנו אומרים 80 כהנים שימשו, 81, 82, 83, 84 כל אלה, אל תחשוב שזה היה כל ה- 420 שנה. קודם כל שמעון הצדיק, תוציא מהתמונה. זה לקח לו 40 שנה לבד. ז"א רק כך בחשבון ה- את 380. אמר רבי אחוק יראת השם טכס יומי. אלו כהנים שעשו משהו בבית הראשון... אלו ששימשו בבית השני. כלומר, כאן אנחנו קובעים כלל ברזל. יראת השם תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה. ז"א יראת השם מוסיפה אריכות ימים ושנות רשעים תקצורנה. שנים של רשע הן מקוצרות. שוב, אנחנו לא יודעים מה עלה בגורלם של אותם כהנים, מתו, הודחו. אבל מה זה משנה? יש אליבה דה אותו כהן, בין אם הוא מת, בין אם הוא הודח זה בשבילו כמו נידה. אם הכבוד הוא הדגל הראשון במעלה הוא מטרת חייו אז... בזה הוא סיים את הקריירה. ושנת רשעים תקצורנה. ז"א כל האווירה, אווירה של קריירה. והקריירה בעמדות הרוחניות הגבוהות, אבל זה הקריירה לא בתפיסה הרוחנית הנעלה, אלא בתפיסה הצררותית ואיפה בצררה הרוחנית הנעלה שהיתה צריכה להיות נקייה וזכה. וכאן מספרים לנו מעשה באחות ששילח ביד בנה... כלומר, הראשון שהלך למנגנון כמות אדירה של כסף, משופע... כמות גדולה של כסף. נו, זה המשלוח הראשון מאת מועמד מס' א'. בא מועמד מס' ב', מה הבעיה? במקום כסף, בטח היה לו בולשת, הוא שמע שההוא שלח כסף בשביל להתחרות ולקדם יותר את העניינים שלו, אז הוא שולח זהב בכמות אדירה יותר משזה שלח. אבל זהב, לא כסף. וכאן חכמים נותנים לנו משל שהוא חד משמעי, חד משמעי... השיח זה החמם. הוא בעט במנורה הפיל את המנורה. מה זה... חכמי ישראל מתכוונים שזה עם הזהב הוא חמור, הוא שיח בעט במנורה והפך אותה. מה זה ששלח עם כסף? יכול להיות שזה ששלח כסף יותר חכם מן השני, אבל גם הוא שלח כסף. אבל רבותי, הרי... הוא לא פתגם שנוצר בשביל העניין הזה. זה פתגם עממי שהיה אז לפני הרבה תופעות בחיים. לקחו את הפתגם הזה כדי לוודא מה קרה שם. המנורה רבותי היא האור, האור השכלי, הדעת, התבונה. החמור אני לא צריך לומר לכם שהוא מסמל אצלנו את הביטוי של החמורות, את חוסר הדעת. את חוסר הדעת. ולכן רבותי... במקום תבונה, במקום אור שכלי הכל רק קריירה, חומריות, שום דבר שכלי לא נלקח בחשבון אלא קידום אישי, כבוד מפוקפק... והחמור שבעט במנורה והפיל אותה. אבל רבותי, כשמדובר במנורה של בית המקדש זה חמור מאוד. מילא אם בתוך ביתך השתולל החמור ובעט במנורה, ושהית לילה אחד של חושך האסון עוד לא כל כך נורא. כשרבותי החמורות מתגברת על אור המקדש, על האור הרוחני, זה שאמור להנהיג את העם, שמה זה מסוכן. זה מביא בסופו של דבר את החורבן, כי לא לחינם חכמי ישראל בתלמוד מעריכים בכל הדברים האלה כדי לנסות להסביר לנו מה מביא לחורבן, מה גורם לחורבן. ואז התלמוד הירושלמי מוצא לנכון לומר... כלומר, בבית הראשון הוא חרב אבל למה הוא חרב? בגלל שיש סיבות כבדות משקל לחורבנו. מהם הסיבות הכבדות משקל? עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, אלה עבירות כבדות משקל שבאמת מצדיקות את החורבן של הבית הראשון. ואכן בשני, כלומר לכאורה גם בשני הוא חרב אבל השאלה היא על מה הוא חרב? האמנם היה בתקופת בית שני עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים? מה פתאום. בואו נסתכל, כשעלה עזרא בכל ההסכמים שעלו עימו דבר ראשון רבותי, הגמרה מספרת וגם במסכת יומה בבלי, הגמרה מספרת שדבר ראשון מלבד שנלחמו נגד נישואי תערובת, הם, הם אלה שהביאו לנו את מה שנקרא שניות לדברי סופרים. אם התורה עשתה רשימה ארוכה של אריות הם הוסיפו לנו עוד כמות עצומה של איסורי עריות שנקראת שניות מדברי סופרים. כלומר, הרחקות יתר שתרחקנה אותנו מן המתירנות שהיתה היסוד הגדול לחורבן, לחורבן של בית ראשון. עד כדי כך גזרו כל כך הרבה גזרות בענייני צניעות. כל כך הרבה גזירות שהגמרה מסכת יומה אומרת שכבר לא מצאו ביצה של תרנגולת. במילים אחרות כבר לא היה רבייה. לא היתה המשכיות. זה אסור, זה אסור, זה אסור, זה אסור. אני יודע שכל אימת שהייתי הולך לשירות מילואים, אנשים חילוניים, חילוניים שלא למדו תורה אינם יודעים כלום, הם רק יודעים להתווכח בענייני דת. דבר אחד תמיד ידעו ושמעתי את זה בכל הדורות השונים של כל המילואימניקים שהייתי איתם הדתיים חיים בינם... זה הדבר שכולם ידעו. ז"א מה אם עד כדי כך הכל אסור, אז אם ככה אין לי מה לעשות כבר. אז אחת מהשתיים, או שאתה מוציא את עצמך מהקהל ושוקע בשערי טומאה. כי אתה לא יכול לעמוד בנטל הגדול הזה. או שאתה חסיד פרוש שאין עוד בית, אין עוד אישה, אין עוד אישות, אין עוד אפילו ביצה של תרנגול ותרנגולת כי הכל אסור. ורק אז נאלצו לאט לאט לשחרר מהלחץ על מנת שיתקיים הבית היהודי רק בכשרות. ז"א שבבית ראשון רבותי, ידעו שזה בגלל גילוי עריות, באו ועקרו את הגילוי עריות. בבית ראשון רבותי, ידעו שעבודה זרה ושפיכות דמים היו אחד הגורמים מן הגורמים שגרמו לקורבן. מה עשו? מה עשו אנשי הכנסת הגדולה? הם, הם שתיקנו לנו רבותי את הברכות ואת התפילות. עד אז מה היו התפילות? הכל אדם מתפלל בצחות לשונו ואם בצורה כזו או אחרת מטבעות לשון התחילו להתגבש באמצעות המנהג, מאבות האומה אבל מטבעות מגובשות של ברכות ותפילות הם מאנשי הכנסת הגדולה. ולא זו, אלא אף זו רבותי, מצוות אתה עושה אותם. ברוך אתה השם ביקש מאיתנו להניח תפילין. ברוך אתה השם... כל דבר... על נטילת ידיים. ברכות, ברכות, כל הזמן. אתה אין לך יום אחד אם אתה מקיים את ההלכה שאתה בכלל מדבר אל הבורא, או מצהיר את האמונה בפני הבורא. אם אתה לא מדקלם את זה כמו תוכי. אבל אם אתה אומר את הדברים, אתה כל הזמן, עין בעין בפני אלוהים, כל הזמן. אתה רואה בריאות נאות, יש לך ברכה על בריאות נאות. אפילו רבותי שומע בשורות רעות... מוכרח על כל דבר. פרי חדש, שהחיינו וקיימנו. ראית את חברך אחרי 30 יום שנפרדת ממנו, שהחיינו וקיימנו. אין לך רגע שאתה לא אומר ברוך אתה השם. אם זה ברכות שבח והודאה, אם זה ברכות מצוות, אין לך רגע. ז"א שראו את תפיסתם של אנשי הכנסת הגדולה. כמטרה בשביל לדחוק את העבודה הזרה השכילו ליצור דפוס של חיים צורת התנהגות שכל הזמן... תמיד, כל הזמן. הבעיה רבותי, אם היה אפשר להגיד בצורה בוטה רק בשביל לחדד את העניין לא שחס וחלילה, אני עומד מאחרי הדברים. מה שלא השכילו אנשי כנסת הגדולה זה שלא תיארו להם בחלום הגרוע שלהם שיהיו בני אדם שידקדקו בכל מאה הברכות ביום. ובכל זאת למרות... עדיין עשו את הרע ואת הרשע. זה כבר עסק אחר. זה לא השכילו לראות את הדבר הגדול והגרוע הזה. אבל הם היו בטוחים שאם אני עושה... תמיד כל הזמן, שום דבר לא עושה. מה לא? אתה כל הזמן מתהלך... את האלוהים, כל הזמן יד ביד כביכול עם הקדוש ברוך הוא. זקוק לאבא המנחה. כבר לא אומרים כמו אברהם אבינו שהולך לפני האלוהים, אלא עם האלוהים. אנחנו ילדים רכים שהולכים יחד עם הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא לנו כאבא מוביל אותנו. נו, אבל... אלה הם דברים רציניים שיכולים להחזיק אותנו. כך רבותי הם בערו את העבודה הזרה. כך רבותי אם הם בערו את העבודה הזרה הזו ואת הגילוי עריות השפיכות דמים ירדה. מדוע? כי השפיכות דמים נובעת ממתירנות, מגאווה שדוחקת את השכינה. ברגע שאתה כנוע והולך לפני השם, וברגע שאין ניאוף גם השפיכות דמים ירדה. ז"א אנשי כנסת הגדולה השכילו לעקור את הדברים האלה.  ולכן, כשאנחנו מדברים על תקופת בית שני, תארו לעצמכם, נקי מעבודה זרה, נקי מגילוי עריות, נקי משפיכות דמים ועכשיו רבותי, אם הוא נקי מהכל אז מה יש לעשות? הסיסמא בבית שני היתה תורה, תורה, תורה. כל הזמן ללמוד תורה. זה היה בתקופת בית שני. עסקו בתורה תדיר. מי הביא לנו רבותי את שישה סדרי משנה? את מדרשי ההלכה? מחילתה, ספרי, וכל המדרשי אגדה? כל הספרות הענקית הזאת? מי? אלה היו התוצאות הפועל יוצא של המפעל התורני העצום שהיה בבית שני ולאחר חורבנו כשפחדו שכל המפעל הגדול הזה ירד לטמיון, ישבו והעלו את זה על הכתב. אבל מי היה בית חרושת, בית היוצר לכל הספרות הענקית, העצומה שממנה אנו חיים. אנחנו ניזונים יום יום מן התלמודים, מן המשניות, מן המדרשים. מי אם לא בית שני ב- 420 שנה, בה התמקדות עצומה על התורה. נו, רבותי, אם ככה אז אנחנו עומדים בפני בעיה עצומה. אז למה בכלל בית שני חרב? אם אין בו שפיכות דמים, אם אין בו עבודה זרה, אם אין בו גילוי עריות ואם כל כך מתמקדים על התורה איך בכלל נוצר מצב כזה תחרות פרועה על הכהונה הגדולה, על המעמד הרוחני הגבוה הזה? הרי אדרבה, בדור של תורה, בדור של תורה, אדרבה יותר מדור של עמי... היו צריכים לדעת מה זה כהן גדול וצריכים לדעת רבותי מה עושים, את מי שולחים למעלה. זה לא התחרות פרועה כזאת. איך קרה הדבר הזה? מי ישמע רבותי, נאמר רבי יוחנן... ואמר... דברי רבי יוחנן בין דורתה לקוחים מהתוספתה בסוף מסכת הנחות. הם מובאים כאן בחלקם, אנחנו אחר כך נעיין בתוספתה בגלל הסיום הנפלא שפותח לנו פתח עצום להבנה של הדברים האלה ועומקם. בינתיים נקרא מה שנקבע בתלמוד הירושלמי... שימו לב רבותי, יש תקופה של המשכן, זהו שילה. גם שמה היו עברות מבזים את... עוד מעט נראה כיצד זה, עוד מעט נראה במקום אחר. אלא הבית למה חרב? הבית בראשונה? אלה שהיו עובדים עבודה זרה... אבל בשני אומר רבי יוחנן בן תורתה, אבל בשני, בית שני מכירים אנו... תראו במה הוא מתחיל רבותי? הוא לא מתחיל במה שאמרתי לכם שניקו את כל הטינופת של בית ראשון. סילקו את העבודה זרה, וסילקו את השפיכות דמים. במה הוא מתחיל רבותי? בדבר החיובי יותר של בית שני, הידיעה בתורה, הידיעה בתורה. הוא אומר... שימו לב רבותי, במשרות ומעשרות. הכל, הכל רוחני. תורה, דקדקנות, מה זה מעשרות? בנאדם לקדוש ברוך הוא, ובמצוות מדקדקים הכל, כל דבר בהידור, הכל נפלא מאוד... זה הרגל, כן, זה הכל. כל מצווה טובה, כל הרגל טוב... כל הרגל טוב. אם ככה רבותי, איך קרה שחרב הבית? הרי הבית היה צריך להתקיים. כי היסודות של הבית השני איתנים, מה קרה שהוא נחרב? עכשיו שימו לב רבותי, אנחנו תמיד יודעים, תמיד זה נכון. אנחנו רואים את זה בגמרה. אנחנו נראה, הכל נראה. אנחנו יודעים שנאת חינם. כן, רבותי שנאת חינם במקרה יש לה מקורות, יש לה גורמים. איך מתחילה שנאה? איך מתחילה? ואת זה צריך לחתוך. נאמר... כלומר, קודם כל רבותי אוהבים... זה הדבר הראשון. אדם אשר יגע בתורה ומדקדק במצוות הכסף בשבילו צריך להיות קיומי בלבד. מן הרגע שאתה רואה שהוא חותר להשיג כספים מעבר לקיום, אז יכול להיות שזה בא לו בקלות, בירושה, למה לא? זה מכובד. יכול להיות שזה בא לו מברכת שמיים, נתן למישהו, אמר לו תשקיע לי הכסף וברוך השם הלך לו מצויין גם זה ברכת שמיים, למה לא? ברכת שמים מתעשר למה לא? אבל רבותי, מהרגע שאני עושה פויילשטייק כל מיני פטנטים איך להיות עשיר בממון, בד בבד עם עושר ותורה פויילשטייק כזה בא על חשבון התורה. התורה רבותי זאת תהיה יגיעה, ויהיה רבותי לימוד בקולי קולות 24 שעות אם אפשר, לא יודע. אבל בד בבד רבותי, המוח המחודד על ידי התורה. שהתורה מספיק חדה לחדד את המוח. היא מספיק תחדד אותו בשביל להכין אותו לעשות כל מיני פטנטים, לאסוף כספים ולא תמיד ביושר. מכאן מתחיל העסק. ותמיד תמצא הדרך של מה שהרמב"ם אומר... הכל, בדרכים מסויימות. אני ממש אספר לכם מעשה, אבל אנסה לכסות אותו בהרבה, הרבה פרטים לא מדוייקים על מנת שלא תעלו עליו באיזה שהוא יום מן הימים. שני אנשים יראי השם מאוד שתאוותם אומנותם, הזמין אצל מישהו פרוייקט. טוב, ולאחר שהם עשו בדיקת שטח, שאלו, התייעצו, ראו שכולם יקרנים האדם הזה נוח נתן להם הצעת מחיר טובה וכיוון שהפרוייקט הזה הוא חדשני הם מייצרים אותו במובן ההנדסי ולא סטנדרט. אז האדם הזה נמצא להם נוח בגלל שני דברים. גם בגלל הכסף שנתן הצעת מחיר מאוד זולה, וגם בגלל שהם יוכלו להיות איתו ביחד, בחינת גדול עומד על גביו להגיד כך, כך, כך לשנות אלפי שינויים על מנת להתאים את זה למה שהם רוצים. אכן כן, בייצור הסטנדרטי המצוי בשוק תן לי את התבנית, שלום תבוא לאחר מכן. מקסימום תיקון פה תיקון שם, אבל לא בבחינת לשבת ולרבוץ עלי. טוב, ישנו וטיפלו בפרוייקט הזה. הוציאו את הפרוייקט הזה, מסוכם שלם, הכל בסדר. כמובן הם שילמו לפי מה שחשקה נפשם. עכשיו, נו, מה עם הכסף? נתנו לו חלק, חלק לא. למה? אמרו, הרי עבדנו איתך מגיע לנו כסף ולא עוד אלא היו לנו נזקים כשהם עבדו איתו, אז הם ניזוקו הם בעצמם מיוזמתם המתנדבים הם. אנחנו נתבע אותך עבור הנזקים האלה. ובזמן שהם נכנסו לעניין הזה וכך וזה ברור להם שהם צודקים במאת האחוזים למרות שהם מודים שהוא עשה, הם מודים בכל הפרטים שאמרתי לכם עד עכשיו. כל הפרטים. אבל מה פרוש, אנחנו עבדנו איתו. הם כפו את עצמם עליו ועבדו איתו, והם בגלל שהם לא אנשי עמל הם רק אנשי תורה, אבל הם מוח שמתכנן להם כל מיני דברים. אז הם הזיקו לעצמם, לא הוא להם. הם יתבעו ממנו תשלום עבור עבודה, ותשלום עבור הנזקים בזמן שהם עבדו וסייעו בעדו וכו', וכו'. מוח שמחודד על ידי התורה יכול להוביל את האדם מבלי שהאדם בכלל יודע שהוא עושה עבירה. הוא לא מרגיש שהוא עושה עבירה. לא מגיע לי? מגיע לי, אני עבדתי. אני עבדתי ואני אפילו ניזוקתי קצת מכך תימצא כבר הדרך. אבל רבותי, אתה לקחת את האדם הזה, אתה ראית אותו, אתה יודע שהוא הכי טוב. לא, מן הרגע שאני אוהב ממון פלוס זה שאני ידען בתורה והמוח שלי חריף אז אהבת ממון מגייסת את המוח החריף בשביל למצוא את ההכשר. ואז העיניים סומות. כבר לא רואים את התחום, לא רואים את העברה וזה מצב יותר חמור. וזה רק נתתי לכם את זה כדוגמא. תארו לכם עכשיו לכל ענייני הכבוד לא רק אהבת ממון, אהבת ממון, כבוד וכו', מה לא יעשו בשביל בחירות, בשביל צררות בשביל כאלה דברים, ותמיד ימצא ההכשר לכך וזה בעידן של נגיעה בתורה, בעידן של דקדקנות ומצוות רבותי. אבל ככה זה הולך. הנה אצל רבי יוחנן בן טרפון שאומר, אלו שאוהבים את הממון... שנאת חינם. אני עוד לא יודע מה זה שנאת חינם. עוד מעט נראה מהי שנאת חינם. שונאים אלו לאלו שנאת חינם. תכף נראה... ושפיכות דמים. השנאת חינם שכולה כנגד עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים. אני לא רוצה שנאת חינם, אני פוחד משנאת חינם. אני ממש נגעל משנאת חינם, אני פוחד משנאת חינם. להגיד רבותי שזה שקול כנגד עבודה זרה?  נתאר לעצמנו רבותי שיש לי רב חכם וצדיק, צדיק לא יודע, אבל רב חכם הוא שונא שנאת חינם את חברו. הרב, כן אנחנו מדברים על תקופת בית שני, שהיו גאים בתורה ומדקדקים במצוות. והוא שונא שנאת חינם את חברו. אבל רבותי, בתקופת בית ראשון, אתה יוצא לרחוב, אתה יוצא לפארק אבל... עבודה זרה, אלילים, פסלים ואפילו בית המקדש מבטאים את הטמון וציורים של כל מיני עבודות זרות בבית המקדש. אז עבודה זרה שהיא נגדם היהדות נלחמה, כל הורתה ולידתה של היהדות על ידי אברהם אבינו היתה נגד המלחמה ונגד העבודה זרה ובשביל ייחוד השם. ואתה בא ואומר לי, ששני הרבנים שהם תלמידי חכמים ידועים בתורה ומדקדקים במצוות יש רק דבר אחד, הם שונאים זה את זה שנאת חינם. או אחד שונא את השני שנאת חינם. זה יותר גרוע מאשר עבודה זרה. איך זה יעלה על הדעת רבותי, שבאמת שנאת חינם תקבל משקל כזה? צריך להבין את הדברים. אנחנו נצטרך להבין את הדברים, עוד מעט. בינתיים אנחנו נשארים בקושיה זה צורך איום גדול שאכן שנאת חינם. תבינו, אני רוצה שאתם תהיו משוכנעים בתמיהה שלי, עד כמה היא תמיהה גדולה ואמיתית. לא מדובר רבותי בעמי ארצות ששונאים זה את זה שנאת חינם. עם הארץ מסכן, לא מתורה, לא מקיים מצוות בדקדקנות והוא אולי קרוב לעבודה זרה באמונתו, והוא שונא שנאת חינם. אז באמת שנאת חינם שהכל כנגד עבודה זרה תנקה את הכל, אולי, לא יודע. אנחנו מדברים רבותי על תקופת בית שני, שלא אנחנו אלא חכמי ישראל אמרו ידועים בתורה, מדקדקים במצוות. אז רק בנוסף לכל זה שנאת חינם, רק וזה אף שקול כנגד עבודה זרה. גילוי עריות, שפיכות דמים. אני כבר לא מדבר שנלך לתורה ושונאי שנאת חינם. אני כבר לא אומר לו אתה עובד עבודה זרה. נגיד לו, אתה מגלה עריות. רבותי, יש סכנה שהוא ירה בנו כדור. יותר מאשר אם תגיד לו עובד עבודה זרה. מגלה עריות אתה אומר לו, שהוא מגלה עריות? זה בשבילו הטופ. אבל זה מה שאמרו לנו כאן חז"ל, שמי ששונא שנאת חינם, יותר מאשר עובד עבודה זרה ושופך דמים ומגלה עריות. כאמור נבין את זה עוד היום בעזרת השם. היום אם בקולו תשמעו. אז נאמר ככה... אז אומרת הגמרה... כל הזמן עד עכשיו על מה עמדנו ועל מה תמהנו? למה חרב בית שני? התאמצנו לגלות את הסיבות למה חרב בית שני. אבל רבותי, יש בעיה יותר גדולה אומרי חכמי התלמוד... אחרי 70 שנה הוא חזר. ואילו בית שני עד היום לא נבנה, זה המצב היותר חמור. שבית שני עד היום לא נבנה. לא, איך הוא יבנה בית שני? על זה שהוא יהיה שלישי, בית שלישי. אז יותר, עד עכשיו לא נבנה. ז"א רבותי, שלושת הגורמים לחורבן, בבית ראשון עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, יכלו להתגבר עליהם בפרק זמן של 70 שנה והצליחו להתגבר עליהם. ואילו רבותי, השורשים לחורבן של בית שני, שעומד מרכזי אהבת הממון ושנאת חינם, עד היום לא הצליחו להתגבר. והראייה שהבית שני עוד לא נבנה. שוב פלא, למה עד היום לא הצלחנו להתגבר? מה הסיבה שלא הצלחנו להתגבר? כנראה משהו מאוד, מאוד בסיסי לא ברור לנו בעניין הזה של שנאת חינם. כי אילו היה ברור לנו, מי זה המשוגע שגילה את החיידק של המחלה הארסית הזאת, הסרטנית הזו, הממארת הזו שהורסת את האומה ולא ילך לסלק אותו. אבל עד שלא מגלים את החיידק לא מגלים רבותי את הגורם הממאיר הזה. למה? משהו בתפיסה הבסיסית לא בסדר. נראה, נראה. אז נאמר ככה, אז ביותר, כך אומרים חכמי ישראל שבית שני... מה אתה מתפלא? הראשונים עשו תשובה, סילקו את נגעי החורבן. השניים לא עשו תשובה, לא סילקו את נגעי החורבן, בגלל זה החורבן עוד קיים. חד וחלק. ז"א רבותי, אם אנחנו מדברים עליהם אז לאחר החורבן, וזה ממשיך עד היום ז"א הקיטרוג של התלמוד הירושלמי, מצביע עלינו עד היום. שעד היום אף אחד מאיתנו, מאבותנו, עד היום לא עשינו תשובה מהגורמים של החורבן של הבית השני. זה מה שנאמר כאן. מה אתה מתפלא?... והשני הם לא עשו את התשובה. אמר רבי אלעזר... השניים כאן בגרסה כאן, כתוב... כלומר, הראשונים ידעו מהו עוון ולכן אמרו להם אתם יודעים מה, עוד 70 שנה הבית יבנה. השניים לא ניתן להם עוונם... הגרסה הזו היא מאוד קשה. ולכן יש בצד כבר תיקוני גרסאות שאומרים, השניים לא... כשיודעים רבותי את החטא, אתה יכול כבר לדעת את הקץ למה? פשוט תתחיל בתהליך של סילוק החץ. אז מוקדם או מאוחר אתה תגמור. הבעיה של השינוי רבותי הוא לא נתגלה עוונו. מה זה לא נתגלה עוונם ולכן לא נודע קיצם? הרי חכמי ישראל אומרים לנו זה אהבת הממון, זה בגלל שנאת חינם, אז מה עוד ניתן להם עוונם? שוב רבותי, מה אמרתי? כשאדם לא מגלה את המחלה, שאומר מה אתה רוצה ממני, אני בריא. אין לי בכלל מחלה. יש רבותי בני אדם שמסתובבים עם מידות רעות, והם לא יודעים שהם במידות רעות. הם כל כך בטוחים בצדקת דרכם שהם לא יודעים שהם מידות רעות. אתן לכם דוגמא רבותי. אני מכיר בני אדם, הם פגשו אותי בחוץ, עם מגבעת אמה על אמה, עם מעיל שמשתפל והולך עד למטה. מה זה רבותי? במובנים של עולם התורה, כולך יפה רעייתי ומום אין בך. זקן משתפל, כולו אומר כבוד. כולו אומר חרדיות. לך איתו קברת דרך, לא הרבה, הפה לא יפסיק מלדבר. על מה? דברי קנות, קנות, קנות זה שם השם. קנות זה שם השם, קנאות. כן, לשם השם. כשהוא אמר על זה ועל זה. איך אתה עושה זאת? אתה... כי הרי הוא רוצה לבנות עולם, לבנות עולם. רבותי, יש סיכוי שהאדם הזה חזר בתשובה? לא, כי לא נתגלה עוונו. לא בעיני לא נתגלה עוונו, בעיניו לא נתגלה עוונו. הוא כל כך משוכנע בצדקת דרכו, איך תחזור בתשובה? ז"א רבותי כשאנחנו מדברים שהגורם שגרם לחורבן בית שני עדיין לא נתגלה למרות שחז"ל צועקים כי כך ימהו, אז איך כל אחד מאיתנו אומר? מאז אבותינו, מאז חורבן בית שני עד היום, שנאת חינם, נכון. אין אצלם שנאת חינם, הוא בכלל לא בודק את עצמו. הוא מסתכל רק על אחרים. אמרתי פעם אחת, רבותי, שלמשל למה הדבר דומה? לקבוצת בני אדם שנסעו במכונית פתוחה, ונסעו רבותי במדבר חולי ועד מהרה היו מלאים אבק בפנים, בזקן, מלא אבק. יושב לו ראובן מול שמעון ורואה את שמעון מלא אבק בזקנו מתחיל בפני כולם מגחך ואומר חברה, תראו, תראו את שמעון, כזה מכוער, כזה לבן, כזה, ממש מגחך ויורד עליו. רבותי, הטפשות הגדולה ביותר שלו זה שהוא לא יודע שהוא בעצמו כזה גם כן. הוא פשוט לא יודע, אבל רואה את נגעי אחרים, לא את נגעי עצמו. זה מה שקורה רבותי, בעניין הזה, בדיאגנוזה של שנאת חינם. מה לא נתגלה עוונם? וודאי נתגלה עוונם, יודעים שזה בגלל שנאת חינם. וכל הזמן, כל אחד משקיף על החלון של השני ואומר, שם, שם יש שנאת חינם, שם יש שנאת חינם. אף אחד לא משקיף פנימה אל עולמו שלו, אל קבוצתו שלו, אלא רק כלפי אחרים. ואז רבותי, באופן תיאורתי א'  אומר על ב'. ב' אומר על א'. וככה ג' אומר על ד', ד' אומר על ג' ואף אחד רבותי לא מבער את הגורם של החורבן עד היום הזה ואנחנו בצרה גדולה. הבית לא נבנה כי אנחנו עוד לא רבותי, עוד לא עקרנו את שורשי הרע. זה מה שהגמרה אומרת, זה בדיוק מה שהיא אומרת כאן. אז נאמר בצורה כזו... ז"א תראו יש כאלה שלפעמים הם אומרים, או מה אתה אומר על הקודמים שהיו טובים, מה אנחנו פחות טובים? תראה מה שיש היום, היום כל אחד יושב לומד תורה 24 שעות, כמעט 24 שעות. אז הדורות אחרונים נכון כשרים יותר מהראשונים? באמת קשה להשיב, באמת קשה רבותי להשיב על שאלה כזו, למה? אוי ואבוי לך אם תשיב. מה אתה תגיד? אם הראשונים כמלאכים, אנחנו רבותי כבשר ודם. ואם ראשונים כבשר ודם, אנו כחמורים ולא כחמורו של... אתה יכול באמת להגיד דברים כאלה לבני אדם... של תורה, איך תגיד את זה? אז לכן אני לא מתפלא איך הוא החזיר להם תשובה מחוכמת, בשקט, אבל חודרת, חודרת עמוק, עמוק. שימו לב, הוא אומר לו... אתם שואלים אותי אם האחרונים כשרים לראשונים? הראיה החותכת ביותר זאת הבחירה. איפה הוא? אם הוא לא קיים, סימן שאנחנו לא בסדר. רואים, זו התשובה המוחצת. לא צריך להתחשבן כמה הם עשו בתורה, כמה אנחנו עושים בתורה, כמה אנחנו מהדרין שבמהדרין לא יודע עד איפה. לא צריך... נקודה. נקודה. זו הכתובת הזועקת בקיר. הכתובת הזועקת בקיר... מה זה... הוא לא בנוי. מה אתה רוצה? הוא לא בנוי בגלל אנשים שבכלל לא מכירים בתורה? הם מחר, מחרתיים חס ושלום בכלל לא יהיו בעם, יתבוללו, בכלל ירדו מהעם היהודי. הרי כל הגאולה לא תבוא אומר ישעיה הנביא... יהיה עניין של הצריבה. ז"א מבית קודם כל, בשום אמונה ישראל שם צריך להיות בדק בית חזק. ואז רבותי, בואו תסתכלו הערה מאוד, מאוד חזקה, חזקה הקשורה לעניין הזה... אז הוא אומר ככה, אבותינו, העבירו את התגרה... אתם שומעים? בבית ראשון, העבודה זרה, הגילוי עריות, השפיכות דמים, כל מה שהם עשו העבודה זרה, הגילוי עריות, השפיכות דמים. כל מה שהם עשו זה בסה"כ הם העיפו לנו את התקרה של בית המקדש... כלומר, התקרה שנותנת מסך לצניעות, השלד, התדמית, הבית מקדש היה קיים. הבית מקדש היה קיים, רק הגג לא. אבל בבית שני... כלומר, אנחנו בחטאנו גרמנו לכך לא רק שתיתוס יהרוס את בית המקדש עד היסוד, אלא את יסודות הקדושה מליבנו וזה דברים נוראים. עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים של בית ראשון, זה רק היה סילוק התקרה. היסודות של הקדושה היו קיימים זה רק היה סילוק התקרה. אבל בבית שני, עם לימוד תורה, עם לימוד תורה, רק עם אהבת ממון, אהבת הכבוד ועם שנאת חינם זה נקרא רבותי שנעקרו יסודות הקדושה. דברים שלא יאמנו, אני עוד לא יודע איך להסביר אלא צעד, צעד. כדי שנבין. נבין לאט לאט רבותי. לא אחת אני נוסע עם נהגי מוניות, זה עם מיוחד במינו, שבט מיוחד. רובם באים מאיזה שהיא אוכלוסיה מזרחית מסויימת ואתה רואה מיד שהאנשים האלה... כן, עושים דברים אחרים גם כן, עריות כאלה דברים. רבותי, יש בהם יסודות קדושה. מחבק תלמידי חכמים, יודע מה קדושת ספר תורה, מה זה תפילין, יודע. יש לו את היסודות של הקדושה, יש לו רק מושגים מוטעים. מה זה נקרא חיים עלי האדמות? הוא חושב רבותי שאפשר להסתדר עם הקדוש ברוך הוא גם עם הדבר הזה. זה מה שהיה בית ראשון רבותי. מה, מה היה בבית ראשון? הנביא שהיה אומר, וקראנו את זה רבותי בהפטרה. יש כאלו שבוע שעבר, ויש כאלה לפני שבועיים. קראנו את זה רבותי בהפטרה, בדברי הנביא ישעיה. הם היו באים לבית המקדש, ויתהלל. אבל מה... ז"א גם זה וגם זה. כפרות, בטח לי לעשות כפרות, כל אלה ראשונים לעשות כפרות יודעים לעשות. אבל מה, תראה יש יצר, מה אפשר לעשות? השם יסלח לי, אני כבר תרמתי. אני כבר תרמתי. ז"א במובן הפנימי שלו הוא יהודי של אמונה, וזה אמת שהוא יהודי של אמונה. יש בו יסודות של קדושה. יש לו רק טעות אחת. הוא חושב שזה וזה יכולים לבוא בכפיפה אחת. ולכן הגיעו למצב כזה שבית המקדש גם עבדו לשם וגם עבדו לאללים. למה? מזה ומזה מחייתך, כי אומרים שזה טוב. אומרים שאם אתה תעשה כך וכך לאלה הזו וזו, זו אילת הפריון. אם הוא משתוקק לילדים? אז נכון, אני גם באתי לבית המקדש, נתתי קורבן ונתתי משהו לכהנים והכל. אבל אמרו שאם אני אפנה לאלת הפריון, זה תבונה בשביל שאני אזכה לילדים. למה לא? הוא אין לו רע, אין לו רשע, אין לו ערמה, הוא עושה את זה בתומה. חסר לו את הגג רבותי, חסר לו את השכינה השורה. זה הגג, את היסודות יש לו, פשוט הוא לא יודע מה זה מהות יהודית, אין עורמה. אבל רבותי, מבלי להסביר לגמרי את תקופת בית שני, עוד לא, רק להכין אתכם. בבית שני רבותי, מה קורה? עוסקים בתורה, מדקדקים במצוות. אז אם רבותי הכלים האלה הופכים להיות במקום יעד, במקום מטרה קרדום לחפור בה, קרדום לחפור בה בשביל אהבת כבוד, בשביל אהבת ממון, אז רבותי הריקבון הוא בשורש. הריקבון בשורש, למה? כי מדובר באנשים חכמים. באנשים שלא יתחילו רבותי בעצם הנגע. כי אצלם זה כשר, כי הם חושבים שזה כשר ועדיין רק אנחנו בצעד הראשון להסברת הבעיה הגדולה הזו. למה בבית שני רבותי, יעורו עורו על היצר בו? זה הנקודה החזקה ביותר. כלומר, הוא, וכאן הגמרה מסכמת את העניין הזה כאן כל דור שאין הוא נבנה ביומו מעליל עליו כאילו הוא החריבו. זה סיכום של כל מה שקרה. ז"א אם עדיין לא תיקנו את הנגעים, זה כאילו שהוא חרב. למה? למה לא נבנה בית המקדש? הבחירו יכריע. ולכן יש קטרוג על כל דור ודור. כשאנחנו מחר אם ירצה השם נתברך, נהיה בצום, בקינות. אם אנחנו נחשוב במהלך הצום והקינות, אוי ואבוי מה עשו לנו אבותנו? למה... למה? תראו, אנחנו סובלים, אין לנו מקדש. אז רבותי, ראיה כזו עם כל הכבוד, היא כבר יותר טובה מאשר לאחד שהוא בכלל לא בא לבית כנסת, או בא לבית כנסת סתם. לא מקונן ולא לדעת כלום אבל רבותי אפילו ראיה כזו היא ראיה מוטעית. למה? הם, הם אבותנו אשמים. לא רבותי, אבותינו אשמים בחורבן הראשוני. בחורבן המתמשך באשמה הרובצת על כל דור ודור. זה הבדל גדול מאוד. לכן רבותי, אנחנו רוצים לנסות להבין מה באמת העניין הזה שבית שני, עורו, עורו על היסוד בו. באמת, העניין הזה של החורבן נמצא בצורה זו או אחרת גם כן בתלמוד הבבלי. מפאת קוצר הזמן למרות שהיו שמה דברים מאוד, מאוד חשובים שאנחנו נאמר אותם. מפאת קוצר הזמן אני לא אקרא ולא אבאר אותם. בהזדמנות אחרת, למרות שזה פתוח. אבל אני הייתי רוצה לנסות להבין מה היא שנאת חינם הזו שהיא השורש הרע, שעליו אנחנו היום דור מיותם ולא אבינו שבשמים ולא מקדש. מה היא השנאת חינם הזאת. אנחנו אוספים עוד אמרה שלא נוגעת לבית המקדש. שנוגעת כבר אלינו, לכל בית שלנו, לכל משפחה. בתלמוד הבבלי מסכת שבת לב' עמ' ב', נאמר כך: תן לו, רבי נחמיה אומר, בעבור שנאת חינם נריבו... משהו מעניין, השנאת חינם איננה פוגעת רק במעלות, בבית המקדש. גם במיקרו, גם במסגרות הקטנות שלנו, היא ההרס של התא המשפחתי, התא הקטן, שהוא מרכיב אחר כך את האומה, עוד משפחה ועוד משפחה. ז"א רבותי שהשנאת חינם היא גורם מפורר, מפורר את האומה. משפחה לא יכולה להתקיים בשנאת חינם. אומה לא יכולה להתקיים כאומה בגלל שנאת חינם. משהו, מן איזה חיידק ממאיר שמפורר את התא מחלותו, מגיבושו וזה מפורר. כאן רבי נחמיה אומר, בעבור שנאת חינם... מהי רבותי השנאת חינם שהיא גורמת? התורה אומרת כך, מצוות עשה... מצווה לאהוב את הרע. מצוות לא טעתה לא תשנא את אחיך... אומרת הגמרה במסכת ערכים טפד' עמ' 2 ו... להלכה... התורה מדברת. בשנאת מי? כי יש שני סוגי שנאה, יש שנאה פנימית נסתרת ויש שנאה גלויה. מה זה שנאה גלויה? לא... אתה בא אליו ואומר לו, עשה לי טובה תשאיל לי את קרדומה. אז הוא אומר אני אשאיל לי את קרדומה? אני הרי ביקשתי ממך יום לפני כן ולא נתת לי, לא אתן לך. זו נקמה. אבל רבותי, זוהי שנאה גלויה. לפחות הוא יודע איפה הוא עומד. זה לא שנאה פנימית אלא שנאה גלויה. זה אסור, אסור לעשות דבר כזה... מה הפרוש? בא האדם אומר לי, תעשה לי טובה תשאיל לי כך וכך, אמרתי לו, אני אשאיל לך אני לא כמוך שביקשתי ממך ולא נתת לי. אז יפה שאני נותן לו, אבל נטרתי שנאה וגיליתי אותה כי היא לא נשארה נסתרת. גיליתי אותה. גם שנאה כזו אסורה. לא... אלה הם שני שנאות גלויות. אלה שנאה גלויה שהתורה אוסרת אותם, לא... אבל אם רבה ואוסרת גם שנאה בלב נסתרת שהיא לא באה לידי ביטוי, היא פנימית, נסתרת. אבל יותר מזה רבותי, התורה אומרת, מסור עשה. הוכח תוכיח את... אם מישהו עשה לך משהו, אל תנקום, אל תיתור, אל תשנא אותו בלב. כלומר, אסור לך לשנוא אותו שנאה גלויה. אסור לך לשנוא אותו שנאה פנימית נסתרת. מה עליך לעשות? עליך לבוא להגיד לו, תראה, יחביבי, יחבר שלי, למה עשית לי ככה? הרי מה אני עשיתי? עשיתי כך וכך? זה נקרא הוכח תוכיח... זה לדבר בלשון נעימה, לא בלשון מתגרה. לא בלשון עויינת, לא בלשון דוחה. אפילו שהוא עשה לך משהו. הוכיח תוכיח... כלומר רבותי, אפילו אם יש גורם לשנאה כי פלוני עשה לי משהו, אסור לי להחזיר לו שנאה כנגד הגרוש שלו. בין אם זוהי שנאה גלויה, ועל אחת כמה וכמה שנאה נסתרת. אלא מה עלי לעשות? הוכח תוכיח. להוציא את גורמי השנאה לפרק אותם, שלא יהיו גורמי השנאה. הוכיח תוכיח... עכשיו רבותי, אז מה זה שנאת חינם? זה כשהאדם שונא את זולתו שלא על בסיס גירוי. איך זה יכול להיות רבותי שאדם שונא את זולתו שלא על בסיס גירוי? רבותי, אני מכיר דבר כזה. אני מכיר אדם חכם נכבד לבוש מהודר, יושב על כס רם, עובר אדם עובר אורך לא מכיר אותו, שום דבר. זה תסתכל איזה... מאיפה אתה יודע. מאיפה אתה מכיר אותו? מה גם לו לבטל את האדם האלמוני שעבר שהוא בכלל לא מכיר אותו. זה גסות רוח, כי הרי הוא לא התגרה איתו. ונניח שאותו אדם הוא ריק, מה עליך לעשות כדי שהוא לא יהיה ריק? גש אליו בחן, בחיבה אתה זקוק לעזרה? אולי בוא נשב נלמד. לקרב אותו, אוהב שלום, רודף שלום, קרבן לתורה. אוהב את הבריות. אבל אם אתה לא יושב על... בגלל שאתה עשיר, בגלל שאתה חכם, בגלל שאתה ממלא תפקיד נכבד ואתה מסתכל מלמעלה למטה, על זולת גם זה שלא התגרה בך ואתה מסתכל אה, מי האדם הזה? מנהיג הוא לא... זה גסות רוח, רבותי. זוהי שנאת חינם. זוהי שנאת חינם. או יש עוד שנאת חינם, אה, פלוני, מה?... מה כבר יש לו וילה? מה כבר יש לו מכונית? הוא לא עשה לי דבר, מאומה לא עשה לי. אבל הוא נגד עיני, ואני אוכל את עצמי איך הוא מתקדם ואני דורך במקום. ואני שונא אותו לא בגלל שהוא לא עשה לי, אלא בגלל שמשהו חסר לי. המסכן הזה בכלל לא יודע שאני קיים, והוא רק רואה אותי יוצא לרחוב אני רואה אותו. כל זמן שאני רואה אותו אני חורק שיניים. וכשאומרים לי עליו, כשמספרים לי עליו זה מה פתאום, זה בור ועם הארץ, זה כך וכך. זה כך וכך ואתה בכלל לא מכיר אותו. למה? לא בגלל שהוא כזה, בגלל שככל שההוא עולה אני פוחד. זה המצב שנאת חינם. ז"א רבותי, השנאת חינם מקורה בתפיסת עולם מאוד, מאוד מוטעית. ומהי? עכשיו בואו נגלה אותה. התורה אומרת ואהבת לרעך כמוך. אומר רבנו בספר המצוות מה זה ואהבת לרעך לאחיך... לאחיך באמונה. מה הפרוש? למה הרמבם אומר ככה? לרעך כמוך, מה איכפת לי אח בדת, אח באמונה. רבותי, אדם שאוהב את האח שלו בן אביו, זה לא תמיד רבותי אהבה אשר באמת יש לה יסוד ערכי. הרבה פעמים זה מן נטייה משפחתית חמולתית כזאת בגלל סנטימנטים אבל לא בגלל משהו של ערכים, משהו נשגב בכלל לא. אמא רבותי שאוהבת את בנה, וזה מעשים שהיו, זה יכול להיות רבותי בן פושע שעומד לגרום רע לזולת, את בנה היא תמשיך לאהוב למרות שהוא עושה רע לזולת. זה נקרא אהבה ערכית, לא. אהבה בטבע, רק אם...  אצל האדם, אולי לא יודע. אהבה טבעית, אהבה של יצור חי זה לא אהבה שקשורה לשכל. ואהבת לרעך כמוך זה רבותי אהבת האדם לא בגופו אלא בגלל צלם האלוהים שבו. בגלל... ומי רבותי בצלם האלוהים? זה שהוא אחיך בדת ובאמונה. אם רבותי יהיה יהודי כשר... ממש מזלזל בכל ערכי הקודש, מכיר ויודע. הוא אחיו בדת הוא אחיו באמונה, מה פתאום. מה הוא יותר טוב מגוי? יותר גרוע מגוי אומרת ההלכה. הוא יותר גרוע מגוי. כי אני לא ביולוג, אני לא אוהב את אחי בגלל שנולדנו מאותו גוף מאותה ביולוגיה. אלא אני אוהב את האדם בגלל שנברא בצלם אלוהים. ז"א ואהבת לרעך כמוך אני אשם, כך אומרת התורה,... של האמונה ויותר משזה סניף של האמונה רבותי, וכאן תקשיבו טוב טוב, יותר משזה סניף של האמונה זה האמונה, זה המבחן של האמונה. אם אתה אוהב את הזולת בגלל צלם אלוהים, זה מבחן שאתה מאמין בשם. זה מבחן שאתה מאמין בשם. זה מבחן של האמונה אם אתה אוהב אותו לא בגלל דבר, לא בגלל עושרו, לא בגלל כבודו, לא בגלל גופו, לא בגלל כשרו, אלא רק בגלל צלם האלוהים שבו. זה מבחן שלה אמונה. אבל רבותי ככל שנרעיף שבחים על אהבת הבריות שיונקת את כוחה רק מצלם אלוהים, תבינו עכשיו רבותי מה זה שנאת חינם. שנאת חינם רבותי מקורה בגסות רוח. בגסות רוח רבותי עליה אמרו חז"ל דוחקת את השכינה. מה פרוש דוחקת את השכינה? האדם פשוט מעמיד את עצמו במקום האלוהים. הוא יכול רבותי מאה ברכות ביום לומר, ברוך אתה השם, ברוך אתה השם, ברוך אתה השם רק רואה את האדם מי אתה? ז"א בפה הוא חתיכת תוכי שאומר את שם השם, במבחן האמונה אני קיים. אני ואפסי עוד. אני. אין בלעדיו רק מה צדק הראש ישיבה שמישהו היה אומר, מה זה אני ואפסי עלי? אני והאפס שלי עוד עלי. כן. אפס אפס. זה בדיוק מה האדם שהוא גס רוח. אבל רבותי זה מצער, זה פירושו של דבר הוא אומר את שם השם. אבל במהות בייסוד זה לא אמונה רבותי. האמונה היא קרדום לחפור בו, רק הוא קיים. הוא רומס ודורס אפילו אנשים שלא התחילו איתו. אפילו שלא התחילו איתו. הוא רומס. אז רבותי, מה קרה בבית ראשון? בבית ראשון רבותי, עבודה זרה. איזה עבודה זרה? מדובר באדם תמים שום דבר לא ידע בין ימינו ובין שמאלו. מצד אחד מניח תפילין, מצד אחד את העבודה זרה, אבל הוא לא ערמומי יש לו את יסודות הקדושה, בגלל התמימות שבו. אבל רבותי בבית שני שמדובר רבותי על למדנים, על גאה תורה על שמדקדקים במצוות אם אצלם היתה גסות רוח, והיתה שנאת חינם. זה רבותי, כל התורה חס ושלום זה רק מסכה. חס וחלילה. בעוד שהדבר העיקרי ביותר, האמונה האמיתית בשם, זה מס שפתיים. לא קיימת. זה לא אני אומר, זה התלמוד אומר, כבד... זה הזעקה של אלפי שנים שבית המקדש לא נבנה. היא התשובה הניצחת הנוראה לדברים הקשים שאני אומר. זה הדברים הקשים. בואו תסתכלו רבותי, דבר נפלא מאוד, גם זה כבר לא נאמר כי אין לנו זמן. בואו נסתכל רבותי, בואו נראה, הנה יש לנו מצווה לא שנאת חינם אז אומר רבי דוד כוכבי בספר... שהוא חיבר, גם על ספר המצוות בעקבות הרמבם כי הוא הולך בדרכו של הרמבם. אז הוא אומר ככה – הוזהרנו מלפנות... שימו לב... שימו לב, השנאה בלב היא שנאה פנימית. היא גורמת רבותי למיתת הנפש כרסומה והתפוררותה, לא כשהאדם מת וכבר לא נושם. הוא פשוט רבותי באישיותו הוא מת מבלי שהוא מרגיש רק בגלל השנאה הפנימית הזאת... ואלה מונעות ממנו מחשבות האמת.... ולא יודעים בכלל שהוא שונא נסתר, כי הוא לא מגלה את זה. ואם השנאה היא... כי זה שנאה גלוייה אז תוכיח. הלאה, שהכוונות... אם שנאת חינם... שנאת חינם זוהי מחלת נפש ממאירה, כך הוא אומר. שנאת חינם, זה חולי, זה ידוע הוא אומר, זה ידוע, שזה חולי ורע... במילים אחרות, אם רבי דוד כוכבי מצמיד את שני האמרות הללו, את מה שהוא אומר שנאת חינם זה מחלת נפש ממאירה, ואם מה שהוא מביא לנו את האמרה שאכן חרבה ירושלים בגלל שנאת חינם. פשוט עם כל הכבוד ללמדנות של אבותנו בתקופת בית שני, הם חולי נפש. צריך לקחת אותם לאשפוז. זה מה שצריך הם חולי נפש, כך אומר רבי דוד כוכבי. אלה יכולים להעמיד רבותי בית מקדש? לחולי נפש כאלה רבותי אין יסודות של קדושה. אורו, אורו... ומשום כך לא נבנה בית המקדש עד היום... תקשיבו טוב טוב, תראו איך הוא הולך בשיטת רבנו... לידי חורבן... כלומר, היא מביאה לחורבן הגוף והנפש השנאת חינם. חורבן הנפש אנחנו כבר יודעים, היא הופכת להיות אישיות קלוקלת. אבל חורבן הגוף? כנראה רבותי זה כאילו יוכח, ואז שנאה, קנאה תחרות. זה מזיק לזה, וזה מזיק לזה, אז גם סובלים רבותי נזקים. כי חרב פיפיות רבותי לא נשארת הורגת והורסת רק בצד אחד. אתה פוגע בחברך, חברך פוגע בך, בצורה כזאת תאכל החרב. אז מה הגענו בשנאת חינם? חרבן הגוף והנפש, כך הוא אומר. ומה מקורה רבותי של שנאת חינם? אז הוא מביא שני סיבות... כלומר, יש אנשים עם פגעים כמו מרה שחורה, רע להם, אוף כל דבר רע להם, חולי נפש. בעלי מרה שחורה. רבותי, אז אני כבר ריככתי במקום בעלי מרה שחורה, הבאתי את הגסות רוח. או רבותי... כלומר, מצד הקנאה תקנא למה יש לו את זה, למה הולך לו, למה ככה? וכתוצאה מכך הוא שונא אותו והנה רבותי, זה שנאת חינם. אז מה הוא אומר?... כלומר, היא מחלה נפשית מאוד, מאוד קשה והיא משפיעה על הגוף... למה? אדם... לכל מיני דברים אחרים, לא רק בנזקים שהחבר שלך גורם לך בגלל שגרמת לו. אלא אפילו אתה מערער את המזג, המזג של הלחויות בגוף, עד כדי כך הוא אומר. ובכל... הרמבם אומר, מוציאים את האדם מן העולם. רק את זה הוא הוסיף הרמבם בפירוש המשנה... רק בגלל הקנאה, שנאה ותאווה. מה הספיק לעשות בחיים שלו? שום דבר. רק לדבר על פלוני וזה, שום דבר. דברים מהותיים אין. אבל רבי דוד כוכבי אומר, לא רק מוקיעים את האדם מן העולם, אלא האדם יוצא מן העולם לפני זמנו. לפני זמנו, הוא הטיל רוע, וזה נגמר מהר. אמנם מי... זה ההוא שאהב את עצמו לא שישנא חברו... יש קנאה אחת טובה... כל הכבוד. אדם ישאף להיות כזה. זה רבותי לא שנאת החבר, זה אהבת, אהבה עצמית במובן החיובי לטפח את צלם האלוהים שלך כשהוא משתמש בשבילך בבואה, בבואה מקרינה, זה כן. זה קנאת סופרים רבי חוכמה. אבל כשאתה רואה את אחד פלוני, בכל הזדמנות שיש לך רק מישהו שואל אותך, מה דעתך על פלוני? זה אה, סתם. זה, תיזהר ממנו. זה כך וכך. מה אתה אומר? למה? קנאה, קנאה, זה מחלת נפש רבותי. זו מונעת את בניין בית המקדש. כי רבותי מחלה כזו האדם שחולה אותה, הוא אפילו לא יודע שהוא חולה אותה. למה? כי הוא מסתכל אני עוסק בתורה, אני מדקדק במצוות ומה, אני צריך בסה"כ מדבר על אדם שהוא באמת לא בסדר. האדם הזה הוא יותר מדי שוויצר, יותר מדי, עושה כאילו הולך לו. אתם שמים לב? המחלה הנפשית יודעת לתרגם את ההפך. אז אם הוא לא מגלה את המחלה עוונו נסתר. עם עוונו נסתר... וככה בית המקדש ממשיך להיות חרב. אמרתי לכם רבותי, אמרתי לכם שרבי יוחנן בן... לקוחים מתוך תוספת ההנחות. אז אקריא לכם את זה כדי שנסיים את הסיומת שלא הובאה בתלמוד הירושלמי. שימו לב, אומר רבי יוחנן... עכשיו אנחנו כבר לא מתקשים להבין רבותי, למה שנאת חינם של בית שני חמורה מעבודה זרה וגילוי עריות של בית ראשון. כי עבודה זרה וגילוי עריות של בית ראשון, אם נשתמש בלשון רק בשל החידוד, המודל של נהגי המוניות. זה מבחן ליהדות, פנינים... זה כלום. זה רק חסר דעת. אבל רבותי, שבט של תורה, שבט שמדקדק בתורה ומצוות, מדקדק במצוות ויש אצלו שנאת חינם, זה רבותי טיפול שורש. עורו אור... הם אפילו לא מגלים את העוון, זה יותר חמור מעבודה זרה. עבודה זרה זה... יש לך עגל זהב, יש לך כך וכך. יגיד הנה, השנאת חינם מה שיש... למי שעושה אותה. זה הסכנה שבתוכה רבותי. בגלל זה החומרה שבה, בגלל זה אנחנו סובלים עד היום. אבל שימו לב מה מסיימת... מתי זה? מה שאנחנו מחכים לו רבותי... מתוך תקווה ואמונה הם אמרו את זה אז, ואנחנו אומרים את זה גם כעת, כן... רבותי, מה מקום לסיום הזה בהקשר למה שאמרנו? אתה הרי צריך לבוא להגיד לי, בית שלישי צריך להיבנה כי זה הבעיה הגדולה. כי בית שני חרב, אתה אמרת לי מה הסיבה, ובגמרה אמרו לי שזה מתמשך, תגיד לי איך זה יבנה. מה עושה... אומר לי, מה יאפיין את בית שלישי וממילא אנחנו מבינים רבותי איך, איך רבותי... המחלה הממארת של בית שני שהיא מתמשכת עד היום, איך היא תעקר? והוא מסתכל, בשביל מה באה היהדות לעולם? היהדות באה לעולם... כלומר רבותי, מה חטאם של הגויים? מה יש להם? סה"כ עושים דבר טוב הגויים? לא מתקרבים לתורה, חורשים, בונים, אלמלהם מה היה לנו מבניין העולם? בהמות, בקיצור בהמות. כמה בונים את העולם, למה לא?... הגוי רבותי מעמידה את האדם במקום האלוהים. כשהיהדות נלחמת נגד הגויות, היא נלחמת רבותי לא רק נגד העבודה זרה שמשתחווים לפסל אלא רבותי היהדות באה ואומרת אצלי האדם הוא בעל מהות אחרת. לא האגו, לא האני, לא הבמתיות, אני עומד במרכז במוקד, אלא האלוה מי אני בסה"כ האדם? רצה... כלומר, כל תורת השם בין אדם למקום ובין אדם לחברו, מה מגמתם לעשות? לבנות אדם ממהות אחרת, שהוא בצלם אלוהים. שאיך שאני רק הולך שהוא יתיישר נגדי תמיד. אני רואה את האדם כבר בורחים, אני רואה את עצמי בשר למלאכים שיוויתי לשם נגדי תמיד, כל הזמן. אז רבותי, זה עסק אחר.... הכל מלא שכינה במצב כזה. בסגנון כזה הכל מלא שכינה. מה עושה הגויות? כלום. אני האדם, מתאגרף, מתאגרף, שחקן, סופר, הישגיות, הישגיות. זה התרבות הגויים. ההישגים, האני, העושר, הקריירה, זה הגישה הגויית. יהדות רבותי שקולטת את הגויות מעמידה את האדם באמצע, זה גויות. רק גויות על ידי יהדות. גויות שמונעת רבותי את קדושת החיים. כי בית מקדש לא יכול לבוא רבותי, כשהאדם הוא הבמה... הכניעה, האלוהים נמצא במרכז, לא אנחנו. ולכן רבותי היהדות צריכה להתרחק מן המחלה הממארת הזאת אז מילא רבותי יהודי המערות שהתרוקנו מתורה ומצוות ומעמידים את האדם במרכז, מה אפשר לעשות?... לא ידעו, לא יבינו... אבל אם רבותי שבט התורה גם הוא יש לו את העניין של במה, של העמדת האדם במרכז הכובד היוקרה, הגסות רוח, זה רבותי מונע את בניית בית המקדש. בה מונע את בית המקדש. בית שלישי אומרת התוספתה אפילו הגויים, אפילו הגויים יכירו במרכזיותו של האלוהים בכל החיים. הוא הנעלה ציון... נעלה להר השם. ז"א לעתיד לבוא, בית שלישי יבוא כשהיהדות תוציא את האדמיות ממרכז החיים, תוציא את הגסות רוח תוציא את השנאת חינם, תעמיד במרכז רק את האלוה, ולא היא בלבד תעמיד כך את החיים אלא היא תצליח להקרין את האמונה הזו על כל הגויים. הגויים יראו מה איכות החיים שבמרכזם עומד האלוה, ואז מה שמנבא לנו הנביא... במהרה שהקדוש ברוך הוא נתפלל מעומק הלב היום בערב ומחר, עם כל התענית ועם כל הלב, נתפלל מציאות הלב שהקדוש ברוך הוא יעלה עלינו רוח ממרומים על מנת שנשכיל לגלות את נגענו ולהשיר אותם, להסיר אותם כדי שנהיה מתאימים. בשביל להיות מתאימים שהקדוש ברוך הוא ישרה שכינתו בתוכנו, ויזכה אותנו להביא את משיח צדקנו, ויבנה את בית מקדשנו במהרה בימינו אמן. במהרה בימינו אמן. מהרה בימינו אמן.

לקריאה נוספת

מוצרים נבחרים

עם פירוש הרב יוסף קאפח זצ"ל
מחיר: 
₪68.00
להכיר את כל תריג מצוות!
מחיר: 
₪58.00