כיצד הרמב"ם מפרש "טעימה" של אוכל?
כיוון שבהלכות ברכות פרק א' הלכה ב' רבינו אומר שניתן לבלוע עד רביעית ללא ברכה וזו ה"טעימה", אך בהלכות תענית פרק א' הלכה י"ד הוא אומר ש"טעימה" היא עד רביעית ואסור שיבלע.
כיוון שבהלכות ברכות פרק א' הלכה ב' רבינו אומר שניתן לבלוע עד רביעית ללא ברכה וזו ה"טעימה", אך בהלכות תענית פרק א' הלכה י"ד הוא אומר ש"טעימה" היא עד רביעית ואסור שיבלע.
א. מדוע סומכים על הדעות שאין איסור לשמוע הקלטה של כלי שיר והרי ממה שכת"ר ,,וכל כלי שיר" משמע גם בהקלטה?
ב. האם ראוי לסמוך על זה?
ג. האם בחולו שלמועד, ראשי חדשים, חתונה, יום העצמאות ויום ירושלם וכדומה יהיה מותר לשמוע כלי שיר (אפילו אמיתיים)?
אבל שיושב שבעה בתוך תשעה באב יכול להשתתף בתפילות יום ט' באב בבית הכנסת הכולל קינות על חרבן ירושלים וקריאת איוב כמנהגינו?
שלום הרב,
א. למה מותר לשמוע שירים בהקלטה והרי רבנו כתב 'וכל משמיעי קול'?
ב. מה הדין באורגן?
ג. מה הדין בכלי נגינה שנשמעים ע"י מקרופון בהופעה חיה?
תודה רבה