הרב דן בהדלקת נרות בערב יום הכיפורים, במיוחד כאשר הוא חל בשבת. הוא מציין הבדלים במנהגים בין אשכנזים לספרדים בנוגע לברכה הנאמרת. הטקסט מציג חידוש הלכתי המחייב הדלקה עם ברכה גם כשאין אכילה, בגלל טעמים נוספים כמו שלום בית. דברי הרב המובאים מדגישים את חשיבות המנהג אף בנסיבות אלו.
מקור: קטעים מקובץ שמע "17570.MP3" (תמלול חלקי)
נושא מרכזי: הדיון עוסק במצוות הדלקת נרות בערב יום הכיפורים כאשר הוא חל ביום שבת, תוך התמקדות בהבדלים בין מנהגים, הצורך בברכה, והחידוש ההלכתי הכרוך בכך בהקשר של טעמי המצווה.
נקודות ומובאות מרכזיות:
- חובת הדלקת נרות: הדובר מציין כי "היום חובה בערב יום הכיפורים הדלקת נרות לערב יום הכיפורים". הוא מוסיף כי בעבר, הדלקת הנרות בערב יום הכיפורים (שלא חל בשבת) הייתה תלויה במנהג, ומי שנהג להדליק עשה זאת "בלי ברכה".
- הדלקה עם ברכה בשל שבת: כאשר ערב יום הכיפורים חל בשבת, המצב שונה: "אבל היום עם ברכה בגלל שבת". הסיבה לכך היא קדושת השבת והחובה להדליק נרות לכבודה.
- חילוקי מנהגים בין אשכנזים לספרדים: הדובר מתייחס למנהגים שונים בנוסח הברכה: "יש מאתנו אשכנזים והספרדים שנהגו לומר להדליק נר לכבוד שבת ויום הכיפורים אצלנו איננו כן אלא אומרים להדליק נר של שבת בלי יום זה עיקר החיוב." כלומר, יש הנוהגים לכלול את יום הכיפורים בברכה, אך מנהג אחר הוא להתמקד בהדלקת נר של שבת בלבד, וזהו "עיקר החיוב".
- חידוש הלכתי למרות היעדר טעם האכילה: נקודה מרכזית בדברי הדובר היא החידוש ההלכתי בנוגע לברכה. הוא מסביר כי "אף על פי שאחד הטעמים של הדלקת הנרות לשבת הוא האכילה אבל מאחר יש כמה טעמים ביניהם שלום בית ועוד כמה טעמים אומר מורי חובה להדליק עם ברכה למרות שאין את גורם האכילה וזהו חידוש גדול וחשוב ואמיתי רבי חנן בן".
- הדובר מציין שטעם מרכזי בהדלקת נרות שבת הוא "האכילה", כלומר, הכנת האווירה והתאורה לסעודות השבת.
- למרות זאת, בערב יום הכיפורים החל בשבת, אין אכילה.
- על אף היעדר טעם האכילה, הרב שלו (המכונה "מורי") קובע שיש "חובה להדליק עם ברכה" בשל טעמים אחרים של המצווה, כגון "שלום בית".
- הדובר מדגיש כי זוהי "חידוש גדול וחשוב ואמיתי".
- ציטוט משם הרב חנן בן: הדובר מסיים את הקטע בציטוט "רבי חנן בן", דבר המרמז שאולי החידוש ההלכתי או מקור דברי הרב מיוחס לרב זה.
סיכום:
קטע השמע דן בסוגיה ההלכתית של הדלקת נרות בערב יום הכיפורים כאשר הוא חל בשבת. הדובר מסביר את החובה להדליק נרות עם ברכה בשל קדושת השבת, תוך התייחסות למנהגים שונים בנוסח הברכה. הנקודה המרכזית היא החידוש ההלכתי המחייב הדלקת נרות עם ברכה למרות היעדר טעם האכילה (מאחר ויום הכיפורים הוא צום), וזאת בשל טעמים אחרים של מצוות הדלקת נרות, כגון שלום בית. חידוש זה מיוחס על ידי הרב שלו והדובר רואה בו דבר גדול וחשוב. הקטע מסתיים בהזכרת השם רבי חנן בן, שייתכן ויש לו קשר לסוגיה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
"זכות הציבור לדעת", האומנם בכל עת וללא הגבלות?
מהם הקווים האדומים שיש לשמור ע"מ שלא לערער את הסדר החברתי בבחינת: "לית דין ולית דיין"?
מהו הרציו הטמון במשפט התורה בדרכים שמציע לשיפוט אישיות בכירה שסרחה תוך העמדת פתחי תשובה לאותה אישיות?
האם ההסתערות התקשורתית במסווה של "זכות הציבור לדעת" יכולה להחליף את מוסדות השיפוט?
ענייני כפרה לפי הרמב"ם
הרב שלום.
הרמב"ם בשני המקומות מדגיש שענייני כפרה מסור רק לה' יתרומם. ואין שוקלים עוונות וזכיות רק בדעתו של אל דעות.
אם כך מה מקום לחכמים לציין עונש מול עבירה.
נשים מתות בלידה בגלל שלא שמרו מצוות חלה. רעב בא בגלל...
אשמח להסבר. כי זה הטריד אותי כל השבוע....
מה דין אבידות המונחות במוסדות ציבוריים?
האם מוסדות ציבוריים נחשבים כרשות הרבים לעניין השבת אבידה?
האם יש משמעות לאבידה שאין לה דורשים מעל שנה?
מה דין אבידה שנראית כמונחת ולא כאבידה?
כיצד ראוי שינהגו מנהלי המוסדות בעניינים אלו והאם יש בכוחם להפקיע מרשות הבעלים ע"י התקנת תקנה?
האם רשאי יהודי שומר מצוות לסרב להעיד בבית משפט למרות שבכך גורם איבוד ממון לאחד הצדדים?
מה גובר על מה, חובת העדות למי שיש בידו עדות או האיסור להעיד בערכאות שדנים שלא עפ"י דין תורה?
כיצד יש לפעול, אם כן, מבחינת ההלכה בנסיבות כאלו ע"מ "שלא יצא חוטא נשכר"?
תקיעת שופר
לכבוד הרב שלום. ברצוני לשאול מה דינו של בעל תוקע. שבסדר התקיעות למשל בתשר"ת, תקע תקיעה כהלכתה כמו כן גם שברים ותרועה, אולם בתקיעה האחרונה בסדר התשר"ת התקיעה לא נשמעה טוב האם צריך הוא לחזור על כל הסדר או רק על הקול שלא היה טוב במקרה דנן בתקיעה האחרונה. אודה לרב אים יצורפו מקורות לעיון.
בתודה ובברכה.
האם לעובר יש זכויות בירושה למרות שטרם יצא לאויר העולם?
האם אב רשאי לזכות במתנה לבנו העובר למרות שטרם בא לעולם?
כיצד מחלקים לפי דין תורה ירושה כאשר ישנו יורש בכור, האם קיום העובר ישפיע על שיטת החלוקה?
האם העובר מעכב את חלוקת הירושה עד שיוולד?
מה יעשו האחים שחלקו לאחר שיוולד העובר?
צום יום הכיפורים ליולדת ולמעוברת
1 אני שבוע לאחר לידה. מה לעשות בצום יום הכיפורים? התינוק רק יונק.
2 מה לעשות בחודש תשיעי בצום יום הכיפורים?
צום יום כיפור למניקה ובהריון
כבוד הרב שלום,
לקראת יום הכיפורים, אשמח לקבל הדרכה הלכתית כיצד עלי לנהוג לגבי הצום.
אני נמצאת כעת בשבוע ה-9 להריון, ובמקביל מניקה את בתי בת השנה. חשוב לי לציין שהיא אינה אוכלת מוצקים בצורה טובה, כך שעיקר התזונה שלה (כ-80%) עדיין מתבסס על ההנקה.
אשמח לדעת מה ההלכה אומרת במצב זה של הריון והנקה במקביל.
תודה רבה וגמר חתימה טובה,