שימוש בכלי למיצוי תה בשבת-האם נחשב לבורר?

1. הכנת תה בשבת באמצעות כלי ייעודי עם עלים בתוך מסננת: אדם מתאר כלי מיוחד להכנת תה הכולל כלי גדול שבתוכו מוכנס כלי קטן יותר ומחורר. בכלי הקטן והמחורר מונחים עלי תה. בשבת, הוא יוצק מים חמים על עלי התה, והמים הנוזלים לכלי הגדול מקבלים צבע וטעם של תה. השאלה היא האם פעולה זו מותרת בשבת או לא.
2. שימוש במצקת בסיר בישול בשבת: אדם מכניס מצקת לסיר בישול שהוסר מהאש. במצקת יש גם אוכל מוצק וגם מרק, והוא מעוניין בעיקר באוכל המוצק. השאלה היא האם מותר לו להטות את המצקת בתוך הסיר כדי שהמרק יזל חזרה לסיר ויישאר במצקת רק האוכל המוצק.

להלן ניתוח מפורט של הדעות וההסברים שהובאו בקטע השמע:

1. הכנת תה באמצעות כלי ייעודי עם עלים בתוך מסננת:

• הדובר פותח בהצגת המקרה: "הוא ראה לי כלי ש כמו ה* הזה שאותו אני מחזיק ועל גביו שמים כלי יותר מוקטן שמוכנס בפנים והוא מחורר ובאותו כלי קטן שהוא מוכנס בכלי הגדול אז יש חורים ושם באותו כלי קטן מחורר נמצאים עד מלא תה וביום שבת הוא יוצק את המים החמים על גבי אותם עליי תהמים נוזלים לכלי היותר גדול כשהם מקבלים צבע וטעם של ת. האם דבר כזה מותר בשבת או לא?**"
• הדובר מביא ציטוט מה"בנו בהלכות שבת" (פרק ח הלכה יד) העוסק בדין "משמר יין או שמן או מים" – סינון משקאות עם פסולת באמצעות מסננת המיועדת לכך. סינון כזה אסור בשבת מהתורה ("ייצור דאורייתא") אם המסנן כמות משמעותית ("שיעור גרוגרת").
• מותר לסנן יין שאין בו שמרים רבים או מים צלולים באמצעות בד ("סודרין") או חפיפה מצרית כדי להפכם צלולים יותר, כיוון שמדובר במשקה שכבר כמעט נקי מפסולת. "אבל מסננים יין שאין בו שמרים או מים צלולין בסודרין ובחפיפה מצרית כדי שיהיה צלול ביותר כלומר אם יש לנו יין שמצד עצמו הוא בסדר, הוא לא עם הרבה שמרים, אולי הוא קצת אחור. והוא שם את זה על גבי השמרים או בסודרין ובחביבה מצרית כדי שיהיה צלול ביותר. כי מאחר והוא מצד עצמו הוא משקה בלי הרבה פסולת, רק קצת אחור. אז פעולה כזו מותרת בשבת..."
• רבנו (הרמב"ם) התיר לשים מים על גבי שמרים בכדי שיהיו צלולים יותר.
• "מורי" (ככל הנראה רב או פוסק מאוחר יותר) בהערה 39 מסביר שהיתר הרמב"ם לשים מים על שמרים מתייחס למצב בו השמרים נמצאים בקרקעית החבית, ולא בתוך מסננת. מטרת הפעולה במקרה כזה היא שהנוזל הצלול יעלה למעלה והפסולת תשקע.
• לדעת "מורי", אם יש מסננת ועליה שמרים, ויצקים עליהם מים, זה נראה כפעולת סינון ("פעול הצינון") ולכן אסור בשבת לדעת הרמב"ם. רש"י, לעומת זאת, מתיר זאת. "אבל אם יש לי מסננת למעלה ויש לי שמרים במסננת ואני שם מים על גבי אותם שמרים שנמצאים במסננת או אומר מורי לפי רש"י מותר כי כך הוא פירש נותנים מים על גבי משמרת ומשמע שלפי רבנו אסור כי לא התירו אלא לשים מים על גבי פסולת שנמצאת בקרקעית החבית אבל לא בפסולת שנמצאת במסננת כי אז אם אתה שם מים בשמרים שנמצאים במסננת זה לכאורה פעול הצינון ואיך נטיר דבר כזה בשבת ולכאורהם ככה אסור לצעוק מים על גבי השמרים שנמצאים ועל במסננת."
• הדובר מסיק שלמרות ש"מורי" טוען שהרמב"ם אוסר, נראה שאם המים מלכתחילה צלולים ומוזגים אותם על עלי תה במסננת רק כדי לקבל טעם וצבע, ולא לצורך סינון, אז "מורי" עצמו יסכים להתיר, כיוון שאין כאן פעולת סינון. "אבל כשאנחנו לוקחים מים צלולים לחלוטין ואנחנו יוצקים על גבי עלה תשנמצאים במסננת הרי כל המטרה היא לא לסנן את המים אלא המים מקבלים רק צבע וטעם. מאחר ואין בזה שום פעולה של סינון, נראים הדברים שמורי יסכים להיתר שמותר לעשות כן."
• הדובר מציין שהאדם ששאל את השאלה הראה לו כלי ייעודי להכנת תה עם מסננת, מה שמחזק את הסברה שפעולה כזו מותרת בשבת. "וכאמור, הדר ששאל את השאלה הזו, הוא ראה לי כלי ממש כמין טיון מיוחד שהכינו אותו, שזה ספשתי. ומעליו יש כלי א עם על פי בתוך מסננת. זאת אומרת זה מין שיטה כזו שהוא מוכנה לדבר כזה. אז נראים שנראים הדברים שגם מורי יודע שפעולה כזו ביום שבת מותרת".

2. שימוש במצקת בסיר בישול בשבת:

• הדובר מציג את השאלה השנייה: "אשר לשימוש במצקת שכאמור הוא מכניס את המצקת לתוך הסיר וישול ויש במצקת אוכל מוצק עם נוזל והוא מעוניין יותר באוכל מוצק ופחות בנוזל ואז הוא מטא את המתקת ומערה לתוך לתוך חסיר את הנוזל ונשאר לו האוכל המוצג. האם הדבר הזה אסור מדין סינון או לא?"
• הדובר מביא ציטוט משולחן ערוך (אורח חיים סימן שיט סעיף יד) המתיר לשפוך בנחת מכלי לחברו, אך אוסר להמשיך לשפוך כאשר מתחילים לצאת טיפות קטנות ("ניצוצות") מהפסולת, כיוון שזה נחשב לבורר (ברירה) ואסור בשבת. "מרן בשולחן ערוך בן אור החיים סימן ש יט סעיף יד כותב מותר לערות בנחת מכלי לחברו ובלבד שיזהר שכשיפסוק הקילוח ומתחילים לרד ניצוצות קטנות הנשופות באחרונה מתוך ה סולת יפסיק ויניחם משמרים שאם שאם לא יעשכם הני ניצוצות מוכחי שהוא בורר כלומר אם אדם לוקח את במצקת אוכל מוצק מתוך הסיר ומטבע דברים יש שמה מרק והוא לא חפץ במרק לפי מרן מותר להטות את המצקת כדי שהנוזל שבתוך המצקת יעורה אה איך קוראים לשפך לתוך הסיר בחזרה ובמצקת ישאר האוכל המוצק".
• ההיתר מותנה בכך שלא "יימצא אותו בתמנית", כלומר שלא ימשיך לשפוך עד הטיפה האחרונה בצורה של סינון. אם שופכים את הנוזל באופן כללי ונשאר מעט נוזל עם האוכל המוצק במצקת, זה מותר כיוון שזה לא נחשב לסינון. "רק מה בתנאי שלא ימצא אותו בתמנית אומרים ינזו כלומר שלא יעשה עוד פעם עוד פעם בטיפות האחרונות שלא יישאר טיפה ועוד טיפה כשהוא ממצא את זה עוד טיפה ועוד טיפה זה נראה פעולת צינון וזה אסור לפחות מדרבנן כך אומר מרן אבל כל שהוא יוצק את הנוזל באופן גלובלי, באופן כללי ואחר כך מה שנשאר במצקת אוכל מוצם קצת נוזל לא אכפת לו זה מותר כי כאמור זה לא נקרא עדיין פעולת צינון".

בסוף קטע השמע נשמעים קולות רקע של דיבורים על "עלי ק" ו"מערב שבת", אך אין המשך ישיר לנושאים הנידונים.