האם במקרה זה יש להתחשב ב"דינא דמלכותא דינא"? מי גובר על מי?
חוש הרגש של אדם הבהול על ממונו או הצדק שלא לעשות דין על חשבון אחרים?
19/12/07 ט' טבת התשס"ח
הרב משה פינשטיין דן בהלכה הנוגעת לפשיטת רגל של חברה, בהתייחסו למצב בו נושים מנסים לתפוס נכסים בטרם מינוי כונס נכסים. הוא מבהיר כי למרות שבהלכה קיימים כללים שונים לגבי שעבודים, במקרים שמטרת החוק המקומי היא לעשות סדר ולמנוע מהומה בחלוקת הנכסים, יש לנהוג על פי דין המדינה. הרב קובע כי אסור לנושה לקחת לעצמו נכסים באופן עצמאי לפני הכרזת פשיטת רגל, ומי שעשה כן חייב להשיב את הכסף, שכן יש לפעול על פי החוק ולנהוג ביושר בהליך חלוקת הנכסים בין כל הנושים.
קובץ שמע - מלא
נושאים מרכזיים ורעיונות חשובים:
- חובת הציות לחוק בפשיטת רגל: הרב פינשטיין קובע כי במצב של פשיטת רגל, יש לפעול על פי החוק המקומי ולפי הוראות כונס הנכסים, גם אם חוק זה אינו זהה לחלוטין לדיני התורה.
- ציטוט: "אומר הרב משפיינשטיין שאין הדבר הזה נכון אלא עלינו לדעת שאם יש חוק של פשיטת רגל ומתנהלים לפי החוק והרי מגמתו של החוק הוא לעשות סדר בחלוקת הנכסים עד כמה שאפשר אז אפילו שהחוק הזה הוא לא בדיוק כמו דיני התורה."
- הסבר: הרב מסביר כי מטרת החוק בפשיטת רגל היא לעשות סדר ולמנוע מהומה בחלוקת הנכסים. לכן, במקרים כאלה, העיקרון של "דינא דמלכותא דינא" (דין המלכות הוא דין) חל.
- ציטוט: "אומר המושפינשטיין בעניין הזה דינת מלכותה דינה. למרות שיש ויכוח מתי דינה ד מלכותה דינה אבל הוא אומר בדברים האלה שמגמתם לעשות סדר בחברה למנוע מהומה ומבולקה אז דינת מלכות הדינה בדברים האלה."
- איסור תפיסה עצמאית של נכסים: הרב פינשטיין מדגיש כי לנושים אסור לפעול באופן עצמאי ולנסות לתפוס נכסים של החברה הפושטת רגל בכוח או באמצעות קשרים, אלא עליהם לפעול על פי החוק ולקבל את חלקם כפי שייקבע על ידי כונס הנכסים.
- ציטוט: "ולכן אף על פי שנניח בהלכה יש כללים אחרים לשעבודים. סוף סוף בני אדם כשהלכו והתקשרו עם חברה הם התקשרו על דעת החוקים המקומיים ואם כן צריכים לפעול לפי החוק המקומי ומשום כך אין לאדם לתפוס אלא כפי שחלקו על פי החוק."
- הסבר: הרב מציין כי אנשים שהתקשרו עם החברה עשו זאת על בסיס החוקים המקומיים, ולכן עליהם לפעול על פיהם בעת פשיטת רגל.
- חובת השבת כספים שהתקבלו שלא כדין: הרב פינשטיין מתייחס למקרה שבו בעל החברה שפשטה את הרגל העביר כספים לאחד הנושים לפני ההכרזה הרשמית על פשיטת הרגל, מתוך רצון להטיב עמו. הרב קובע כי אם כבר הייתה הכרזה על פשיטת רגל בעת העברת הכספים, הנושה חייב להשיב את הכסף, שכן הדבר נעשה על חשבון נושים אחרים.
- ציטוט: "אומר על משהפ איינשטיין צריך לבדוק אם כבר היה הכרזה של פשיטת רגל, המעשה הזה הוא לא נכון. עם כל הכבוד שהוא רצה לחלץ אותו, להתיד לו, אבל הוא לא מוסמח לעשות כן ואסור לו לעשות כן. ואותו אדם שקיבל מבעל החברה שכאמור הוכרס כפושת רגל, קיבל ממנו סכום על חשבון החובות שחייבים לו, צריך להחזיר את הכסף."
- ציטוט: "אומר הרב משה פינשטיין, צריך להחזיר את הכסף הועיל ו זה בעל חשבון אחרים, אלא צריך לנהוג כפי שהכונס נכסים יפעל."
- חשיבות ההבחנה בין רגש להלכה ומשפט: הרב פינשטיין מדגיש את הצורך להפריד בין הרצון הטבעי של אדם להציל את כספו לבין ההלכה והדין. במצב של פשיטת רגל, יש לנהוג על פי כללים משפטיים ולא על פי דחפים רגשיים.
- ציטוט: "ההלכה הזו התשובה הזאת, דהיינו חושפט, אגרות משה חוש משפט חלק ב סימן סב, מלמדתנו מוסר הסכל גדול גדול א' בהבחנה בין העניין הרגשי לעניין ההלכתי משפטי."
- עקרון השוויון והיושר בחלוקת נכסים: הרב פינשטיין מלמד כי במצב שבו רבים נמצאים בצרה כלכלית, יש לפעול על פי עקרונות של יושר והגינות, ולחלק את הנכסים באופן מסודר על פי החוק, ולא לאפשר לאדם אחד להציל את עצמו על חשבון אחרים באמצעות כוח או תחבולות.
- ציטוט: "ב עם כל הכבוד. נכון אדם רוצה להציל את ממונו אבל כשרבים בצרה אז יש כללים. איך לחלץ את הרבים צרה ולא ייתכן שאדם בכוח או על ידי ערמה וקשרים עם גורמים מסוימים יציל את עצמו או את ממונו על חשבון אחרים אלא כאמור מידת היושר מידת האגינות היא ללכת לפי החוק למרות שכאמור זה מנוגד לעניין הרגשי שכל אדם חושב שבמצוות כאלה תפוס כביכולתך מה שהצלת הצלת אל תסתכל לא לחוק לא לצדק לא אלא היהודי הישר צריך במקרה כזה להיות קנוע לאופן חלוקת הנכסים כי רק בדרך כזו הוא נקרא שהוא הולך לפי הדין והצדק."
מוסר השכל מרכזי:
התשובה של הרב משה פינשטיין מלמדת על החשיבות של קיום החוק והסדר גם במצבים כלכליים קשים. היא מדגישה את הצורך בהתנהגות ישרה והוגנת כלפי כל הנושים, ואוסרת על ניסיונות אישיים להציל כספים על חשבון אחרים, תוך התעלמות מההליך החוקי שנועד להסדיר את חלוקת הנכסים בצורה צודקת ככל האפשר. הרב מדגיש כי דרך זו היא הדרך הנכונה וההוגנת על פי ההלכה.
Full text
יש ל משה פינשטיין זכר צדיק לברכה בערות משה חלק חוש משפט חלק ב סימן סב התייחסות לחברה שפשטה את הרגל ומינוק כונס נכסים בשביל לאסוף את הנכסים ולחלק לנושים עד כמה שאפשר לפי הכללים שקבעים בחוק זה היה בחוץ הארץ אבל אנחנו כלנו יודעים שברקע בימים האלה יש את העניין של חב ציבה מטבע הדברים יכולים בני אדם במיוחד מסכנים שישקיעו את הונם את ממונם ורואים במיוחד בתקשורת שכל דעלים גבר כלומר ללכת לתפוס תפוס ככל יכולתך האמנם הדבר הזה הוא נכון אני לא מדבר בצד הרגשי אני מדבר בצד ההלכתי האמנם הדבר הזה נכון או לא נכון אומר הרב משפיינשטיין שאין הדבר הזה נכון אלא עלינו לדעת שאם יש חוק של פשיטת רגל ומתנהלים לפי החוק והרי מגמתו של החוק הוא לעשות סדר בחלוקת הנכסים עד כמה שאפשר אז אפילו שהחוק הזה הוא לא בדיוק כמו דיני התורה. אומר המושפינשטיין בעניין הזה דינת מלכותה דינה. למרות שיש ויכוח מתי דינה ד מלכותה דינה אבל הוא אומר בדברים האלה שמגמתם לעשות סדר בחברה למנוע מהומה ומבולקה אז דינת מלכות הדינה בדברים האלה ולכן אף על פי שנניח בהלכה יש כללים אחרים לשעבודים. סוף סוף בני אדם כשהלכו והתקשרו עם חברה הם התקשרו על דעת החוקים המקומיים ואם כן צריכים לפעול לפי החוק המקומי ומשום כך אין לאדם לתפוס אלא כפי שחלקו על פי החוק והוא מתייחס גם כן למישהו שקיבל מהבעל הנכס שהוא פושט את הרגל קיבל ממנו סכום מסוים והיה חשש שכבר היה פשיטת רגל והוא רצה להטיב עם חברו ולכן לקח סכום מסוים ונתן לחברו שהוא אחד הנושים אומר על משהפ איינשטיין צריך לבדוק אם כבר היה הכרזה של פשיטת רגל, המעשה הזה הוא לא נכון. עם כל הכבוד שהוא רצה לחלץ אותו, להתיד לו, אבל הוא לא מוסמח לעשות כן ואסור לו לעשות כן. ואותו אדם שקיבל מבעל החברה שכאמור הוכרס כפושת רגל, קיבל ממנו סכום על חשבון החובות שחייבים לו, צריך להחזיר את הכסף. אומר הרב משה פינשטיין, צריך להחזיר את הכסף הועיל ו זה בעל חשבון אחרים, אלא צריך לנהוג כפי שהכונס נכסים יפעל. ההלכה הזו התשובה הזאת, דהיינו חושפט, אגרות משה חוש משפט חלק ב סימן סב, מלמדתנו מוסר הסכל גדול גדול א' בהבחנה בין העניין הרגשי לעניין ההלכתי משפטי. ב עם כל הכבוד. נכון אדם רוצה להציל את ממונו אבל כשרבים בצרה אז יש כללים. איך לחלץ את הרבים צרה ולא ייתכן שאדם בכוח או על ידי ערמה וקשרים עם גורמים מסוימים יציל את עצמו או את ממונו על חשבון אחרים אלא כאמור מידת היושר מידת האגינות היא ללכת לפי החוק למרות שכאמור זה מנוגד לעניין הרגשי שכל אדם חושב שבמצוות כאלה תפוס כביכולתך מה שהצלת הצלת אל תסתכל לא לחוק לא לצדק לא אלא היהודי הישר צריך במקרה כזה להיות קנוע לאופן חלוקת הנכסים כי רק בדרך כזו הוא נקרא שהוא הולך לפי הדין והצדק רבי חני בגש רבי