הרב דן בהדלקת נרות בערב יום הכיפורים, במיוחד כאשר הוא חל בשבת. הוא מציין הבדלים במנהגים בין אשכנזים לספרדים בנוגע לברכה הנאמרת. הטקסט מציג חידוש הלכתי המחייב הדלקה עם ברכה גם כשאין אכילה, בגלל טעמים נוספים כמו שלום בית. דברי הרב המובאים מדגישים את חשיבות המנהג אף בנסיבות אלו.
מקור: קטעים מקובץ שמע "17570.MP3" (תמלול חלקי)
נושא מרכזי: הדיון עוסק במצוות הדלקת נרות בערב יום הכיפורים כאשר הוא חל ביום שבת, תוך התמקדות בהבדלים בין מנהגים, הצורך בברכה, והחידוש ההלכתי הכרוך בכך בהקשר של טעמי המצווה.
נקודות ומובאות מרכזיות:
- חובת הדלקת נרות: הדובר מציין כי "היום חובה בערב יום הכיפורים הדלקת נרות לערב יום הכיפורים". הוא מוסיף כי בעבר, הדלקת הנרות בערב יום הכיפורים (שלא חל בשבת) הייתה תלויה במנהג, ומי שנהג להדליק עשה זאת "בלי ברכה".
- הדלקה עם ברכה בשל שבת: כאשר ערב יום הכיפורים חל בשבת, המצב שונה: "אבל היום עם ברכה בגלל שבת". הסיבה לכך היא קדושת השבת והחובה להדליק נרות לכבודה.
- חילוקי מנהגים בין אשכנזים לספרדים: הדובר מתייחס למנהגים שונים בנוסח הברכה: "יש מאתנו אשכנזים והספרדים שנהגו לומר להדליק נר לכבוד שבת ויום הכיפורים אצלנו איננו כן אלא אומרים להדליק נר של שבת בלי יום זה עיקר החיוב." כלומר, יש הנוהגים לכלול את יום הכיפורים בברכה, אך מנהג אחר הוא להתמקד בהדלקת נר של שבת בלבד, וזהו "עיקר החיוב".
- חידוש הלכתי למרות היעדר טעם האכילה: נקודה מרכזית בדברי הדובר היא החידוש ההלכתי בנוגע לברכה. הוא מסביר כי "אף על פי שאחד הטעמים של הדלקת הנרות לשבת הוא האכילה אבל מאחר יש כמה טעמים ביניהם שלום בית ועוד כמה טעמים אומר מורי חובה להדליק עם ברכה למרות שאין את גורם האכילה וזהו חידוש גדול וחשוב ואמיתי רבי חנן בן".
- הדובר מציין שטעם מרכזי בהדלקת נרות שבת הוא "האכילה", כלומר, הכנת האווירה והתאורה לסעודות השבת.
- למרות זאת, בערב יום הכיפורים החל בשבת, אין אכילה.
- על אף היעדר טעם האכילה, הרב שלו (המכונה "מורי") קובע שיש "חובה להדליק עם ברכה" בשל טעמים אחרים של המצווה, כגון "שלום בית".
- הדובר מדגיש כי זוהי "חידוש גדול וחשוב ואמיתי".
- ציטוט משם הרב חנן בן: הדובר מסיים את הקטע בציטוט "רבי חנן בן", דבר המרמז שאולי החידוש ההלכתי או מקור דברי הרב מיוחס לרב זה.
סיכום:
קטע השמע דן בסוגיה ההלכתית של הדלקת נרות בערב יום הכיפורים כאשר הוא חל בשבת. הדובר מסביר את החובה להדליק נרות עם ברכה בשל קדושת השבת, תוך התייחסות למנהגים שונים בנוסח הברכה. הנקודה המרכזית היא החידוש ההלכתי המחייב הדלקת נרות עם ברכה למרות היעדר טעם האכילה (מאחר ויום הכיפורים הוא צום), וזאת בשל טעמים אחרים של מצוות הדלקת נרות, כגון שלום בית. חידוש זה מיוחס על ידי הרב שלו והדובר רואה בו דבר גדול וחשוב. הקטע מסתיים בהזכרת השם רבי חנן בן, שייתכן ויש לו קשר לסוגיה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
ראש השנה ויו"כ
שלום לכבוד הרב ויישר כח על כל פועלו 3 שאלות 1. ידוע כי תהליך התשובה מורכב מכמה חלקים א. עזיבת החטא .ב. יסרו ממחשבתו ג. יגמור בליבו שלא יחזור ד. יתנחם על שעבר . בכל הוידווים שראיתי יש רק את החלק של "יתנחם על העבר" איך יתכן שבכל התפילות של יו"כ אין אנו עושים תהליך תשובה מסודר ? 2. בראש השנה נפתחים 3 ספרים וכו' האם זה הגיוני שברעיון יו"כ הוא רק לחלק מסוים בעם ולא לצדיקים או לרשעים מה ההסבר מה הרעיון העומד מאחורי יום הכיפורים עצמו מצגד אחד רבנו כותב שהוא יום תשובה ומצד שני יום שנתנה לבינוניים אפשרות לחזור בתשובה 3. כמה זמן צריכה להיות כל תקיעה/תרועה ושברים בשניות תודה רבה
סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.
השבת משפט התורה בישראל: תגובת קורא למאמר ״הדרך להטמעת משפט התורה״
לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו
הנדון: תגובה לתשובתך "הדרך להטמעת משפט התורה" – בשבע - פרשת קרח תשפ"ד
החיים השלום וברכה המשולשת בתורה לכב"ת וכל ב"ב שיחי'.
קראתי בעיון ושימת לב את מאמרך היקר המבאר בטוב טעם ודעת סוגיה בעלת חשיבות עליונה של משפט התורה בתקופתנו וראוי לציין את סגנון הדברים הכתובים בשפה ברורה ובהירה בבחינת "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו" ( משלי כ"ה יא').
יום כיפור
שלום לכבוד הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו! לצערי, אני סובל מבעיה של מיגרנה (כאבי ראש חזקים מאוד) ברוב הפעמים שאני צם אני מקבל את התקף המיגרנה ולצערי מושבת כמעט לחלוטין, קשה לי לתפקד, אני שוכב במיטה, צריך שקט וחושך, ברצוני לדעת, אם במידה ואקבל התקף כזה בצום יום הכיפורים (בע"ה נקווה שלא), כיצד עליי לנהוג מבחינת התענית? האם להמשיך לצום כרגיל? או שאוכל לשתות מעט? או לאכול דבר מה בפחות מכשיעור? אודה לרב על תשובתו. תכתב בספר החיים ובספר הזיכרון!
האם ישנם מצבים ששותפים יתחלקו ברווחים בחלקים שווים למרות ששעורי ההשקעה שלהם היו שונים?
האם מותר להשתתף עם גורם נוסף ע"מ לזכות בפריט חינם המוצע במבצעים למי שרוכש כמות מינימלית מאותם פריטים?
היש הבדל בדין אם נעשה מעשה קנין לקיום השותפות?
היש הבדל בין השקעות בשותפות לצרכי קניה ומכירה עסקית לבין השקעה המיועדת לשימוש וצריכה מיידית?
חוב שהגיע מועד פרעונו, האם רשאי לתבוע פרעון בכל מקום בעולם?
הישנן נסיבות שבית הדין לא יאשרו למלווה תביעתו לפרעון בחו"ל כאשר ההלוואה ניתנה בא"י?
מה המבחן של "כדי קיומו" של החייב, האם גם כשמדובר בכספים בידי סוחר שנועדו לקנות סחורה בתנאים מיוחדים?
האם חייב רשאי לפרוע את חובו בכל מקום בעולם למרות שלעיתים אין זה נוח למלוה לקבל את הכסף באותו מקום?