הדיון ההלכתי אודות מנהגים שונים בערב יום הכיפורים, תוך התמקדות בשאלה האם אומרים תחנון ונופלים על פניהם בתפילות השונות. נביא דעות שונות של פוסקים, ביניהם מהריץ והרמב"ם, ונצביע על סתירות לכאורה במנהגים הקיימים, במיוחד כאשר ערב יום הכיפורים חל בשבת. למרות זאת, נדגיש את חשיבות האחדות ומציין מנהג של עטיפת טלית בערב יום הכיפורים המשותף כיום לרבים. לבסוף, הרב מזכיר את הצורך האישי לבקש סליחה ולפייס אחרים לפני יום הכיפורים.
1. שאלת נפילת אפיים בערב יום הכיפורים:
- נפתח בשאלה מדוע אין אומרים "נפילת אפיים" ותחנונים לא באשמורת ולא בתפילת שחרית בערב יום הכיפורים, בניגוד לערב ראש השנה. הוא מצטט את דברי המהריץ בסידור עץ חיים טען כי אין נופלים על פניהם משום שערב יום הכיפורים נחשב ל"יום טוב גמור".
- ציטוט: "'יום טוב גמור הוא' כלומר מהריץ עצמו מרגיש שיש כאן מה משהו קצת לכאורה קשה שהרי בערב ראש השנה הוא אמר שנופלים על פניהם באשמורות ורק בשחרית לא ואילו כאן הוא אומר אין נופלים על פניהם לא באשמורת ולא בשחרית ותרץ ואמר כיוון שערב יום הכיפורים נחשב ליום טוב גמור."
- הדובר מסביר כי הביטוי "יום טוב גמור" אינו מתייחס להגדרה ההלכתית המלאה של יום טוב (שכן אין איסור מלאכה ואין קידוש), אלא לכך שמדין תורה מצווה לאכול ביום זה, כהכנה לצום. הוא מזכיר את האמרה "כל האוכל בערב יום הכיפורים בתשיעי מעלה עליו בכתוב כאילו צם תשעי ועשירי".
- הוא מביא את קושייתו של מורי דוד, נכדו של המהריץ, אשר תמה מדוע ביום הכיפורים עצמו אומרים תחנון ונופלים על פניהם בכל התפילות, ואילו בערב שלו לא. הוא מציין את ההיגיון שבשבת, בה אין אומרים תחנון, ולכן גם במנחה שלפניה לא אומרים, אך ביום הכיפורים עצמו התחנון נאמר תמיד.
- ציטוט: "פלא הרי ביום שבת שאין אומרים תחנון אז ממילא גם במנחה של פניו לא אומרים תחנון אבל יום הכיפורים עצמו כל הזמן אומרים תחנון אפילו בערב אפילו בלילה אומרים תחנון ערבית שחרית מוסף מנחה נעילה כל הזמן אומרים תחנון אז מה שיך לומר שמנחה שלו לא יאמרו תחנון וכל שכן בול שכן שחרית שלו וכל שכן באשמורת כך הוא מקשה."
- הדובר מציג את תשובתו של מורי דוד, אשר נכנע לדברי סבו (המהריץ) וטען שהטעם לכך הוא שמדין היה ראוי לאכול ולהתענג ביום זה כי הוא יום טוב, ולכן מקדימים את האכילה בתענוג, ולכן לא אומרים נפילת אפיים. הוא מציין כי הסבר זה אינו מיישב לחלוטין את הקושיה.
- הוא מזכיר את דברי מורי שמעון סלוח, המוציא לאור של סידור "עץ חיים", הטוען כי המקשים לא עינו בדברי המהריץ בתשובה בחלק ג' סימן קנ', שם המהריץ מביא טעמים אחרים לאי אמירת "צדקתך" ונפילת אפיים.
- הדובר מדגיש את הקושיה החזקה יותר השנה (תשס"ח) שיום הכיפורים חל בשבת קודש. הוא מציין שגם ביום השבת עצמו נופלים על פנינו בגלל יום הכיפורים, דבר המראה את גודל ההכנעה הנדרשת.
- ציטוט: "מה יש לנו יותר גדול מכך כדי להראות איך בגלל יום הכיפורים שצריך להראות הכנאה לפניו יתברך? הכל נטחה מפני הדבר הזה. הכל נטחה."
- הוא מזכיר כי בראש השנה שחל בשבת לא נהגו לומר "אבינו מלכנו", אך כיום אומרים זאת, דבר המצביע על סתירות במנהגים.
- הדובר מביא את דברי רבנו בהלכות תפילה, פרק חמישי, הלכה טו', הקובע שאין נפילת אפיים בשבתות, מועדים, ראשי חודשים, חנוכה, פורים ובמנחה של ערבי שבתות וימים טובים. הוא מציין כי למרות זאת, בגלל יום הכיפורים, נופלים על פנינו גם בערבית של שבת זו.
- לסיכום נקודה זו, הדובר מציין שלמרות שלפי הדין היה ראוי ליפול על פנינו גם באשמורת של ערב יום הכיפורים (בגלל ההכנה ליום הכיפורים שחל בשבת), בפועל לא נוהגים כך, בין היתר בגלל דברי המהריץ ומחשש למחלוקת, למרות שהדבר מעורר קושי הלכתי. הוא מדגיש את חשיבות השלום.
2. מנהג ההתעטפות בטלית מבעוד יום:
- הדובר מציין כי אפילו אשכנזים וספרדים כותבים בספריהם שמצווה להתעטף בטלית בערב יום הכיפורים ולברך עליה מבעוד יום.
- ציטוט: "אפילו אשכנזים אפילו הספרדים כותבים בספריהם שהיום מצווה להתעטף בטלית מבעוד יום ולברך עליו ולברך עליו."
- הוא מתאר את מנהגם הקבוע של בני עדות המזרח להתעטף בטלית מהבית לבית הכנסת בכל שבת, יום טוב וראש השנה, ומברך על כך שעתה גם בני עדות אחרות מצטרפים למנהג זה בערב יום הכיפורים.
- ציטוט: "אנחנו מנהגנו כל שבת לא רק ביום הכיפורים כל שבת כל יום טוב כל ראש שנה שאנחנו עטובים בטלית מן הבית עד לבית הכנסת עכשיו ברוך השם הם חוברים אלינו כל עמך בית ישראל, כל עמך בית ישראל יוצאים עטופים בקליטות מבתיהם לבתי כנסת ממש כמלאכי השרת."
- הדובר מעודד לפרסם מנהג זה כדי ש"נוכל כולנו להיות מלאכי השרת ולזכות בהשראת שכינה על מנת שנוכל להטהר". הוא מציין שניתן לראות זאת בבני ברק וירושלים, שם כולם יוצאים עטופים בטליתות בערב יום כיפור.
3. ענייני חשבון נפש ובקשת סליחה:
- הדובר מדגיש כי כל אחד צריך לעשות חשבון נפש, לזכור למי הוא חייב ולפרוע חובות.
- ציטוט: "היום כל אחד ואחד ישום את עצמו ימות עצמו את מי הוא עליו למי הוא חייב על מנת לפרוע חובות על מנת לסלק עוש קים על מנת לבקש סליחה."
- הוא מזכיר שהקב"ה אינו מכפר לאדם עד שיבקש סליחה מחברו.
- ציטוט: "והקדוש ברוך הוא איננו מכפר לנו אלא אם כן נבקש סליחה מחברנו."
- הדובר מבקש באופן אישי סליחה מכל מי שנפגע ממנו, ומבקש ממי שחייב לו להזכיר לו. הוא פונה גם למי שמתבייש לבקש סליחה ממנו ומבקש את מחילתו.
- הוא מסיים באיחול שהקב"ה יחון, ימחול ויסלח לכל.
4. סעודה מפסקת:
- הדובר מזכיר כי יש לסיים את הסעודה המפסקת.
במסמך זה הודגשו שאלות הלכתיות הנוגעות למנהגי ערב יום הכיפורים, במיוחד סוגיית נפילת אפיים, וכן חשיבות מנהג ההתעטפות בטלית. כמו כן, הודגשה חשיבות עריכת חשבון נפש ובקשת סליחה לקראת יום הכיפורים.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
עקירת הישוב עמונה – מורה לנבוכים
אתמול צפיתי כמו כל בית ישראל בתמונות המזעזעות מהפינוי/גירוש מהישוב עמונה. ובכיתי. ואין זה בושה לבכות ואף יש חובה לבכות. אלא שיש מבוכה על מה לבכות. שהרי נאמר "שם ישבנו גם בכינו", וכבר היה לנו גוש קטיף, על חולות גוש קטיף שם ישבנו גם בכינו. ועכשיו על הרי וגבעות עמונה שם ישבנו גם בכינו. אלא הבכי איננו ביטוי לרגשות בלבד, זה נכון, שרואים מראות מזעזעים, כיצד נגררים אנשים מבתיהם, נשים וטף, ומדובר בין אחים לאחים וזה פינוי וגירוש לאנשים שהיו עשרים שנה אז הדמעה מצויה מכח ההתרגשות והצער.
היום הרת עולם
שלום לרב
רציתי לשאול לגבי תימנים שנוהגים לתקוע בתפילת מוסף בחזרת הש"ץ לאחר התקיעות מי אומר את היום הרת עולם התוקע או שליח ציבור?
תשע קולות
לק"י שלום לכבוד הרב,
בהלכות שופר פרק ג' הלכה ו נפסק : "שמע תשע תקיעות מתשעה בני אדם כאחד, לא יצא אפילו ידי אחת". האם כוונת רבנו שכל אחד תקע תקיעה אחרת, כפי שניתן להבין מהלח"מ או שמא כולם תקעו כאחד אותם תקיעות על הסדר ולא יצא משום שתרי קולות לא משתמעי?.
"בהוראת שעה אפילו בימינו ניתן לגזור מוות"
"אין צל של ספק שאדם שאמון על מסמכים סודיים והוא כשל ומעד, זה נקרא 'שוגג שעולה לו זדון', זאת משום שאדם מועד לעולם ובמיוחד במסמכים כאלה שהשומר עליהם אמור לדעת באיזו מידה צריך לפקח עליהם".
"על אחת כמה וכמה כשמדובר בחיילת, שעשתה את מעשיה מתוך גישה אידיאולוגית ורצתה לקדם אג'נדה מדינית שהיא מאמינה בה, ניתן להרשיע אותה בריגול".
"ברור שלוקחים בחשבון האם המורשע הוא בעל עבירות בעבר או לא", הדגיש הרב, "אבל כאן אין מקום לשיקול מסוג זה, משום שמדובר פה במעשה אידיאולוגי, מה שעלול לגרום לה גם בעתיד, לחזור על אותה עבירה".
תשלום עבור חניה בזמן שביתה
עמוד הראשי של אחד מעיתוני היום פורסמה הכותרת הבאה: "יום חג לנהגים-אין דוחות חנייה" בעקבות שביתת רשויות. בזמנו היה לי ויכוח עם חבריי (אנחנו בוגרי ישיבת הסדר) ונתפסתי כחריג בעומדי על דעתי שלשביתת פקחים אין קשר לחובת הנהג לשלם משום שזהו מס ציבורי שהולך לרשות ומי שחונה ומשתמש בשירות מקבל עליו ממילא את החובה לשלם בהסכמה מעצם השימוש בשירות. טענתי שאי תשלום הינו גזל הרבים כיוון שזה כספי ציבור בסופו של דבר. האם אכן דעתי בטעות יסודה?
תודה
קנית תפילה בר"ה
שלום לכבוד הרב.
עבר בראשי לבקש מאבי שיקנה קטעים מסוימים בתפילת ר"ה ויתן אותם לאנשים שהם באמת ראויים לאמרם, כדי שאני ארגיש את אימת יום הדין, וזה לא יעבור לי כמו חג רגיל. האם זה דבר נכון לעשותו? או שמא לא? ציבור המתפללים אצלנו לא שומר מצוות במלואם ובגלל זה כ"כ קשה לי עם קטעים מסוימים כאלה שהם קונים ובאמת קשה להתחבר ככה לתפילה. אני מנסה לחשוב שאותם האנשים הרהרו בתשובה אך זה עדיין קשה לי. אודה לתשובתך.